הודאה ומעשים טובים - הסיבות לעונש הקל של לחיאני

בגזר הדין שהטיל הבוקר (שלישי) השופט בני שגיא מבית משפט השלום בתל אביב על ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני, הוא קיבל את טענות ההגנה שלפיהן בתי המשפט נהגו מאז ומעולם להקל בעונשם של נאשמים הבוחרים לשאת באחריות על מעשיהם ולהודות באשמה. אמנם בטיעונים לעונש הסבירה התובעת כי היא שקלה את הודאתו של לחיאני במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עמו, אך השופט סבר כי יש הצדקה לתת לכך משקל רב יותר.

שגיא הביא כדוגמת נגד אנשי ציבור רבים שעשו עבירות פליליות והקפידו לעמוד מול הציבור, להישיר מבט למצלמות הטלוויזיה ולתאר את העוול שגרמו גורמי אכיפת החוק להם ולבני משפחתם. "נאשם 2 (לחיאני – ג"ג) אמנם בחר לצעוד תחילה בנתיב הכפירה, על מאפייניו, אולם בתוך זמן קצר ביותר מרגע פתיחת שלב ההוכחות במשפטו הוא התעשת והחליט לקבל אחריות על מעשיו".

השופט עוד ציין את נושא חלוף הזמן – פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות, המלמד כי לא מדובר בהתנהלות שאפיינה את לחיאני לאורך שנות כהונתו הארוכות כראש עיר מאז ניטלו ההלוואות ועד שנת 2014. לדברי השופט שגיא, יש בכך כדי ללמד כי לא מדובר באדם שסיגל לעצמו דפוסים של שחיתות ציבורית.

עוד על משפט לחיאני:
כך שמר לחיאני על הסיכוי לחזור לראשות העיר בת ים
לחיאני הבטיח שיצא טהור - אבל בסוף הודה בהפרת אמונים
אחרי שהושעה: מונה מחליף לשלומי לחיאני בבת ים

עם זאת, נראה שאת המשקל הרב ביותר נתן השופט לשורת העדים שהגיעו להעיד לטובתו של לחיאני. "התובעת טענה כי אין להעניק הקלה לנאשם רק לנוכח העובדה שהוא פעל בצורה מיטבית כראש עיר ותרם תרומה אדירה לפיתוחה", כתב שגיא. "אין ספק כי זוהי הציפייה הטבעית מכל ראש עיר מכהן, ואין מקום לשקול תרומה זאת כגורם משמעותי המוביל להקלה בעונש". ואולם, שגיא בכל זאת התייחס בדבריו לדמותו של לחיאני בפן האישי, כפי שהשתקף מדברי העדים, וכתב כי מדבריהם עולות "פעולותיו יוצאות הדופן של הנאשם במישורים שאינם קשורים לתפקידו כראש עיר, אלא נעשו על ידי שלומי לחיאני האדם".

שגיא גם הגיב על דברי התובעת בשלב הטיעונים לעונש על המסר שצריך לדעתה לצאת מבית המשפט: "מה יחשוב אחרון הילדים שיש לו קשר אישי עם ראש העיר שהורשע פה בעבירות חמורות כאלה? איזה דוגמה הוא מקבל? שמותר לעשות את המעשים האלה ואולי ללכת הביתה בלי כלום?". על כך השיב השופט: "ראוי שהילד המטאפורי יקבל מסר מאוזן, מסר שלפיו קיים מחיר עונשי וציבורי לא קל על ביצוע עבירות, אולם מעשים טובים שעושה אדם במהלך חייו אינם נמחקים במחי יד רק לטובת העברת מסר מרתיע לכלל הציבור. מעשים טובים מלמדים על אופיו של אדם, ויש לראות מעשים טובים אלה עחלק עלגיטימי משיקולי הענישה".

לבסוף מתח השפט ביקורת חריפה על המשטרה ועל התנהלותה סביב מעצרו של לחיאני, וציין זאת כשיקול נוסף בקביעת העונש: "מעצרו של כל אדם הוא סיטואציה קשה, מורכבת ובעלת אלמנטים משפילים הנובעים מעצם שלילת החירות. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי, ובוודאי כאשר מדובר באיש ציבור. כל אחד זכאי לכך שרגעים קשים אלה בחייו לא יתועדו בזמן אמת במצלמות טלוויזיה ושכבודו יישמר. דומני כי האינטרס הציבורי יכול לבוא על סיפוקו גם בחשיפה בדיעבד של עצם המעצר ועצם החשדות, ואני מתקשה להבין כיצד, ומאילו טעמים, התנהלה משטרת ישראל כפי שהתנהלה בנקודת זמן כה רגישה כשלב המעצר".

השופט שגיא לא גזר מאסר בפועל על לחיאני, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, אלא מאסר של חצי שנה שיתבצע בדרך של עבודות שירות. כמו כן, הוא הטיל עליו קנס של 250 אלף שקלים. עם זאת, הוא כן החליט להטיל על לחיאני קלון – החלטה שמשמעותה הרחקה של שבע שנים מתפקידים ציבוריים.

לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com