שיעור היהודים בקרב תושבי ארצות הברית הוא כ-2.1%, אך ריבוי הארגונים היהודים יכול לסבך בקלות את כל מי שאינו נמנה עם נציגי הארגונים עצמם. ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים המרכזיים, המאגדת בתוכה חלק נכבד מארגונים אלה, חוותה השבוע טלטלה משמעותית. הכל התחיל מבקשת השדולה היונית ג?יי סטריט, שקמה לפני שש שנים כדי להוות אלטרנטיבה משמאל לשדולה הפרו-ישראלית הגדולה, איפא?ק, להצטרף לוועידה. מאז הקמתה, שדולת ג?יי-סטריט עברה כברת דרך ארוכה: מארגון שישראל הרשמית התעלמה ממנו ואף השמיצה אותו וככזה שוושינגטון נהגה כלפיו בזהירות מופרזת, לאחד שנהנה מתמיכה בקהילה היהודית, בעיקר בקרב הצעירים והסטודנטים. גם אם הוא עדיין לא מוגדר על ידי מבקריו כארגון מיינסטרים, הרי שלפחות הוא נחשב לעובדה שרירה בשטח. על מאבק הארגון אודות הלגיטימיות בקהילה הפרו-ישראלית בארצות הברית מעידה רשימת ?מיתוסים? שהארגון מפריך בעמוד הבית של השדולה: ?ג?יי סטריט לא באמת תומכת בישראל, ג?יי סטריט מנותקת מעמדת רוב היהודים האמריקנים, ג?יי סטריט אף פעם לא מותחת ביקורת על הפלסטינים והערבים. רק ישראל?.
אחרי ששדולת ג?יי סטריט כבר זכתה להופעות של פוליטיקאים ישראלים ונציגי הממשל האמריקני בכנס השנתי שלה, היא קיוותה לשים השנה חותמת על ההכרה בה כארגון מיינסטרים. זאת, על ידי קבלה כחברה בוועידת הנשיאים, המונה כעת 50 ארגונים. אולם ביום רביעי, בהצבעה סגורה, 22 ארגונים הצביעו נגד, 17 הצביעו בעד, שלושה נמנעו ועוד שמונה נציגי ארגונים כלל לא השתתפו. בשביל להתקבל לוועידה, ג?יי סטריט היתה זקוקה לשלושה רבעים מקולות הנוכחים בהצבעה. בעבר היו כמה מקרים שבהם בקשת ארגונים יהודים נדחתה, אך הסיבה העיקרית היתה שוליותם. לא זה המקרה: שדולת ג?יי סטריט מיוצגת כיום בקמפוסים שונים בכל רחבי ארצות הברית.
עוד בוואלה! חדשות:
פוטין מתנער: "איבדנו שליטה על הבדלנים באוקראינה"
מפולת הבוץ באפגניסטן: יותר מ-2,100 הרוגים
איראן חסמה את הגישה לווטסאפ: "צוקרברג ציוני"
מתנגדי ג?יי סטריט טוענים שההחלטה היתה ?מן המוצדקות?. שכן, מדובר ב?ארגון קיצוני? שגורם נזק לישראל ופוגע ביכולת הקהילה היהודית לדבר בקול אחד בכל הקשור לתמיכה בישראל. בין אלה שהצביעו בעד, היו שהצליפו בוועידת הנשיאים על החלטה שרירותית וקצרת רואי. כך, למשל, נשיא התנועה הרפורמית, הרב ריק ג?ייקובס, שאמר כי הארגון הפך ?שבוי בידי מספר גדול של ארגונים קטנים שאינם מייצגים את מגוון הדעות בקהילה שלנו, והדיון היה למעשה משאל עם - לא לגבי ג?יי סטריט, אלא ועידת הנשיאים עצמה?.
