בעוד שבועיים ישובו תלמידי ישראל למוסדות החינוך, אך מרבית הילדים לקויי השמיעה, שלומדים במוסדות החינוך הרגיל, יתקשו לחזור ללימודים. זאת, מאחר שרק 200 כיתות הונגשו להם, מתוך אלף כיתות שקיבלו אישור מקצועי לכך. לפי החוק, על כל רשות מקומית לספק לילד לקוי שמיעה סביבת למידה אפקטיבית ומותאמת על בסיס תקציב משרד החינוך. עם זאת, יותר מאלף זוגות הורים, שבקשותיהם אושרו, נתקלו במבוי סתום עם עצירת תהליך הנגשת הכיתות, נוכח הפסקת העברת התקציב ממשרד החינוך לרשויות המקומיות, שצריכות לבצע את התהליך.
"האחראית על הנגשות במשרד החינוך הודיעה באופן לא רשמי שהם מפסיקים להעביר תקציבים, אז הרשויות המקומיות מיד הפסיקו את תהליך ההכנה לקראת שנת הלימודים, על אף שהחוק מחייב אותן להכין את הכיתות", אמרה מנכ"לית המועצה הארצית מיח"א (מחנכי ילדים חרשים), ד"ר שרה אינגבר. "מה זה 200 הנגשות? זו רק חמישית מהבקשות שאושרו ועוד פחות ממה שנדרש. המדינה בעצם באה ואמרה לנו 'עצרו - ב-800 כיתות ילדים לא ייהנו מתנאים בסיסיים ללמידה'", התרעמה ד"ר אינגבר. לדבריה, "האקוסטיקה בחדרי הלימוד איומה. ברגע שלילד יש חסך שמיעתי ואין לו נגישות לקול המורה ולחברים שלו, זו חזרה אחורה בתהליך של הילד ובהישגים שהגענו איתו אליהם".
עוד ידיעות בוואלה! חדשות:
מתכוננים לכישלון: "אם חמאס יחדש הירי נגיב בעוצמה"
הזמר יגאל בשן מאושפז בתל אביב עם פצעי דקירה
עשרות חולי אבולה נמלטו ממרפאה שנבזזה בליבריה
בארץ חיים 3,700 ילדים לקויי שמיעה בגילאים שונים. ההורים של רבים מהם נאבקים לרשום את ילדים למסגרות חינוך רגילות, בהתבסס על מחקרים רפואיים שמאששים כי הדבר מסייע להתפתחות הילד לקוי השמיעה ומסייע לו להשתלב בצורה מיטבית בחברה. במסגרת החוק בישראל, אשר מעגן את זכויות הילדים לקויי השמיעה, יש להנגיש כיתות וגנים עבור הילדים באמצעות פתרונות טכניים שונים. יצירת תקרות אקוסטיות, עיבוי חלונות והקפדה על מזגנים כיתתיים שאינם מרעישים הם רק חלק מהתהליכים שמתבצעים בהנגשת כיתה לילד לקוי שמיעה, ולפי הרשויות המקומיות, עלותם המקסימלית של פתרונות ההנגשה לא עולה על 30 אלף שקלים למסגרת חינוכית.
אורלי מהוד השרון, אם לילדה לקוית שמיעה שעולה לכיתה א' במסגרת חינוך רגילה, סיפרה כי בסופן של בירוקרטיות מתישות של העברת מסמכים, היא נתקלת במבוי סתום. "בסיום התהליך, התגובה הרשמית היא שאין תקציב. ואם משרד החינוך נותן לבסוף את התקציב, אז זה באיחור, ולפני אוקטובר אין לי עם מי לדבר. ומי נדפק? הילד". היא הוסיפה כי בתה חשה תסכול רב בשל ההחלטות התקציביות וה"סחבת הבירוקרטית". "הם פשוט צוחקים על הילדים. אף אחד לא מבין מה הבת שלי עוברת. הרעשים האלו שורפים לה באוזניים".
ליאור בן יהודה מהמועצה האזורית שומרון, אב לילד לקוי שמיעה שעולה לגן טרום חובה, תיאור גם הוא את התסכול. "במועצה יש זכאות לתשע כיתות וגנים - אולם רק אחת אושרה תקציבית. פניתי גם מתוקף תפקידי כרכז פרוייקטים לאגף והבינוי והתקצוב של משרד החינוך אבל אמרו שאין כסף". התחזית של בן יהודה עבור בנו לשנה הקרובה היא עגומה למדיי. "הגננת תדבר ויהיה רעש רקע של שאר הילדים. הוא לא ישמע אותה, היא לא תשים לב אליו ולאט לאט הוא יישאר מאחור. אם הוא היה נשלח לחינוך מיוחד היה מקבל את כל השירותים. לדעתי, זאת מגמה למניעת שילוב ילדים בחינוך הרגיל".
"מגמה למניעת שילוב ילדים בחינוך הרגיל"
גם שלומית פיליפס מירושלים, אמא לילדה שעולה לגן חובה נתקלה בהתחמקויות שונות מצד העירייה וממשרד החינוך, והיא תוהה מדוע להביא ילדים למצב שאין להם ברירה אלא להגיע לחינוך מיוחד. "ילדים עם לקויות שמיעה הם בעלי פוטנציאל מאוד גדול לשילוב. זה משהו טכני לחלוטין ואם יתנו להם את הבסיס הזה הם יוכלו להשתלב נהדר אז למה לתקוע אותה בחינוך המיוחד?". אביבה וצביקה ניימן מיקיר, הוריה של איילה בת השש, חרדים מאד לגורל בתם, לאחר שעברה לפני כמה חודשים ניתוח להשתלת שתל שבלולי באוזן אחת, שיעזור לה לשמוע בה טוב יותר. דרושה לה הסתגלות לשתל, ובאוזן השנייה היא תמשיך להשתמש במכשיר שמיעה. "בגלל שאין לה כיתה מונגשת היא תמצא את עצמה במצב מאד בעייתי עכשיו. היא לא תהיה כשאר הילדים, וזאת כיתה א' הבסיס של בסיס". משפחת ניימן והורים נוספים מציינים כי פנו באופן אישי למשרד החינוך באמצעות הרשתות החברתיות ובמכתבים, ורק חלקם נענה באמצעות בתי הספר של ילדיהם כי לא יהיה תקציב להנגשה.
ממשרד החינוך מסרו בתגובה כי הם מודעים לסוגיה וכי היא תיפתר עד לפתיחת שנת הלימודים.
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com