הרשעת דמיאניוק: "אין התיישנות על פשעי הנאצים"

(צילום: רויטרס, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, אמיר קוטיגרו, קריינות: אביב אברמוביץ')

הרשעתו של ג'ון (איוון) דמיאניוק האוקראיני בסיוע לרצח 28,060 יהודים במחנה סוביבור, היא עדות לחלק המכריע שמילאו משתפי הפעולה עם הנאצים בתהליך ההשמדה - כך אומרים היום (חמישי) בארגון "יד ושם" בעקבות פסיקת בית המשפט במינכן שבגרמניה.

"ההרשעה מדגישה את העובדה שאלמלא שיתוף הפעולה של רבים מאירופה וממדינות חבר העמים, לא היו הגרמנים יכולים לבצע את מדיניות 'הפיתרון הסופי'", אמר יו"ר יד ושם, אבנר שלו, שגם הביע שביעות רצון על ההרשעה שבאה 68 שנים אחרי המעשים, ובכך הוכיחה כי "על פשעי הנאצים לא חלה התיישנות".

"למרות שאף משפט לא יוכל להחזיר לחיים את הנרצחים, למיצוי הדין עם האחראים לפשע ישנו ערך מוסרי רב ותפקיד חינוכי לדורות", הוסיף שלו. "ללא ספק, חשיבותו המרכזית של המשפט היא בהעלאת המודעות הבינלאומית לנושא השואה. המשפט סיפק הזדמנות נוספת לשיח לא רק בנוגע לאירועים עצמם, אלא גם לאחריות של החברה ושל היחידים לזוועות שבוצעו בתקופת השואה".

יו"ר השדולה למען ניצולי השואה בכנסת, ח"כ זאב ביילסקי (קדימה), הוסיף כי "הצדק נעשה, אמנם באיחור רב, אך על פשעים כאלה אין התיישנות. "דמם של למעלה מ-28 אלף קורבנות הותר על ידי אחד הרוצחים הגדולים של העם היהודי. לצערנו לא הצלחנו למצות את הדין עם דמיאניוק בישראל, ובית המשפט הגרמני עשה את הצדק המתבקש".

גם בגרמניה, קיבלו ניצולי שואה בברכה את פסק הדין. "העבר הנאצי שרדף את דמיאניוק סוף-סוף תפס אותו", אמר לרויטרס הרב מרווין הייר, איש מרכז שמעון ויזנטל, שדמיאיניוק תפס את המקום הראשון ברשימת המבוקשים שלו.

ורה דה-יונג, ניצולה מסוביבור, בחרה להתמקד בשתיקתו המתמשכת של דמיאניוק לאורך המשפט. "מבחינתי, זה רק עושה אותו חלש יותר", אמרה היום לרויטרס מחוץ לאולם בית המשפט במינכן, לשם הגיעה כדי לצפות בהכרעת הדין, "כי הוא פוחד לדבר ולא יכול להביט לנו בעיניים. אנחנו יכולים להביט בו אבל הוא לא יכול להביט בנו. הוא מפחד להסתכל עלינו. אני חשה הקלה שהוא נמצא אשם, ויש לו עוד חמש שנים בכלא. עבורי זו הייתה יכולה להיות שנה אחת, שנתיים, עשר שנים, זה לא משנה לי".

"האנושות חייבת זאת לזכרם של המעונים והמתים", סיכם אלן סטיינברג מההתאחדות האמריקאית של ניצולי שואה ובני משפחותיהם. "בשעה טובה, הגיע לסיומו הניצול הציני של מערכת המשפט".

בהכנת הידיעה השתתף פנחס וולף