סדקים בקירות, עובש במזגנים: החצר האחורית של צה"ל

במבט ראשון הכול נראה בסדר גמור. הכניסה לבסיס כליאה 394 – או בשמו המוכר יותר כלא 4 – מצוחצחת. אולם, המבנים הישנים, שנראים כאילו הם מתפוררים ואולי בעוד רגע יתמוטטו, מלמדים משהו על מה שמתרחש בפנים. את פני הבאים לבסיס, הממוקם בתוך מחנה צריפין, מקבל חייל צנום ונמוך קומה, חמוש במשקפי גלישה זוהרים. סוג של בריחה ממציאות במקום שבו הזמן עוצר מלכת והחופש נלקח לזמן מוגבל.

ללא צל של ספק, כלא ארבע הוא פקעת עצבים אחת גדולה, רוויה במשברים. סגן-אלוף חגי קנטרוביץ מונה ביוני 2013 לתפקיד מפקד הכלא, חודשיים לפני הזמן. המפקד הקודם, סגן-אלוף עומר סובול, הודח על ידי ראש אכ"א דאז האלופה אורנה ברביבאי לאחר שעצור ברח פעמיים באותו החודש מהאגף השמור ביותר בכלא. מתקן הכליאה מכיל בתוכו אסירים שנמצאים בתנאים לא פשוטים ומנגד מפקדים שנקרעים בין הרצון למלא את משימתם בצורה הטובה ביותר לבין התוצאה הבלתי נמנעת של שחיקתם בתפקיד. המבנים ישנים, תנאי הכליאה בעייתיים והתשתיות - תאי מקלחות, חשמל, ביוב – מצויים במצב בלתי מתקבל על הדעת. יחד עם זאת, ניתן למצוא כאן מוטיבציה גבוהה של מפקדים הנחושים להעביר את הזמן בצורה הטובה ביותר, עד שתתקבל החלטה על הריסת הכלא ובניית מתחם כליאה חדש.

עוד בוואלה! חדשות:
שר האוצר לפיד: "קרובים להסכמות על תקציב 2015"
"סגן מזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי תקף אותי מינית"
אסיר בביתו: לאן נעלם סמל המשטר הסורי?

למרות שנהוג לכנות את מתקן הכליאה "כלא", מדובר יותר בבית מעצר. הכלואים בו הם "חבושים" - חיילים שנשפטו לימי מחבוש על עבירה צבאית, ולא יהיה נגדם תיק עם רישום פלילי במשטרת ישראל. חלקם שוהים שם בעונש של עד 20 יום, חלקם עצורים לפני משפט וחלקם אסירים שנשפטו בבית דין צבאי ונגזר עונשם.

"הכבדים", אלו שנגזר עליהם עונש מאסר של יותר משנה, עומדים בפני ועדה ולרוב הם עוברים לרצות את עונשם במתקן של שירות בתי הסוהר. ברוב ימי השנה עצורים בכלא 4 בין 500 ל-550 חיילים. מרביתם בגין עבירות עריקות ומשמעת, בהם גם קצינים ונגדים. הקצינה הבכירה האחרונה שריצתה עונש בכלא הייתה בדרגת סגן.

מרבית הפלוגות בכלא נקיות. נכון שמרבדי הדשא הסינתטי שהודבק למשטחי האספלט ישנים מעט, אך הם עדיפים על כלום. הדרך מהמפקדה אל הפלוגות עוברת דרך פרוזדור ארוך בו תלה מפקד הכלא הקודם תמונות ענק של משוררים וסופרים, ולצדם ציטוטים נבחרים שלהם. זהו חלק מהמאמץ של מפקדי הכלא להחזיר את העצורים והאסירים למסלול נורמטיבי. נוסף על כך, מתקיים מאמץ של מש"קיות ת"ש בכלא להבהיר לחיילים את זכויותיהם. חלקם עובר סדנאות על השואה ועל המחתרות, וחלקם סיורים במוזיאונים בליווי גמלאי ארגון המוסד, כמו גם סדנאות לניהול כלכלה אישית. במקרים חריגים מתנהלת סדנה לנרקומנים אנונימיים, גם כדי להרתיע משתמשים בסמים קלים ואלכוהול.

בסך הכול, ישנן ארבע פלוגות בכלא. פלוגה א' היא הקטנה ביותר. נמצאים בה חבושים לתקופות קצרות של פחות מ-28 ימים. העצורים בפלוגה ישנים באוהלים ומעת לעת יוצאים לעבודות ברחבי בסיס צריפין. פלוגה ב' מכילה חבושים לתקופות מאסר ארוכות ואסירים. יש בה 200 מקומות כליאה. 85% מהם נשפטו על עריקות, והשאר על עבירות סמים, גניבת תחמושת ואמצעי לחימה ועבירות ביטחון מידע.

פלוגה ג' נחשבת לקשה ביותר. מדובר בפלוגה סגורה, בה מרצים את עונשם חיילים שביצעו עבירות קשות. בעבר, במסגרת ההתייעלות והקיצוץ בתקציב סגרו אותה בעבר, אך פתחו מחדש בגלל העומס בשאר מתקני הכליאה. יש בה 188 תאי כליאה. בדרך כלל, מפרידים בה בין העצורים. לא רק בגלל סוג החקירות, אלא גם כדי להפחית מתיחויות ולמנוע אלימות.

