בסביבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנסים מאז אמש לשווק את הסכם הפסקת האש ל-72 שעות, שנכנס לתוקפו הבוקר (שלישי), כהישג דיפלומטי של ישראל. ההסכם, מסבירים גורמים מדיניים בכירים, אינו כולל תנאים מוקדמים כלל, והוא למעשה גרסה מעודכנת של היוזמה המצרית שישראל קיבלה וחמאס דחה לפני שלושה שבועות: קודם כל הפסקת אש, אחר כך דיונים על "היום שאחרי" ועל הדרישות השונות של הפלסטינים.
מבצע צוק איתן - כל הכותרות
מ-08:00 הבוקר: הפסקת אש בת 72 שעות
גם בהפסקת האש: כוח צבא גדול בכוננות בעוטף עזה
תיעוד: נפרדו מעזה עם פיצוץ מנהרה "לזכר ההרוגים"
"חמאס יכול היה לקבל את הפסקת האש ב-15 ביולי, כאשר מצרים הניחה את ההצעה הראשונה שלה. העובדה שהם מסכימים כעת למה שסירבו לקבל בתחילת הלחימה, מצביעה על כך שהגיעו לנקודת שבירה", אמר לוואלה! חדשות גורם ישראלי בכיר, שמרוצה מההסכם שהושג בקהיר. התדרוך הרשמי לכתבים היה בעל קו דומה: "ישראל התעקשה מלכתחילה על היוזמה המצרית ועל כך שלא יהיו תנאים מוקדמים". ההתעקשות הזו, לדברי ישראל, הוכיחה את עצמה אמש.
בתיאורים הוורודים הללו מקופלות שתי בעיות עיקריות: ראשית, חשוב לזכור שאם חמאס היה נענה להצעה המצרית המקורית ב-15 ביולי, ישראל לא הייתה יכולה לפעול נגד עשרות מנהרות הטרור שנהרסו ברצועת עזה בשלושת השבועות האחרונים. מכיוון שכיום ברור שמדובר באיום אסטרטגי משמעותי, חשוב לשאול, מה התכוונה ממשלת ישראל לעשות בנושא, אם חמאס לא היה מבצע את אותה שגיאה אסטרטגית נדירה ונענה להצעה להפסקת אש.
מעבר לכך, ההסכמה הישראלית לשלוח כעת משלחת לקהיר כדי לנהל משא ומתן עקיף עם חמאס, עומדת בניגוד לדברים שאמרו גורמים ישראלים בכירים במהלך סוף השבוע: "הרתעה ולא הסדרה", "לא מנהלים משא ומתן עם חמאס", "ישראל לוקחת את היוזמה בידיה". האמירות הללו היו אולי נכונות, אך תוקפן פג כעבור 72 שעות. כשהתברר שחמאס ממשיך לירות בצרורות למרות הנסיגה החד-צדדית של ישראל, החלטת הקבינט התהפכה על פיה, וראש הממשלה הודיע לשרים אמש על החלטתו לקבל את ההצעה המצרית ולקחת חלק במשא ומתן שיתנהל בקהיר.
ההחלטה מאמש לא עלתה להצבעה בקרב שרי הקבינט - ראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו מראש לקבל החלטות מסוג זה, והם הסתפקו אמש בסבב עדכון טלפוני לשרים. עם זאת, כל הסכם הפסקת אש לטווח ארוך, שיכלול ויתורים ישראליים בעזה, יחייב החלטת קבינט, ובלשכת נתניהו כבר מתכוננים לקרב פוליטי חסר רחמים בנושא. כך למשל, בסביבתו של השר נפתלי בנט אמרו אמש כי הוא מתנגד להפסקת האש ל-72 שעות. לא ברור כיצד יגיב להסדר ארוך טווח, אפילו כזה שיכלול בתוכו את המילה הנחשקת "פירוז".
למרות שתי הנקודות הבעייתיות הללו, בירושלים רואים כאמור בהפסקת האש הזמנית הישג ישראלי. על אף הלחץ האמריקני והעקשנות של חמאס, ישראל בחרה את המתווך (מצרים), התעקשה על התנאים (קודם הפסקת אש, אחר כך דיבורים) והספיקה בין לבין להשמיד תשתית טרור שחמאס השקיע בה מיליוני דולרים. המחיר, אומרים בירושלים, כואב מאוד - איבדנו 64 חיילים במלחמה הזו - אבל ישראל הוכיחה לעצמה ולשכניה שהיא עדיין מדינה שמוכנה לשלם מחירים כואבים כדי להגן על עצמה.
סיסי הוא המרוויח העיקרי מהפסקת האש
אבל אם בישראל נימת הסיכום הזהירה היא "ניצחנו, למרות", הרי שבמצרים התמונה אחרת לחלוטין. "סיסי הוא המנצח הגדול של הפסקת האש הזו", אמר לוואלה! חדשות גורם ישראלי בכיר, שהיה מעורב בקבלת ההחלטות בנושא הפסקת האש. "אם חמאס יכבד אותה, זו תהיה הוכחה לעולם כולו שמצרים הצליחה במקום בו ארה"ב, קטאר, טורקיה והאו"ם נכשלו יצירת הפסקת אש שתכובד על ידי שני הצדדים. ישראל אמרה מהיום הראשון שסיסי הוא הכתובת היחידה, וצדקה".
גם דיפלומט מערבי שעודכן במגעים שהתקיימו בימים האחרונים תיאר את סיסי בתור המרוויח העיקרי. "הטענה כאילו היו יתרונות מסוימים לשלטון האחים המוסלמים במצרים, לפחות בהקשר של עזה, היא היסטוריה", הסביר בשיחה עם וואלה! חדשות. "וושינגטון ניסתה בכל הכוח לערב את קטאר וטורקיה, נציגות האחים המוסלמים באזור, אבל עד שהפלסטינים לא הסתגרו במשך כמה שעות במלון בקהיר עם בכירי המודיעין המצרי, דבר לא הושג. כל המהלכים שנעשו עם מעורבות שולית של מצרים נכשלו. יש כאן לקח חשוב לכל מי שמפקפק בחשיבותה של מצרים ברמה האזורית".
שחקן אחד במערכת האזורית שמשמעות האירועים עבורו עדיין לא ברורה הוא אבו מאזן. בדרג המדיני הבכיר מתקיים ויכוח על גודל הקופון שיש לאפשר לו לגזור במסגרת הפסקת האש ארוכת הטווח שתגובש בימים הקרובים בקהיר. סיסי, האמריקנים וגורמים נוספים רוצים לראות אותו מתחזק. כך גם השרה ציפי לבני, שחזרה לדבר עליו כפרטנר. בלשכת ראש הממשלה, לעומת זאת, היחס חשדני יותר, על רקע כוונתם של הפלסטינים להצטרף לבית הדין הבינלאומי בהאג. זהו מהלך שמלחיץ מאוד את ישראל - במיוחד לאור שורת התקלות הקטלניות במהלך המבצע.
