מומחים: "התפרצות הר הגעש באיסלנד אינה חריגה"

(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')

שנה חלפה, ושוב נשואות עיני אירופה בחשש לעבר איסלנד. אתמול (שבת) החל להתפרץ, לראשונה זה שבע שנים, הר הגעש גרימסווטן - ההר הפעיל ביותר במדינת האי, המשופעת בפעילות וולקנית, הנמצא בלבו של הקרחון הגדול במדינה, ונטאיוייקול.

הבוקר כבר התאמת החשש מפני שיבוש התעופה בשמי המדינה, כשהרשויות הודיעו על סגירתו עד להודעה חדשה של נמל התעופה המרכזי בבירה רייקייאוויק, ועל סגירתם הצפויה של יתר שדות התעופה באי במהלך היום - וכל זאת, שנה אחרי שענן האפר שנפלט מהר הגעש האיסלנדי אייאפייאלאייקול שיתק את התעופה במדינה ובחלקים נרחבים מיבשת באירופה למשך שבועות.

פרופ' משה ענבר , מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, הסביר כי התפרצות של אותו הר געש שנה אחר שנה אינה חריגה. "מבחינת הרקורד שיש לנו, אין הגבלה של התפרצויות – אפילו בבדיקות שנעשות לאורך המאה שנים האחרונות לא נמצאה חוקיות מסויימת", הסביר ענבר.

לגבי הסכנה למטוסים בעקבות התפרצות הר הגעש והגורמים שמשפיעים עליה, אמר ענבר כי "ברור שהעוצמה של ההתפרצויות היא התנאי החשוב ביותר לעצירת הטיסות והיא נמדדת בין היתר על ידי כמות חומר האפר שנפלט לאטמוספירה. ככל שהעוצמה גדולה יותר, הסכנה תהיה גדולה יותר. אך לצורת האפר יש השפעה. חלקיקים קטנים הם חלקיקים מסוכנים יותר שקשה יותר לסנן באמצעות פילטרים".

פרופ' ישעיהו לוי, ראש המעבדה למטוסי סילון וטורבינות גז בטכניון, הסביר כי ההשפעה על התעופה של התפרצות געשית מתמקדת במנוע של המטוס. "ראשית, המערכות העדינות של המטוס נסתמות, וביניהן הטורבינות וצינורות הדלק. שנית, האפר גורם לשחיקה של חלקים המנוע על ידי שפשוף המתכת וגורם להם נזק", אמר לוי. "לכן, בהתחשב בגודל הסכנה, אני מעריך שאם תהיה כזו, יבחרו בדרך של להשבית את הטיסות ולא לקחת סיכון".