תמרון צבאי בהשתתפות חיילים מ-12 מדינות נאט"ו, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ופולין, ישתתפו בתמרון צבאי במערב אוקראינה ב-13-26 בספטמבר כך מסר היום (רביעי) שר ההגנה של פולין, תומאש סימוניאק. על רקע המתיחות הבילאומית הקשה סביב המשבר באוקראינה, נמסר כי התמרון היבשתי, "ראפיד טריידנט 14", נקבע לפני זמן רב וייערך באזור לביב. ישתתפו בו גם חיילים אוקראינים, רומנים, מולדובים, בולגרים, ספרדים, ליטאים ונורבגים.
במקביל, ממשלת צרפת הודיעה הערב על השעיית משלוח נשק לרוסיה, במסגרת עסקה למכירת שתי נושאות מטוסים "מיסטרל", שקבילתה ביקורת קשה מהמערב. "הנשיא קבע כי למרות האפשרות של הפסקת אש, אשר טרם אושרה או נכנסה לתוקף, התנאים במסגרתם אושרה העסקה אינם תקפים עוד", נמסר מלשכתו של הנשיא פרנסואה הולנד.
בחודש מאי, שר החוץ האמריקני ג'ון קרי הביע מחאה בפני מקבילו הצרפתי, לורן פביוס, על ביצוע עסקת הנשק בין צרפת לרוסיה. "אנו חושבים שזאת לא תקופה מתאימה להשלמת ההסכם", אמרה מארי הארף, דוברת מחלקת המדינה, בהתייחסה למשבר בין המערב לבין רוסיה בשל הצב באוקראינה. בצרפת הדפו אז את הביקורת ואמרו כי הם "מכבדים הסכמים".
המשבר באוקראינה - כותרות אחרונות בוואלה! חדשות:
נאט"ו: רוסיה סבורה שאנו האויב, נגיב בכוח לפלישה
פוטין: לפתוח במגעים ל"מדינה" במזרח אוקראינה
"רוסיה במלחמה עם אוקראינה, ולמעשה עם כל אירופה"
נשיא ארצות הברית ברק אובמה הביע היום ביקורת חריפה נגד רוסיה ומדיניותה באוקראינה, והבהיר כי וושינגטון נכונה להגביר את הנוכחות הצבאית שלה באזור, במסגרת ברית נאט"ו. בנאום שנשא בפני סטודנטים ומנהיגים פוליטיים בטאלין, בירת אסטוניה, קרא אובמה לחברות הברית "להיות מאוחדות נגד התוקפנות הרוסית באוקראינה".
"אם תשאלו 'מי יבוא לעזור?', התשובה היא ברורה", הוסיף אובמה בנוגע למתקפה נגד אחת מחברות הברית, "הכוחות המזויינים של ארצות הברית עכשיו". אובמה הבהיר: "מתקפה נגד חברה אחת בנאט"ו, היא מתקפה נגד כל הברית". לדברי אובמה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סירב לפתור את המשבר באמצעים דיפלומטיים, אולם מדינות נאט"ו "לא יקבלו את הכיבוש הרוסי ואת הסיפוח הבלתי-חוקי של חצי האי קרים או של כל חלק אחר של אוקראינה".
דבריו של הנשיא האמריקני זכו לתשואות רמות בטאלין, כעשור לאחר הצטרפות המדינות הבלטיות לברית הצפון אטלנטית. גורמים רבים באסטוניה, לטביה וליטא חוששים מפלישה רוסית גם לשטחן, והגדירו את הצהרותיו של אובמה כ"מקדמות אווירה חדשה של ביטחון".
ואולם, מנהיגים אחרים ציננו את ההתלהבות האמריקנית, וביקשו להמתין עם תגבור הכוחות במזרח אירופה. כך, למשל, בכיר גרמני אמר היום כי שליחת כוחות לאוקראינה אינה חלק מהאג'נדה של מנהיגי נאט"ו. "הקנצלרית אנגלה מרקל ושר החוץ פרנק-וולטר שטיינמאייר אמרו בעבר כי הם לא דוגלים בפתרון צבאי לעימות", אמר הבכיר. כמו כן, הוא טען כי אינו מכיר אף הצעה של אחת מחברות נאט"ו לשלוח נשק לאוקראינה.
בתוך כך, הנשיא פוטין ניסה לקרר את הרוחות, לאחר ההצהרות הסותרות בנוגע להסכם הפסקת אש במזרח אוקראינה. בעת ביקור במונגוליה, העריך פוטין כי "ניתן להגיע להסכם סופי בין הרשויות האוקראיניות והגורמים בדרום-מזרח המדינה עד 5 בספטמבר", ושטח תכנית בעלת שבע נקודות להסכם שלום.
לפי התכנית, על צבא אוקראינה והמורדים לחדול מ"מבצעי תקיפה פעילים", כוחות צבא אוקראינה ייסוגו ויתרחקו מריכוזי אוכלוסייה, ויאסר על שימוש במטוסי קרב נגד אזרחים. כמו כן, פוטין הציע פיקוח בינלאומי להפסקת האש, עסקת חילופי אסירים ללא תנאים מקדימים, העברת סיוע הומניטרי ושיקום התשתיות שנפגעו.
ביום שני, הכריז מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן על הקמת "כוח משימה" למזרח אירופה כדי להגן על מדינות נאט"ו ממתקפה רוסית אפשרית. דוברת הבית הלבן לענייני ביטחון לאומי, קייטלין היידן, מסרה בתגובה: "הכוח החדש לא נועד להיות פרובוקציה או להוות איום לרוסים, אלא הפגנה של מחויבותה המתמשכת של נאט"ו להגנה קולקטיבית של חברות הברית". לפי הדיווח ברשת CNN האמריקנית, היידן הבהירה בנוסף כי הכוח יהיה "הגנתי" במהותו.
יותר מ-2,600 בני אדם נהרגו עד כה בלחימה בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה, ויותר מ-340 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם - כך לפי נתונים רשמיים של האו"ם. במהלך סוף השבוע האחרון, הסכימו מנהיגי האיחוד האירופי על הטלת סנקציות חדשות נגד רוסיה בשל מעורבותה לכאורה במשבר. צעדים נוספים צפויים להיות מוכרזים בוועידת נאט"ו בהמשך השבוע בווילס, בריטניה.