תשעה ימים חלפו מאז החל מבצע "צוק איתן" ועד כה נמנעו כמעט לגמרי פגיעות בנפש, בזכות מערכת "כיפת ברזל". אך בעוד הרקטות שהמערכת מזהה כי ייפלו בשטח בנוי מיורטות, בשטחים הפתוחים הרקטות נופלות ללא הפרעה. חקלאי הדרום מנסים כבר כמה ימים לפעול מול משרד הביטחון כדי לאפשר מיגון גם עבורם, אולם לעת עתה משרד הביטחון מסרב.
בר חפץ מקיבוץ נירים אחראי על גידולי האבוקדו במקום. לדבריו, לאור המצב הוא הורה לעובדים לא לצאת לשטח, וזה פוגע ביבול. "אנחנו נמצאים בנקודה קריטית. אם המבצע יימשך עוד שבועיים, נהיה בבעיה לקראת שנת השמיטה ולא נוכל לעבד את הקרקע החדשה. אני יוצא לשטח רק כשאין ברירה, לבדוק מהר שהכול בסדר ולהשקות, אבל אני לא יכול להוציא את העובדים כי זה מסכן את חייהם", אמר. מבחינת חפץ, מלבד החשש מפגיעה בחיי אדם, הנזק הכלכלי יהיה קשה מנשוא. ועדיין, בניגוד למבצע "עמוד ענן", בממשלה לא מוכנים להכריז על השטח כאזור בלחימה ולהבטיח את הפיצויים על הנזקים שמתרחשים יום-יום בשטחי החקלאות באזור.
מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות:
ישראל הסכימה להפסקת אש בת 5 שעות; חמאס טרם השיב
תיעדו נפילת רקטות תוך צעקות "אללה אכבר" - ונעצרו
קצין בכיר: "איסמעיל הניה אינו יעד לחיסול"
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) פנתה בשאילתה דחופה לשר הביטחון בנושא. תשובת המשרד הייתה כי לא יממן מיגון אקטיבי או פסיבי לשטחים החקלאיים בעוטף עזה ובטווח של 40 קילומטרים מגדר הרצועה. הנושא עלה גם ביום שלישי בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים. "העובדים הזרים הם משאב חיוני. אנו זקוקים להם לבניית הארץ וכלכלתה ומחובתנו לדאוג לשלומם, לביטחונם ולחייהם, בדיוק כפי שאנו מחויבים לשלם את שכרם", אמרה רוזין, יו"ר הוועדה, במהלך הדיון. לדבריה, העובדים בחקלאות חשופים לסכנות יותר מיתר אזרחי המדינה. "הרקטות שצפויות לנחות בשטחים חקלאים אינן מיורטות על ידי מערכת כיפת ברזל", הוסיפה.
נציגת משרד החקלאות, יהודית כרמי, אמרה במהלך הדיון כי החל משנת 2006 הממשלה, באמצעות משרדי הביטחון, החקלאות והנגב והגליל, נרכשו 374 מיגוניות לעובדים בחקלאות בעלות כוללת של כתשעה מיליון שקלים. לדבריה, יש דרישה לעוד 250 מיגוניות.
"בעוטף עזה נמצאים 502 חקלאים ו-3,610 עובדים, רובם זרים, שחשופים לסכנת חיים ממשית, ומשרד הביטחון מפקיר אותם לגורלם", אמרה ח"כ מיכל רוזין . "משרד הביטחון הצהיר על תוספת של 400 מיליון שקלים למיגון, אך לא נמצא הסכום למיגון עבור עובדי החקלאות. מדובר בסך הכול על הצבת פעמוניות או צינורות בטון, וגם את זה ממאנים להציב".
המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, איציק גורביץ', אמר בדיון כי "פיקוד העורף נותן לנו רק הנחיות ולא מיגון. מגורי העובדים נמצאים לרוב במבנים יבילים. ייתכן שצריך לחייב הצבת מיגוניות גם בקרבת המגורים".
לדברי דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים בישראל, סיפר על הסכנה הנשקפת לפועלים. "מתעסקים במשחקים פוליטיים ומפקירים חיי אדם. כל המדינה תחת כיסוי אקטיבי או פסיבי - ולחקלאים ולעובדי החקלאות אין שום דבר. אני מסתובב בימים האחרונים בין השטחים באזור ואני לא יודע מה אני יותר, מתבייש או נעלב מהסירוב הזה", אמר. אמיתי הוסיף כי "צריך להבין שהחקלאים נמצאים בקו הראשון, לא החיילים. הם נערכים מאחור ואף אחד לא מגן אליהם. מה ביקשתי בסך הכול? יש תקציבים של עשרות מיליונים למיגון המדינה, וארבעה-חמישה מיליון למיגוניות עבור החקלאים אין?".
פיפט, עובד זר מתאילנד העובד בחממות ביישוב תקומה, תיאר בשיחה עם נציג מארגון "קו לעובד" את המציאות בה הם חיים. "בשבועות האחרונים כל יום יש אזעקות מספר פעמים ביום, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לשכב על הרצפה ולקוות שזה לא ייפול עלינו", סיפר. "לפני מספר ימים עבדנו בחממה ועשר דקות אחרי שיצאנו ממנה הייתה נפילה באותה חממה. אם היינו מתעכבים עוד כמה דקות היינו מתים". לדבריו, "זה מפחיד, אבל בכל זאת עובדים. מאז שזה קרה אנחנו אפילו עובדים פחות, כי זה ממש מסוכן".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מיגון החקלאים בדרום היה מאז ומתמיד באחריות משרד החקלאות. משרד החקלאות הוא שדאג, לשם המחשה, לחלק מאות מגוניות לחקלאים הן אחרי מבצע עופרת יצוקה והן אחרי מבצע עמוד ענן, בסיוע של מערכת הביטחון".
לפניות לכתב: sben72@walla.com