המוסד לביטוח לאומי לא יערוך השנה את מחקר הביטחון התזונתי שערך בשנים האחרונות. המחקרים האחרונים הציגו תוצאות עגומות לפיהן אחת מכל חמש משפחות בישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי, והן אינן יכולות לספק לעצמן את צורכי המזון שלהן בכמות ובאיכות סבירה. לפי חלק מההערכות, גורמים שלא אהבו את הכותרות השליליות בימים שלפני החג הפעילו לחצים שבסופם החליטו במוסד לביטוח לאומי להימנע מהמחקר. עם זאת, במוסד לביטוח לאומי דוחים את ההאשמות וטוענים כי הם מעוניינים לבחון את האפקטיביות של המחקר.
"המחקר הוא יוזמה עצמאית של ביטוח לאומי שהיה מרוצה מאוד מהתוצאה, אחרי שכל יום קם ארגון כזה או אחר ושלף נתונים משלו", אמר גורם המעורב בנושא. "השנה היו רמזים קטנים ונשמעה ביקורת מצד גורמים המקורבים למקבלי ההחלטות, שלא אהבו את הכותרות שהניב המחקר. הם הובילו את אנשי המוסד למסקנה כי אין צורך לבצע את המחקר מדי שנה, שהשינויים לא באמת דרמטיים וכי עדיף אולי שהנושא יעבור לגוף אחר שיבצע את המחקר. המסקנה היא אחת: מישהו לא רוצה לראות את הפרסומים האלה בשם המוסד לביטוח לאומי".
עוד בוואלה! חדשות:
תכנית הצהרונים המסובסדים תשוב לפעול אחרי החגים
הסטטוס שבעזרתו גייסה החיילת היתומה 55 אלף שקל
דוח: עניי ישראל מוותרים על מוצרי מזון בסיסיים
המחקר, שנערך על ידי אגף המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, הציג לראשונה נתונים רשמיים של המדינה באשר להיקף התופעה של היעדר ביטחון תזונתי. מדובר במחקר הגדול ביותר בהיקפו שנערך בתחום, שכלל תשאול של אלפי משפחות המהוות מדגם מייצג של האוכלוסייה. חשיבותו של המחקר הייתה בהצגת נתונים מהימנים וביצוע פילוחים שונים שהצביעו על המוקדים הבעייתיים והאוכלוסיות העיקריות הסובלות מהתופעה, מה שיכול לעזור בניתוב הסיוע למשפחות. כך, למשל, בשנת 2012, עם פרסום נתוני המחקר, הודיע שר הרווחה אז משה כחלון כי ידרוש מהאוצר הקצאת 100 מיליון שקלים בבסיס התקציב לשנת 2013 לטובת הנושא דבר שלבסוף לא התממש.
מתוצאות המחקר השני שנערך בשנת 2012, שכלל 6,300 משפחות, עלה כי 18.8% מהמשפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי. עוד פורסם כי 8.6% מהמשפחות סובלות מאי ביטחון תזונתי חמור. בסך הכול מדובר ב-747 אלף איש ו-285 אלף ילדים אשר חיים באי ביטחון תזונתי חמור, נתונים המצריכים הכרזה על מצב חירום.
פילוח נתוני המחקר מ-2012 מעיד כי העיר שבה נמצאות רוב המשפחות שסובלות מהיעדר ביטחון תזונתי היא ירושלים: 30.3% סובלים מאי ביטחון תזונתי ו-19.1% סובלים מהתופעה באופן חמור. שיעור המשפחות בהן שיעור אי הביטחון התזונתי הוא הגבוה ביותר הוא בקרב מקבלי הבטחות ההכנסה (52.8%), במגזר הערבי (47%), משפחות חד הוריות (46.6%), משפחות עם ארבעה ילדים ויותר (41.9%) ומשפחות הסובלות מנכות (32.4%). לעומת זאת, החוקרים מצאו כי דווקא בקרב האוכלוסייה החרדית עומד שיעור המשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי על 26.1% בלבד, שיעור הנמוך במחצית משיעורי העוני בקרב אוכלוסייה זו.
"כדי לצמצם את הבעיה יש להתמודד עמה"
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת" המסייע גם בחלוקת מזון לנזקקים, תוקף את מקבלי ההחלטות וטוען כי הם אינם עושים מספיק בנושא. "אי הביטחון התזונתי הוא הסממן החמור ביותר של העוני, ובעל קורלציה ישירה אליו. 19.4% מהמשפחות בישראל חיות בעוני ו-18.8% חיות באי ביטחון תזונתי. מדובר בנתונים קשים וייתכן מאוד שהם לא נוחים למקבלי ההחלטות, אולם ביטול המדידה של תופעת אי הביטחון התזונתי לא יביא להיעלמותה ואפילו לא לצמצומה במעט", אמר.
לדבריו, "על מנת לצמצם את הבעיה יש להתמודד עמה: על הממשלה ליישם תכנית לאומית רב-שנתית לטיפול בעוני, לקחת אחריות על אבטחת הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, להקצות משאבים בבסיס התקציב לטיפול בבעיה ולהשיק מיזם לאומי לביטחון תזונתי. לצערנו, על אף מחויבותו של שר הרווחה ומאמצים שהוא משקיע בנושא, בירוקרטיה ממשלתית ומשיכת רגליים של פקידי אוצר ויועצים משפטיים גורמים לכך שההתקדמות בנושא היא רק דה-יורה. בפועל, בראש השנה 2014 עדיין אין כסף ממשלתי בשטח לחלוקת חבילות מזון, מה שמאלץ אותנו בעמותות הסיוע לפנות שוב לציבור הרחב ולמגזר העסקי, על מנת לדאוג למשפחות הנזקקות ביותר להן חסר מזון בסיסי בכל ימות השנה וגם בערב החג".
במשרד הרווחה מבהירים כי איש לא הורה למוסד להפסיק לערוך את המחקר בתחום הביטחון התזונתי, וכי אנשי המשרד אף הנחו את אגף המחקר לבצע מחקר מקיף בתחום מיצוי זכויות. עוד מסבירים כי המועצה לביטחון תזונתי, שקמה על פי החלטת ממשלה, תיקח על עצמה את ההיבט המחקרי של הנושא. "מטרת המועצה הלאומית לביטחון תזונתי היא בין השאר להכניס סדר בנושא ולערוך תיאום בין המוסדות השונים שפועלים בתחום, אך לא ניכנס לנעלי הביטוח הלאומי", מבהיר פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה. "על מנת לפעול לכך הוקמה ועדה הכוללת נציגי משרד בריאות, ביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והיא זו שתקבע אילו תת נושאים ייכנסו לסקרים שנערוך במסגרת המועצה, מה יש להוציא וכיצד עליהם להראות על מנת לאפשר השוואה בינלאומית והגשמת מטרות המועצה. ניקח את עבודת המוסד ונהפוך אותה למשהו יעיל ולאומי".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי "כרגע לא מתוכנן לבצע את המחקר לגבי השנים 2014-2013, במטרה לערוך בחינה מחודשת של הנושא, אופן ביצועו המחקר ועוד. לקראת 2015 ייבחן הנושא מחדש".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com