מסביב לעולם בשבוע: שליטי ערב משקשקים

עדיין מוקדם לקבוע היכן יסתיים גל המחאה שפרץ השבוע במצרים, אבל ברור כבר שדברים הולכים להשתנות אצל השכנים מדרום. ירי חי אל עבר מפגינים וקריאות גלויות להדיח את המשטר לא היו מחזות נפוצים ב-30 שנות שלטונו של חוסני מובארק, וחיצי הביקורת מכוונים ישירות לעברו. ברוח טוניסיה, אלפי המפגינים לא חוששים לקרוא בגלוי להפיכה. בתצלום: מפגינה מתעמתת עם כוחות הביטחון בקהיר.

מדינה ערבית שבה המחאה כבר מובילה לשינוי היא אלג'יריה. שם אמנם לא ברח הנשיא מהמדינה כמו עמיתו מטוניסיה לפני שבועיים, אך לאחר שבועות רצופים של הפגנות, ניאות עבד אל-עזיז בותפליקה להיענות לקריאות ההמונים, והורה על שינויים מקיפים בממשלה, הכוללים בין היתר את החלפת ראש הממשלה אחמד אוויחיה ורבים מהשרים. בתצלום: מפגינים הקוראים לרפורמה מתעמתים עם המשטרה בבירה אלג'יר.

עוד מדינה ערבית שבה מתחיל השלטון להרגיש את הקרקע רועדת תחת רגליו היא תימן - שם הולכות וגוברות הפגנות המחאה נגד השחיתות, הדיכוי, האבטלה והעוני. בניסיון לעצור את כדור השלג עצרו השלטונות את מנהיגת המהומות - סטודנטית צעירה בשם טווקול קרמאן - אך המעצר רק הגביר את ההפגנות, והם נאלצו לשחררה כעבור יום. בתצלום: מפגינים קוראים להדחת הנשיא עלי עבדאללה סאלח בעיר לאחג' בדרום המדינה.

כמעט שכחנו, אבל השבוע הזה התחיל עם סערה מסוג שונה במדינה ערבית. ביום בו קיבל נג'יב מיקאתי, הנתמך על ידי חיזבאללה, את המנדט להקים ממשלה בלבנון, יצאו עשרות אלפי תומכיו של ראש הממשלה המודח, סעד אל-חרירי, הביעו את מחאתם וכילו את זעמם בעיקר בניידות שידור של רשת "אל ג'זירה". בתצלום: תומכי חרירי שורפים פוסטר של מיקאתי בטריפולי.

בנאומו השנתי על "מצב האומה" לא חידש נשיא ארצות הברית ברק אובמה יותר מדי, אבל לדברי הפרשנים, הוא הצליח - בצורה כמעט "רונלד-רייגנית" - לקלוע היטב לטעמו של הזרם המרכזי. את העבודה עשו קריאה נרגשת לאחדות לאומית, והתמקדות בנושא שמעניין כיום את האמריקאים יותר מכל - מקומות עבודה. בתצלום: אובמה נואם, סגן הנשיא ביידן ויו"ר בית הנבחרים ביינר מוחאים כפיים.

נו, אז הוא שכב עם נערה בת 17. רגע, בעצם עם שתיים. אז הוא שילם עשרות אלפי אירו לשורה של נערות שעשועים. אז הוא אירח במעונותיו הרשמיים מסיבות חשק עם מופעי לסביות. אז מה? זאת סיבה למתוח ביקורת על ראש ממשלת איטליה ולקרוא לפיטוריו? סילביו ברלוסקוני סבור שלא, והוא כל כך בטוח בכך, שהוא מצא לנכון להתקשר השבוע לתוכניתו של גד לרנר בערוץ 7 האיטלקי (אחד הבודדים שלא שייכים לו), שם העזו לבקרו, ובשידור חי הבהיר את דעתו: "זה פשוט מבחיל, ממש בית זונות". בתצלום: ברלוסקוני, השבוע במסיבת עיתונאים ברומא.

רק בעיר אחת בעולם המערבי היה בשנה האחרונה פיגוע גדול. פעמיים. עשרה חודשים אחרי הפיגועים בתחנות הרכבת התחתית, הייתה זו כנראה שוב "אלמנה שחורה" - אשת לוחם קווקזי שנהרג - שפוצצה עצמה בשדה התעופה דומודדובו, לקחה עמה את חייהם של עוד 35 בני אדם, והזכירה שוב שרוסיה עדיין רחוקה ממציאת פיתרון לבוץ העמוק שבו היא שוקעת בצפון הקווקז. בתצלום: נרות לזכר הקורבנות בשדה התעופה.

השבוע חל יום השואה הבינלאומי, שצוין בשורה של אירועים ברחבי העולם. לקראת היום פרסמה הסוכנות היהודית את דו"ח האנטישמיות השנתי, שגילה כי בשנה החולפת דווקא חלה ירידה בהיקף אירועי השנאה כלפי יהודים בעולם. עוד מתברר ממנו, כי המדינה המסוכנת ביותר כיום ליהודים בעולם היא צרפת. בתצלום: נשיא פולין ברוניסלב קומורובסקי ונשיא גרמני כריסטיאן וולף מבקרים השבוע באושוויץ.

תעלומת השבוע: איך בדיוק הגיע פסנתר כנף שמשקלו כ-240 קילוגרמים לשרטון חול צר באמצע מפרץ ביסקיין, לחופי העיר מיאמי, מי הביא אותו לשם, ובעיקר - ולמה? לשאלות הללו לא נמצא עדיין פתרון, אבל הפסנתר, בינתיים עדיין שם. בתצלום: מפרץ ביסקיין, השבוע.

עם כל הכבוד לתהפוכות בעולם הערבי, לטרור הרצחני ברוסיה וגם להגיגי מצב האומה של הנשיא אובמה, את האמריקאים עניין השבוע בעיקר סיפור אחד: אחרי שראתה לא מעט איחודים משפחתיים מרגשים מהצד, כמנחה של אחת מתוכניות האירוח המצליחות אי פעם, זכתה אופרה ווינפרי ליטול חלק במפגש כזה בעצמה. מול קהל של מיליוני צופים נרגשים, חשפה את אחותה למחצה, פטרישיה, שעל קיומה למדה רק לפני שלושה חודשים: "זו היתה אחת ההפתעות הכי גדולות בחיי". בתצלום: פטרישיה מתארחת בתוכנית.