מנהל הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן, שאינו נמנה על חסידי ג?יי סטריט, סבור שהשדולה צריכה להיות חלק מוועידת הנשיאים. ?צריך לשמור על שלמות הקהילה היהודית, זה צריך להיות אוהל גדול?, אמר לוואלה! חדשות. ?אני לא אוהב את ג?יי סטריט, אני לא חייב להסכים איתם, אבל יש להם זכות להיות חלק מהקבוצה שמסנגרת על ישראל. אם דוחים אותם מסיבה פוליטית - זה פוגע באמינות ועידת הנשיאים. זה גם תמוה שיש יותר סובלנות כלפי דעות שונות בנושא תהליך השלום בישראל מאשר בקהילה היהודית בארצות הברית, שתומכת בישראל. ג?יי סטריט דומה באג?נדה שלה למרצ ולמפלגת העבודה. זה בסדר לשמוע דעות כאלה בכנסת, אבל לא בסדר בוועידת הנשיאים??, תהה.
בחלק מהמקרים, ג?יי סטריט נוהגת כמו רוב הארגונים הפרו-ישראלים האחרים בארצות הברית: מביעה תמיכה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשהוא מתבטא באופן חיובי לגבי תהליך השלום כשזה אכן קורה וכן מפרסמת גינוי לירי הטילים מעזה. מנגד, היא גם מתחה ביקורת על המבצע עופרת יצוקה, תומכת במשא ומתן עם איראן וקוראת לקונגרס ?לתת לו הזדמנות? להגיע לתוצאות (לגבי איראן, זו אמנם אינה עמדת ישראל - אך זו כן עמדת הממשל של ברק אובמה). במחול השדים שהתעורר בשבוע שעבר, בעקבות האזהרה שהשמיע שר החוץ ג'ון קרי, שלפיה ישראל עשויה להפוך למדינת אפרטהייד אם לא יתקבל בהקדם פתרון שתי המדינות, ג?יי סטריט לא נמנו עם הארגונים היהודים שמיהרו לגנות את דבריו של קרי כפוגעניים וגורמי נזק. נשיא הארגון, ג?רמי בן עמי, אמר בתגובה לכך כי ?קהילה פרו-ישראלית אמיתית צריכה להודות למזכיר המדינה קרי על המאמץ שהוא משקיע בניסיון להציל את ישראל כבית יהודי ודמוקרטי, ולא לתקוף אותו על שימוש במילה הלא נכונה בזמן הלא נכון?. אגב, טד קרוז, סנטור רפובליקאי שמרן, קרא לקרי להתפטר בשל הדברים שאמר האחרון בשיחה הסגורה.
מחלקת המדינה נאלצה להוציא הודעה מטעם קרי עם הבהרה עד כמה הוא תומך בישראל. שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, הוציא הודעה משלו האומרת כי ?אנו לא מאמינים שמזכיר המדינה קרי ניסה לאיים על ישראל, ומאמינים שעשרות השנים של תמיכתו בישראל משקפות מחויבות לביטחון ישראל ועתידה?.
פסילת ג?יי סטריט לחברות בוועידת הנשיאים והביקורת שהוטחה בקרי על השימוש ב?מילה ה-א'" מזכירים שהבעיה היא פחות המה, אלא מי אמר את זה. כן, יש בכירים ישראלים או בכירים לשעבר, שהשתמשו במילה ?אפרטהייד? - אך דיפלומט בכיר של פחות או יותר המדינה המשפיעה היחידה שנשכבת על הגדר באו?ם בשביל ישראל, שלכאורה נותן גושפנקא לנרטיב האנטי-ישראלי - זה סיפור אחר. ישראלים ויהודים אמריקנים יכולים למתוח ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, אולם כשעושה את זה שדולה יהודית רשמית בגבעת הקפיטול - ועוד חברה בוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים המרכזיים - זה סיפור אחר. גם אם כמחצית היהודים האמריקנים לא חושבים שישראל עושה מאמץ כן לעשות שלום, ורבע מהצעירים היהודים בני 29-18 חושבים שארצות הברית תומכת בישראל ?יותר מדי?.