יתרה מזאת, הפלוגה מכילה גם את אגף הבידוד אליו מועברים כלואים עם בעיות משמעת חמורות, סירוב פקודה ואיום פגיעה עצמית, הידוע גם כנוהל התאבדות (ההתאבדות האחרונה באמצעות תלייה בכלא הייתה בשנת 1992 ובאמצעות בליעת כדורים ב-2007). השמירה עליהם היא קבועה במשך 24 שעות ביממה.

בפלוגה ד' מרצים את עונשם עריקים שנשפטו לטווח זמן של עד שלושה חודשים והפלוגה האחרונה היא פלוגה 400. פלוגת בנות, בה יש רק 68 מקומות כליאה.

כל חייל שמגיע לכלא עובר בדיקות של קציני בריאות נפש, מפקדים וקצין מודיעין. בסופו של התהליך, ועדה מיוחדת מבצעת לו הערכה של רמת הסיכון שלו, וקבועת לו בהתאם את הפלוגה בה הוא יישא את עונשו. אף אחד, כמובן, לא רוצה להגיע לפלוגה ג', שמבניה נמצאים באורוות ששימשו את הצבא הבריטי. מומלץ לראש אכ"א הנכנס, אלוף חגי טופולנסקי, לבקר בפלוגה כדי להבין שהיא לא ראויה למגורי אדם עד אשר לא ימולאו הסדקים בקירות וייעלם העובש סביב פתחי המיזוג והתנורים.

"כשהמקום מלא לא רואים את זה", אומר אחד המפקדים, בתגובה לתהייה שלי על מצבו של המבנה, אשר נבנה אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת. בניגוד לשאר המבנים במקום, תופס את העין מבנה מפואר, מצופה באבן, שניצב בין הפלוגות. כשאני שואל מה ייעודו של אותו מבנה, מתברר שמדובר בבית כנסת שניתן כתרומה.

כל ארוחת צהריים בכלא היא הזדמנות מעולה לעצורים לפרוק את עצביהם, ולכן קברניטי המקום מגדירים את מועדי הארוחות כנקודות תורפה שדורשות תשומת לב יתרה. אחד הגורמים לשקיעה ההנדסית של מבנה הכלא היא ההשחתה מצד הכלואים, שיישברו הכול כדי לפרוק את המתח שהצטבר עם הזמן שחלף במקום.

כל עצור מקבל מדי יום 11 שקלים, באמצעותם הוא יכול לקנות לעצמו בקנטינה כל מה שנפשו חפצה בה: סיגריות, מיצים, חטיפים ומתוקים. למעט ספרים, אסור להכניס אף פריט למתקן, וגם הם עוברים בדיקה קפדנית. נקודה רגישה נוספת בכלא היא מועדי ביקור משפחות, שיכולות להגיע פעם בשבועיים, למשך חצי שעה. יש הורים שכלל לא מגיעים. השעה המוגדרת לקליטת חיילים חדשים בכלא היא עד השעה 20:00, אך כורח המציאות הוא כזה שהקליטה מתבצעת כמעט מסביב לשעון, דבר שיוצר עומס בכלא, משבש את פעילות המטה ומעכב את תהליך הקליטה.

הכלא נתון לביקורת מצד פרקליטים, ועדות שונות מחוץ לכלא וגופים בתוך הצבא שנועדו לשמור אותו "מאוזן". הכלואים מתוחקרים ואם הם לא מוצאים אוזן קשבת הם יכולים גם לפנות לבית הדין שנוטה בדרך כלל למלא אחר מבוקשם. כך היה, למשל, עם כלוא בן העדה האתיופית שביקש לאכול רק את האוכל של אמא שלו, ועד שלא ימולא מבוקשו הוא ישבות רעב. בתום 30 יום מאבקו צלח, אך רק באופן זמני. ברגע שהוא אושפז הוא נשבר והתפשר על אוכל "רגיל". במקרה אחר, חייל חרדי התעקש ללכת כל יום למקווה.

למרות המאמץ שמשקיעים בצבא כדי להשיב את החיילים הסוררים למוטב במהלך התקופה במתקן, במהלך השנים נרשמו מקרים של עצורים שחוזרים מספר רב של פעמים לכלא בגין עבירות משמעת חוזרות ונשנות. כמו כן, ישנם מקרי תקיפה של מדריכי כלואים. באחד מהם, למשל, הותקף על ידי עצור, מתאבק בעברו, שגרם לעקירת ארבע משיניו ולשברים בפניו.

ראוי שצמרת צה"ל תבקר במתקן ותבין שעליה להשבית אימונים של כמה טייסות בחיל האוויר למשך שבוע כדי לממן בניית מתחם כליאה חדש. מתחם הכלא אמור להיות כזה שיסייע להחזרת החיילים למסלול תקין באזרחות, ולא להיפך.

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com