החמץ קרוב מתמיד: "מי יאכל חומוס עם מצה?"

מצוות הפסח שלא לאכול חמץ הולכת ומתחזקת עם השנים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך החג יותר מאחד מכל שני יהודים בישראל (55%) ישמרו על כשרות השנה. ב-2009 לשם השוואה נמנעו מאכילת חמץ רק 48% מהציבור.

אלא שהמציאות בשטח דווקא מקלה עם המיעוט שאינו שומר על כשרות בחג. אם בעבר היה צריך לאגור חמץ, היום רוב המסעדות מציעות אפשרות לאכול חמץ – לצד המנות הכשרות לפסח, ובכך מתאימות עצמן לכלל הלקוחות. עמוס רחמן, הבעלים של חומוסיית "משאוושה" התל אביבית סיפר כי ימי חג הפסח הם "הימים החזקים" בעבודה. "יש כעת עומס גדול יותר מיום רגיל. אנחנו מוכרים גם חמץ וגם מצות, אך מבין האופציות פחות מ-10% מבקשים מצות. איך אפשר לאכול חומוס עם מצה?".

עוד בוואלה! חדשות
טביעת המעבורת: "אמרו לנו לשבת, מי שנשאר נלכד"
אחרי 43 שנה: פוענחה היעלמות שתי נערות בארה"ב
במשטרה מודים: "הרצח של ברוך משבש לנו את התכניות"

בישראל אסור למכור חמץ על פי חוק, אך לכך יש סייגים. בפסק דין משנת 2008 קבעה השופטת תמר בר-אשר צבן, כי מסעדות וחנויות אינן נחשבות למקום בו נמכר חמץ באופן פומבי ולכן אין לאסור זאת בהן. מאז, מסתבר, הפקחים של הרשויות המקומיות לא מגיעים לבתי העסק שמוכרים חמץ.

אבי בן דוד, הבעלים של "איוו מיט-בורגר" בירושלים אמר כי המסעדה שלו פועלת ברוח הקביעה המשפטית הזו, וכי גם העירייה נמנעת מלאכוף את האיסור. "אני לא מציג את החמץ באופן פומבי ולכן בינתיים אני לא מקבל דוחות", אמר. גם הוא העיד על עלייה בכמות הסועדים בימי הפסח. "אנחנו נותנים אפשרות למי שרוצה לחמניות כשרות לפסח, אבל בעיקרון הרוב לוקח לחמניות רגילות".

הפקחים אמנם לא מגיעים למסעדה, אולם מי שכן מלין על מכירת החמץ הם הדתיים בעיר – שבשנים האחרונות מתייצבים להפגין מול בית העסק ואף מעוררים פרובוקציות. "הם מתפללים, צועקים, מקללים ומשתטחים מול המסעדה לאות אבל", סיפר. "השנה הם עדיין לא הגיעו. אולי הם התרגלו למצב הזה - או שהם עסוקים בשוויון בנטל. בינתיים, אנחנו עדיין שומרים על הגחלת השפויה של ירושלים".

ארז אטיאס, מנהל אחד הסניפים של רשת המסעדות "ג'ירף" אמר כי אצלו לא יהיה כשר בפסח והוסיף כי לאנשים "נמאס שכופים עליהם לא לקנות חמץ".

גם בגזרת הברים בתל אביב ממשיכים לשדר "עסקים כרגיל". לירן "ג'וניור" לבינוביץ, מבעלי ה"פאטיו בר" העיד כי כמעט כל הברים בתל אביב מוכרים חמץ. "זה כל כך רגיל, שזה אפילו לא עלה לדיון אם למכור או לא. אני מעריך שמתוך עשרה לקוחות אחד מזמין משקה כשר".

כמה אירוני שמי שדווקא כן שומרת על כשרות בפסח במן מסורת נמשכת שנים היא רשת המאפיות הידועה "אבולעפיה". סעיד אבולעפיה, מנהל פיתוח עסקי ברשת סיפר על המקור לאותה מסורת. "לסבי היה שכן רב. שמו היה שלמה זלמן. כאב לו לראות את התורים של היהודים בפסח, שמחכים לקנות חמץ במאפיה של שכנו. חג אחד הוא ניגש לסבא שלי וביקש ממנו לסגור את המאפיה, לקחת חופשה ואפילו לעשות שיפוצים - ובתמורה הוא יגייס לו את מחזור הכספים של אותו שבוע. העלות של המחזור הייתה רבה, אך אותו רב ארגן תרומות מגופים שונים והגיע לסבי עם הכסף. כך הוא היה מגיע אליו עם התשלום כל שנה עד שבשנה הששית סבא שלי הקדים אותו ואמר לו ,'קיבלנו כזאת ברכה מזה שאנחנו סוגרים את החנות בפסח, מעכשיו נסגור ללא תשלום' ומאז אנחנו מכבדים את המסורת".

למרות המנהג של משפחת אבולעפיה בכל הקשור למכירת החמץ, "בהלת החמץ" עם סיום הפסח ככל הנראה מפצה על הפיחות בהכנסות. "בסניף החדש בנמל תל אביב, יש רוב יותר חילוני באזור והם מביעים אכזבה מאוד גדולה למראה הסגור של הסניף. אבל אנחנו מכבדים את הכלל", סיכם.

לפניות לכתבת דנה ירקצי - danayark@walla.co.il