מיי משוכנע שארצות הברית צריכה להישאר מעורבת. ?אבל זו הייתה טעות טיפשית של קרי, שחשב שהוא יכול לקפוץ פנימה ולפתור סכסוך שאף אחד אחר לא הצליח וזאת בלי רעיונות יצירתיים חדשים. אני לא ממש מאמין שאבו מאזן רוצה בכנות שלום עם ישראל, וגם אם היה רוצה - אני לא מאמין שהוא יכול היה לעשות את זה עכשיו. בכך הוא היה מצייר מטרה על גבו בשביל חמאס ובשביל האיראנים, שעשויים להפוך לשחקן מרכזי במזרח התיכון בקרוב עם נשק גרעיני וחסות שהם נותנים לארגוני טרור. מי יגן אז על אבו מאזן אם הוא ילחץ ידיים עם בנימין נתניהו ויכריז שהסכסוך נגמר? האם קרי חושב שזה באמת דבר קל לקדם, גם אם אבו מאזן מוכן לסכן את החיים שלו?", שאל והוסיף "ואני לא חושב שזה נכון".
"קרי הוא לא אויב של מדינת ישראל. ההתבטאות שלו לא היתה הכי דיפלומטית, ובאותה נשימה להדגיש שהוא לא קרא לישראל מדינת אפרטהייד, אלא הזהיר מפני העתיד. אך כשמשתמשים במילה ?אפרטהייד? ו?ישראל? באותו המשפט, לישראל נגרם נזק, כי אתה למעשה מאשר את הנרטיב שהאויבים של ישראל מנסים לבסס?, אומר קליפורד מיי, נשיא הקרן להגנה על הדמוקרטיות, מכון מחקר בוושינגטון הבירה. ?אני לא חושב שהאלטרנטיבה לתהליך השלום, שנקלע למבוי סתום מוחלט, היא פתרון של מדינה אחת. ישראל לא תקבל את זה בנקודה זו, ולא צריכה לקבל את זה. הוא לא צריך לדחוף את ישראל בטענה שאין אלטרנטיביות - לישראל יש אפשרויות אחרות, וקרי צריך לחשוב מחוץ לקופסה?.
רוסיה משנה את כללי המשחק בשביל נאט?ו
בפורום השנתי של הקרן להגנה על הדמוקרטיות, שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, אמר בהתייחסו על המשבר באוקראינה כי ?יש הרבה יתרונות בלהיות מדינה גדולה, ויתרון אחד בלהיות מדינה קטנה: אנחנו יכולים להתרכז בעניינים שלנו?. לאור ההיסטוריה של הקהילה היהודית באוקראינה והתקיפות שהיו נגד היהודים, ישראל מודאגת לשלומה של הקהילה, אך לא מתערבת מעבר לזה. להנהגת ארצות הברית ואירופה אין לוקסוס להתעלם מהמשבר המחריף במזרח המדינה, אולם הם לא ששים להתעמת עם רוסיה.
בקונגרס השבוע נמשכו הדיונים לגבי המשך היחסים עם רוסיה. האם לאחר ההתערבות הבוטה באוקראינה, תוך הפרת החוקים הבינלאומיים וההסכמים שרוסיה עצמה חתמה, ניתן לסמוך עליה שתמשיך ליישם הסכמים אחרים - כולל ההסכם עם ארצות הברית לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני? האם זה חכם מצד הפנטגון לערוך קיצוצים כשרוסיה וסין מגדילות את הוצאות הביטחון שלהן?
דובר הפנטגון, ג?ון קירבי, נקלע שלשום (שישי) לחקירה צולבת של כתבים שדרשו לדעת אם ארצות הברית כעת מגדירה את רוסיה כאויבת. ?מעשיה של רוסיה באוקראינה ובגבול עמה מאלצים את הברית (נאט?ו) לעצור ולבחון מחדש את יחסינו עם רוסיה?, אמר, ועם זאת מיד הוסיף: ?לרוסיה אין סיבה להפוך לאויבת של אף מדינה, ואיננו רואים שום יתרון בלהדביק תגים ולהכריז על רוסיה בתור אויבת - עד שהיא בעצמה תעשה זאת. זו החלטה של מוסקבה, כיצד הם יבנו את היחסים עם הקהילה הבינלאומית?.
