זה היה השבוע של המכתבים בבקבוקים. בתוך כמה ימים, התגלו שניים כאלו, שנמשו ממי האוקיינוס אחרי שהשלימו מסע בן אלפי קילומטרים - האחד באוקיינוס האטלנטי, והשני באוקיינוס השקט.
המקרה הראשון התרחש באיי טרקס וקייקוס שבים הקאריבי. לקליף באפינגטון, מרצה לאנגלית באוניברסיטת קנטאקי שנפש בשבוע שעבר באיים הזעירים האלו, יש תחביב מיוחד: למצוא בקבוקים עם מכתבים על חוף הים, ולפרסם את תוכנם באינטרנט. הפעם, הוא מצא אחד יוצא דופן במיוחד. היה בו מכתב עם התוכן הבא: "החזירו לבית מס' 419 בשדרת האוקיינוס, וקבלו פרס בסך 150 דולר מטינה, בעלת ה'ביצ'קומבר'". חיפוש קצר העלה כי ה"ביצ'קומבר'" הוא מלון דרכים בחוף המפטון, במדינת ניו המפשייר בארה"ב, שאכן נמצא בכתובת הזו.
אך מעבר להישג המרשים של בקבוק הקוקה-קולה, שחצה אלפי קילומטרים באוקיינוס, פרט מדהים עוד יותר במקרה הזה הוא הזמן שחלף: הבקבוק הזה, כך מסתבר, הושלך לים לפני יותר מ-50 שנה. בעלת המלון הזה, פולה פירס, אישרה לתחנת הטלוויזיה המקומית WMUR בניו המפשייר כי הוא הושלך לים על ידי אביה המנוח, בניסיון לחמוד לצון לאמה, טינה, שהלכה לעולמה גם היא מזמן. הוא הניח ודאי שהבקבוק יישטף עד מהרה לאותו חוף - אך לבקבוק היה כנראה רצון משלו, שמשך אותו לעבר מים חמימים יותר.
בראיון ל-WMUR סיפרה פירס כי לא ידעה על מעשה הקונדס של אביה, ובתחילה, כשקיבלה את שיחת הטלפון מבאפינגטון, לא היה לה מושג במה מדובר. אולם כשקראה את הפתק - לא היה לה ספק. "ככל שהסתכלתי עליו, היה לי ברור יותר ויותר שאבי כתב אותו", סיפרה. "הוא ממש קפץ אלי מתוך הדף". היא בדקה את העניין עם בעלה - והוא השלים לה את התמונה: "מסתבר שאבי סיפור לו לפני מותו על השלכת הבקבוק. הוא אמר לו שעשה זאת כדי להתלוצץ עם אמי, שהייתה טרודה מאוד בענייני עסקים. 150 דולרים היו סכום נכבד ביותר באותם ימים. אני די בטוחה שגם אם המוצא הישר היה מגיע אליה, היא לא הייתה משלמת לו את הכסף". עוד הוסיפה כי תארח ברצון את באפינגטון בביתה: "אשמח לפגוש אותו ולהחזיק את הפתק בידי".
"סיכוי של אחד למיליון"
מקרה דומה התרחש באחרונה אלפי קילומטרים משם. טריניטי בלסטרוס בת התשע, תושבת קיילואה-קונה שבאיי הוואי, טיילה על החוף ומצאה בתוך בריכת מים רדודים בקבוק זכוכית - ובו פתק. "זה הדאיג אותי", סיפרה השבוע הילדה לעיתון המקומי "west Hawaii Today". "המחשבה הראשונה שלי הייתה, האם ייתכן שמישהו בצרה והוא שולח SOS? האם אוכל לעזור לו? אולי הוא אבוד בים או על אי בודד? הוא בכלל בהוואי?".
היא הביאה את הבקבוק לאביה, שפתח אותו. וכך נכתב במכתב שהיה בתוכו: "מוצא יקר של המכתב שלי, שמי תומס ואני גר במדינת אורגון (בצפון-מערב ארה"ב). אני בן עשר, והשבוע אני מבלה בדיג דגי סלמון בים. אשמח לשמוע ממך... בבקשה כתוב לי חזרה. תומס".
בתחתית המכתב הופיעה כתובת האימייל של אמו של תומס. לדברי טריניטי, בתחילה היססה אם לכתוב, אבל בני משפחתה וחבריה עודדו אותה לעשות כן: "הם אמרו לי לא לשפוט אנשים לפני שהכרתי אותם. מי יודע, אולי עוד נהיה חברים".
היא שלחה אימייל לכתובת שהופיעה בפתק, והשבוע זכתה לתשובה - שהגיעה מתומס קרייג בן ה-11 מהעיירה סילברטון שבאורגון, שהשליך את הבקבוק לאוקיינוס לפני כשנה, במפרץ ווינצ'סטר. בשיחה עם העיתון מהוואי, הסביר הילד כי הרעיון הבשיל במוחו כשמצא את הבקבוק בעל הצורה המיוחדת והמיושנת. לדבריו, תמיד תהה לאן יגיע בקבוק עם מכתב אם יזרוק אותו לים, וחשב שזה יהיה "מגניב" אם מישהו ימצא אותו. אך מרגע שהשליך את הבקבוק, לדבריו, לא חשב על כך יותר - עד שקיבל את המכתב המפתיע מטריניטי.
"לא האמנתי שמישהו מצא אותו", סיפר. "כשזרקתי אותו מהסירה של סבא שלי, הוא פגע במעקה ובכלל חשבתי שהוא נשבר ושקע במצולות. זה היה סיכוי של אחד למיליון".
גם טרינטי סבורה שזה "פשוט מדהים" שהבקבוק "שייט לו למרחק של יותר מ-3,000 קילומטרים בזרמים". היא גם הביעה שביעות רצון ששולח המכתב הוא ילד בגילה, ועוד אחד שמתגורר במדינת אורגון, שם חיה דודתה. לדבריה, יום אחד היא מקווה להגיע לשם עם משפחתה ולפגוש את תומס - ובינתיים, הם הפכו ל"חברי עט", וממשיכים להתכתב באימייל.