כצפוי, פילדמרשל עבד אל-פתאח א-סיסי נבחר לנשיא החדש של מצרים. ההפתעה, וגם אם לא הייתה כאן התפתחות לא-צפויה, טמונה בשיעור ההשתתפות הנמוך כל-כך בבחירות לנשיאות. פחות ממחצית מבעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם והגיעו לקלפיות. 44.4% בלבד מכלל הבוחרים השתתפו בבחירות, שהתארכו לשלושה ימים.
ועדת הבחירות המרכזית לא התעקשה לחינם על קיומו של יום הצבעה נוסף, מעבר לשניים שנקבעו מלכתחילה. שיעור ההשתתפות הנמוך מעיד על חוסר הלגיטימציה שיש לבחירות, ולצבא, בקרב האיסלאמיסטים. ואמנם, ניתן לשער שאם "האחים המוסלמים" היו משתתפים בבחירות, התוצאות היו נראות אחרת לגמרי.
מצרים מתעוררת הבוקר לשחר של יום ישן. מה שהתחולל במצרים, עד למהפכה בינואר 2011, הוא גם מה שיהיה, פחות או יותר. הממסד הצבאי שהמליך את חוסני מובארק תחת אנוואר סאדאת, הוא זה שהמליך הפעם את עבד אל-פתאח א-סיסי, האיש שעמד בראשות הצבא מאז ניצחון "האחים המוסלמים" בבחירות הקודמות. "האחים" ימשיכו להיות על תקן נרדפים ופורעי חוק, וההפגנות שערערו כל כך את המצב החברתי והכלכלי במדינה, יימשכו גם לאחר היבחרותו של א-סיסי.
הבחירות במצרים - כותרות אחרונות
יותר מ-90% הצביעו לסיסי בבחירות לנשיאות מצרים
מבוכה לסיסי: הבחירות הוארכו בשל שיעור הצבעה נמוך
הגנרל בחליפה נאבק על לבם של האזרחים // פרשנות
הצלחתו של הנשיא החדש תימדד כעת לא רק ביכולתו להכיל את התסיסה האילסמיסטית, אלא גם ביכולתו לפייס את החוגים הצעירים שהובילו את מהפכת 2011, ושחשים, גם כיום, שהיא נגנבה מהם, פעם על ידי "האחים המוסלמים" ופעם על ידי הצבא.
אך מעל הכל, סיסי ייבחן ביכולתו לשקם את כלכלת מצרים. לשם כך הוא זקוק להמשך הסיוע ממדינות המפרץ הפרסי ומהקהילה הבינלאומית, וכן להישגים משמעותיים במלחמה מול הטרור האיסלאמיסטי, שאינו קשור בהכרח ל"אחים". סיסי צפוי להמשיך וביתר שאת בלחימה העיקשת מול פעילי הג'יהאד העולמי, אם בסיני ואם במקומות אחרים. אם יצליחו אותם פעילים איסלאמיסטים, המזוהים עם אל-קאעדה, להוציא לפועל פיגועים, ספק אם התיירות במצרים תשתקם. והרי מדובר בנכס קריטי לכלכלה המקומית. המבצע הצבאי המתנהל בסיני יימשך, ואולי אף נהיה עדים להאצתו בחלקים רגישים במיוחד, כמו באזור הקרוב לאילת, משם עלולים תומכי אל-קאעדה למיניהם לשגר רקטות לעבר ישראל.
ואמנם, במישור הזה, לפחות עבור ישראל, הניצחון של סיסי מהווה בשורות טובות. בראיונות שהעניק לכלי התקשורת בשבועות האחרונים, ניכר היה שהנשיא החדש רואה בקשר עם ישראל אינטרס לאומי. שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון משני הצדדים צפוי להימשך, ואולי אפילו ביתר שאת. האם הקשר הזה ימשיך להיות חיובי גם בעתיד? קשה לומר. כל עוד מעמדו של סיסי יציב, ספק אם הוא יפגע בקשר הזה. אם המחאה נגדו תתרחב, וההמונים ייצאו לרחובות - הפעם נגד הנשיא הנבחר - קשה לקבוע מה תהיה המדיניות שלו. ייתכן אפילו שבמקרה שכזה, ישראל תהיה תרנגול הכפרות של עבד אל-פתאח א-סיסי.