קירבי אמר גם שלמרות שנאט?ו מחויבת לסעיף 5 של אמנתה, במסגרתו הברית אמורה לצאת להגנת כל מדינה חברה במקרה של תקיפה, כרגע לא בוחנים אפשרות לעבות את נוכחות נאט?ו באירופה, אלא להשתמש בכוחות שכבר מוצבים שם. מנהיגי המדינות המרכזיות כבר הבהירו שהם לא רואים אופציה של התערבות צבאית באוקראינה.
המערב גם הוא אינו שש להחריף את הסנקציות נגד רוסיה. אחרי סנקציות נקודתיות נגד מקורבי פוטין, נציגי הבדלנים במזרח אוקראינה ומספר חברות רוסיות, השלב הבא של הסנקציות היה אמור להתרכז במגזרים שלמים בכלכלה הרוסית. האופציה הזאת נשמרה למקרה של פלישה גלויה של הכוחות הרוסים לאוקראינה. האם הפלת שני המסוקים הצבאיים של כוחות הביטחון האוקראינים על ידי הבדלנים משנה את חישובי המערב? לא בהכרח. במסיבת העיתונאים בגן הוורדים של הבית הלבן ביום שישי, הן קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, והן המארח שלה, ברק אובמה, נתנו לשומעיהם להבין שהשלב הבא של הסנקציות זה בערך הדבר האחרון שהם רוצים לעשות. מרקל נתונה תחת לחץ כבד של המגזר העסקי במדינתה, ואילו אובמה מבין שסנקציות רחבות זה צעד שיהיה קשה לחזור ממנו. נלך על זה, אמרו שניהם, אם לא תהיה ברירה - אם רוסיה תנסה לשבש את הבחירות המוקדמות לנשיאות אוקראינה המתוכננות להתקיים ב-25 במאי, אבל אנחנו מקווים שזה לא יקרה ולא נצטרך לעשות זאת.
שאלתי השבוע את ראש הסי-איי-איי לשעבר, מייקל היידן, איך הוא מעריך את תגובת ארצות הברית למעשיה של רוסיה. ?הגבנו באיחור, אבל אחר כך גילינו קצת יותר יוזמה", אמר. "אולי כבר איחרנו, בין היתר בגלל התפיסה שהתגובה שלנו יותר חזקה כשהיא מאוחדת עם זו של אירופה, ולהם קשה יותר לנקוט בצעדים כמו הסנקציות". הוא הוסיף כי "בניית קואליציה חזקה, שתגרום לרוסיה לשלם מחיר גבוה על מה שעשתה, דורשת מנהיגות אמריקנית. כשהם (הרוסים) עשו את זה בגאורגיה, המחיר לא היה גבוה, ולכן במובן מסוים זה עודד אותם לעשות את מה שעשו בקרים?.
היידן סבור שפוטין רצה קודם כל להשתלט על קרים ולהשפיע על הרכב הממשלה האוקראינית הבאה, ולא בהכרח להשתלט על מזרח אוקראינה. "אני עדיין חושב ככה, אבל היום אני קצת פחות בטוח מאשר לפני שבועיים-שלושה?, אמר.
לסיום נשאל אם המשבר באוקראינה באמת משנה את כללי המשחק עבור נאט?ו והפנטגון. היידן השיב: ?זה משנה את כללי המשחק. אירופה - זה חלק של העולם שהייתה לנו תחושה שלא נדרש מאיתנו הרבה, לפחות בתחום הצבאי. ועכשיו זה כן נדרש מאיתנו, ונצטרך לקחת את זה בחשבון בתוכניות שלנו?.