מקורבי בגין: "הפרסום על פוקלנד - הבל הבלים"

מקורביו של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, הגיבו בפקפוק לפרסום הבוקר (חמישי) ב"טלגרף" הבריטי, לפיו ספר חדש בארגנטינה טוען שראש הממשלה לשעבר סיפק למדינה נשק במהלך מלחמת פוקלנד - כדי לנקום בבריטניה על הוצאתו להורג של ידידו דב גרונר, בתקופת המנדט.

"מדובר בקישור שעל פניו הוא מאוד מופרך", אמר לוואלה! חדשות כותב הביוגרפיה של בגין, אבי שילון. "מעבר למאבק בבריטים - שבגין ראה בהם כובשים - הוא לא ראה בהם כוח אימפריאליסטי, ולא הייתה לו שנאה כלפיהם, אלא להיפך. בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא הסכים עם הקו שקבע את הפסקת הפיגועים נגד הבריטים, ואף רחש הערכה לשיטה הדמוקרטית שלהם", אמר שילון.

לדבריו, "הנקמה של בגין" בבריטים כבר יצאה לפועל עוד טרם הקמת המדינה, אז הורה על מבצעים נגד אנשי המנדט. "לא סביר שגם 30 שנה לאחר מכן הוא ירצה לנקום בהם. הוא גם מעולם לא אישר פעולת ענישה קולקטיבית. הפעולות שלו היו ממוקדות".

שילון מסביר שבגין אמנם נהג לשייך סיבות היסטוריות לפעולותיו, אך לא השתמש בהן כגורם כדי לתרצן. לדוגמה, כאשר החליט בגין לצאת למלחמת לבנון, הוא נימק את החלטתו, בין היתר, ברצונו לסייע לנוצרים בלבנון, כדי לא להפקירם "כפי שהפקירו את היהודים בשואה", לדברי שילון, "זה טיעון בגיניסטי קלאסי".

דברים אלה, אומר שילון, דומים לכאורה לציטוט שמייחסים לבגין כעת, לפיו סיפק נשק לארגנטינה כדי "שישתמשו בו נגד האנגלים", במטרה עקיפה לנקום את מות חברו לאצ"ל. "גם בהנחה שהפרסום נכון - מה שלא נשמע כך - יכול להיות שבגין רק זרק משפט כלשהו לחלל האוויר. אך לא בגלל הטיעון הזה הוא החליט לעשות את שעשה", הוא מסכם.

גם נשיא מרכז בגין, הרצי (הרצל) מקוב, לא מתרשם מהפרסום, שבעקבותיו שוחח הבוקר עם כמה אנשים שהיו מקורבים ביותר לבגין. אלה טענו בפניו כי "אין סיכוי" שדברים מסוג זה נאמרו. "אלה דברים מופרכים", קובע מקוב. "היחסים עם ארגנטינה החלו עוד לפני עלייתו של בגין לשלטון, כך שבוודאי הוא לא התחיל במשלוחי נשק מתוך כוונה לנקום". כמו כן, אומר מקוב, "'אין חיה כזאת' שנציגי חברת נשק נפגשים ישירות עם ראש הממשלה".

גם יחיאל קדישאי, שהיה ראש לשכתו של בגין ונחשב עד היום לאחד האנשים שהיו מקורבים לו ביותר, אמר כי מדובר ב"הבל הבלים, שטויות וטיפשות". קדישאי ובגין נפגשו עם ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר במהלך המלחמה, ולדבריו, הוא התרשם כי בין שני ראשי הממשלות שררו יחסים מצוינים. לטענתו, בגין מאז ומעולם "העריך את הבריטים כעם, למרות שהם התכחשו למה שעשו בפלסטינה והתכחשו למנדט". הוא טוען בתוקף כי לבגין "לא הייתה כל סיבה להתערב ביחסים בין בריטניה לארגנטינה".