"אחרי החגים" כבר כאן: חמישה ימים לאחר השבתו של גלעד שליט משבי חמאס, וברקע הדיווחים הגוברים על התקדמות בעסקה להשבת הישראלי-אמריקאי אילן גרפל הכלוא במצרים, תחזור הבוקר (ראשון) הממשלה לעסוק בעניינים השוטפים שעל סדר היום. כחלק מהמאמץ לניטור ומלחמה בפשיעה ובעבריינות, צפויים השרים לאשר הקמת ועדה ציבורית לבחינת מדיניות ענישה וטיפול בעבריינים. מטרת הקמת הוועדה היא גיבוש המלצות לגבי אופן הטיפול בעבריינים שנגזר דינם, וכן להתוות עקרונות למדיניות חקיקת עבירות ועונשים, בניסיון לאמוד עלות ותועלת של דרכי ענישה שונות.
עוד בנושא:
הפשיעה בשנת 2010 עלתה כ-14.7 מיליארד שקלים
חזרה לשגרה: גלעד שליט יצא לראשונה ממצפה הילה
חשד לפיגוע דקירה בירושלים: צעיר נפצע קשה
"בשנים האחרונות מתמודדת החברה בישראל עם פשיעה מסוגים שונים", נכתב בדברי ההסבר להחלטה, המשותפת לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' ולשר המשפטים, יעקב נאמן. "הכוונה היא לבדוק את נקודת האיזון הדרושה בין המרכיבים השונים התורמים להפחתת העבריינות: אכיפה, ענישה ושיקום, כך שההקצאה לסל צרכים זה בכללותו תיתן את התמורה הטובה ביותר לחברה".
הקמת הוועדה, שבראשה צפויה לעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר ולצדה גורמים שונים ממשרד המשפטים, המשטרה, שירות בתי הסוהר, משרד האוצר, ומומחים למשפט פלילי, היא צעד נוסף בניסיון להרחיב את "הביטחון האישי" של אזרחי ישראל, מטרה שהשר אהרונוביץ', שהביע בעבר ביקורת על ענישת בתי המשפט בישראל והתבטא בזכות החמרת ענישה והטלת עונשי מינימום, הציב בתחילת כהונתו.
בין היתר, במשרד לביטחון הפנים עמלים בשנים האחרונות על גיבוש "מדד אלימות" ישראלי, שיאפשר ניתוח סטטיסטי והשוואתי של מצב הביטחון האישי של אזרחי ישראל. אחד מתפקידי הוועדה יהיה גיבוש בסיס נתונים משותף ומוסכם לגבי עבריינות, ענישה, אכיפה ושיקום, המוסכם על הגורמים השונים הנוגעים בדבר. בדיונים המוקדמים שנערכו בנושא במשרד לביטחון פנים התברר כי חסר בסיס נתונים שכזה, וחסרה יכולת להעמיק ולהשוות על ידי מחקר השוואתי עם מדינות העולם. לפי הצעת ההחלטה, הוועדה צפויה להגיש המלצותיה בתוך כשנה.
גם בתמ"ת מסכימים: "אין עתיד לתעשייה שאינה ידידותית לסביבה"
במקביל, תדון הממשלה בהצעת החלטה של המשרד להגנת הסביבה והמשרד לתעשייה ומסחר, לגיבוש תכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל, לשנים 2020-2012. גיבוש התוכנית הוא צעד נוסף בהמשך להצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD והצהרה משותפת שחתמו שרי האוצר של הארגון ביוני 2009. "מדינות שלא יפעלו בכיוון הזה יגלו שנותרו מאחור", אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, "צמיחה ירוקה היא מנוע הצמיחה הכלכלי הבא בהתפתחות המשק".
צמיחה ירוקה פירושה צמיחה ופיתוח כלכלי וחברתי, ללא פגיעה בסביבה ותוך שימוש יעיל, חסכני ובר קיימא במשאבי הטבע. לשם גיבוש התוכנית מתוכננת הקמת "שולחן עגול לאומי" לצמיחה ירוקה, בהשתתפות מנכ"לי משרדי הממשלה, בו יוזמנו להשתתף נציגים ומשקיפים מגופים שונים בעלי עניין בהם אנשי תעשייה, מסחר, ארגוני עובדים, ארגוני סביבה, חברה ואקדמיה. המטרה היא לגבש המלצות להסרת חסמים ביורוקרטיים לצמיחה ירוקה, עידוד תעשייה וטכנולוגיה ירוקים, צרכנות ירוקה, חינוך והגברת מודעות הציבור.
על פי הצעת ההחלטה, הצעדים שיגובשו צפויים להניב למשק הישראלי תוספת של מיליארדי שקלים וכן חיסכון של מיליארדי שקלים, שכיום מושקעים בהתמודדות עם מפגעים סביבתיים ובריאותיים. "אין עתיד לתעשייה שאינה ידידותית לסביבה", אמר שר התמ"ת, שלום שמחון והוסיף כי "בשנים האחרונות מהווה תעשיית ה'קלינטק' אחד ממנועי הצמיחה העיקריים בכלכלה הגלובלית, וטומנת בחובה הזדמנויות עצומות לתעשייה הישראלית הידועה בהון האנושי ובמחקר ופיתוח המתקדם".
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il