אחד השיעורים הראשונים שלמדנו בניווטים בצבא היה הוראות לשעת התברברות. ההוראה החשובה ביותר הייתה לחזור לנקודה האחרונה שבה היית מאופס ומזוהה בשטח. השיעור הזה, שניתן בתנאי "מעבדה", היה קשה מאד ליישום בתנאי שטח. בדרך כלל, כשהגענו לשעת מבחן, היינו נוקטים בשיטה של "אינוס השטח": היינו משכנעים את עצמנו שאנחנו יודעים היכן אנו עומדים, מזהים את עצמנו ב"כאילו" וממשיכים להתברבר עד לאובדן כללי.
בקיץ הזה קמה חבורה צעירה והניעה גלגלים של צעקה חברתית הקוראת לחברה הישראלית כולה: "התברברנו". המדינה הלכה במהלך העשורים האחרונים למקום לא טוב מבחינה חברתית, ומבחינת הסולידריות הפנימית. חלקים רבים מאתנו ממשיכים לאנוס את המציאות ולטעון שהכול בעצם בסדר, אבל המחאה החברתית פועלת כשעון מעורר ודורשת מאתנו לחזור אל נקודת ההתחלה וממנה להתחיל את בניית הבית הזה.
לפני 2,600 שנה עמד הנביא ירמיהו מול בית המלך והציע לו הצעה הוגנת: "עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תונו ולא תחמוסו ודם נקי אל תשפכו. אם עשה תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים יושבים לדוד על כסאו. ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם ה' כי לחרבה יהיה הבית הזה."
מדובר בהצעה פשוטה: מדינה של צדק חברתי תמורת יציבות שלטונית! זוהי הבשורה החוזרת בפי כל נביאי ישראל. זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל מותנית בהתנהלות החברתית שלו: שלטון שיתנהל על אדני הצדק והחמלה ישרוד. שלטון שיתעלם ויקשיח לבו ייחרב.
לא זכינו. המלך אטם אוזניו משמוע והבית הראשון לפני 2,600 שנים חרב. לא האויבים מבחוץ החריבו את הבית - האטימות ורוע הלב הביאו עלינו את החורבן בראשונה. בבית השני הייתה זו השנאה בין המפלגות השונות שהולידה את החורבן. לא הצליחו להכיל את המחלוקת, הבעירו את הבית באש קנאה אוכלת יושביה. כעת הזמן שלנו לקחת אחריות ולתקן. הבית הלאומי שלנו תלוי בנו ובהתעוררות שלנו.
אנו רגילים להיפגש ב"צו שמונה", בעתות חרום. שם לא מקטלגים. רוצים להרוג אותנו בלי אבחנה, ולכן אנו עומדים על משמר חיינו בלי מיון. אנשי עפרה ובית אל רגילים לפגוש מתחת לאלונקה את אנשי השומר הצעיר. יש תחושה של גורל משותף שמביא את כולם לשאת בעול. עכשיו הגיעה השעה של הכינוס אל הייעוד המשותף: חברה יהודית המושתתת על יסודות צדק חברתי.
בתשעה באב אנו בוכים על החורבן שהיה, אך לומדים לתקן ולנווט מחדש לקראת הבית שיהיה. רבים מאתנו הם בני דור שני ושלישי ליוצאי שואה, וכולנו מבינים שאין לנו את הפריווילגיה להפסיד את המערכה הזו. תשעה באב של השנה נראה שונה מן השנים הקודמות. האוויר מלא תקווה של תיקון וחזרה למסילות של חברה יהודית המבוססת על ערכים של צדק חברתי וערבות הדדית. צריך להתפלל שלא נחמיץ את השעה!
אנו בפתחו של סיכוי לתיקון גדול. בסיומו של הניווט הזה נוכל לשמוע את דברי הנביא ישעיהו: "אחרי כן יקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
מחאת האוהלים - כותרות אחרונות
מפונקים? פופוליסטים? לא במאהל בשכונת התקווה
הכנסת תתכנס בשבוע הבא לדיון מיוחד על המחאה
הגמלאים הפגינו בתא: אל תגעו בפנסיה של סבא