משרד הביטחון וצה"ל פיתחו אמצעי מיגון מפני חימושים שיוטלו על ידי רחפנים. האמצעי המתכתי, דמוי גג, אמור ליזום את ראש החימוש הקרבי ולגרום לו להתפוצץ לפני שהוא פוגע בטנק או בנגמ"ש. במהלך מתקפת הפתע של חמאס הצליחו המחבלים להטיל ראש של טיל נ"ט ופצמ"ר על רכב קרבי משוריין של צה"ל.
בניגוד למבצע צוק איתן ב-2014, הפעם כבר יש בידי צבא היבשה מאות נגמ"שי נמ"ר כבדים, ממוגנים במערכת מעיל רוח, לצד כמות קטנה יותר של נגמ"שי איתן, הנגמ"ש הגלגלי שהחל להיקלט בצה"ל בשנה שעברה. בסיוע משרד הביטחון הסב צה"ל עשרות רבות של טנקי מרכבה ישנים יותר, בעיקר מדגם סימן-3, לרכבים משוריינים יעודיים, עבור חוליות טכניות וכרכבי פיקוד. אלה מהווים שיפור גדול מאוד בהגנה על צוותיהם, לעומת נגמ"שי ה-M113 ה"עתיקים". את טורי השריון סביר שיובילו גם הפעם דחפורי ה-D9 של חיל ההנדסה, לפינוי מכשולים בדרך, להריסת בתים שבהם מסתתרות חוליות מחבלים, ועוד.
תמונה אחרת ומדאיגה עולה מהצילומים משטחי הכינוס, של טנקי סימן-4 עם גגונים עיליים, שנוספו להם כחלק מהלקחים הראשונים ממתקפת חמאס על המכשול באמצעות רחפנים שפגעו במצלמות ובטנקים.
מדובר בפתרון מהיר לשיפור ההגנה מפני רחפני נפץ, שאימץ הצבא הרוסי באוקראינה נגד השימוש היעיל שעשו האוקראינים בכלים הפשוטים והזולים, כדי לפגוע מלמעלה בכלים המשוריינים שלהם ובצוותיהם. הפגיעות היו בעיקר נגד מי שנסעו ב"מדפים פתוחים", כלומר כשפתחי הצריח העליונים אינם סגורים.
בניגוד לטנקים הרוסיים, לאלה של צה"ל יש מערכת הגנה מודרנית מטילים, מעיל רוח של רפאל, עם מכ"ם לאיתור איומים ומיירטים. זאת, למרות שעברו כבר יותר משנתיים מפרוץ המלחמה באוקראינה.
בשנים האחרונות הכריזו משרד הביטחון על חוזים עם התעשיות הביטחוניות לרכישת מערכות הגנה אקטיביות לכלים נוספים, ועל התקנת תותחים קלים על נגמ"שי הנמ"ר והאיתן, נשק חשוב ללוחמה עירונית.
תוכניות רבות התעכבו בשל עומס על מנהלת הטנק במשרד הביטחון ומשיקולים תקציביים, בעקבות העדיפות התקציבית שקיבלו חיל האוויר ואגף המודיעין, וההשקעה במכשול בגבול עזה. התוספות האלה יחסרו לכוחות שנועדו להיכנס לעזה ולהשלים את חיסול היכולת הצבאית של החמאס.