כשבועיים לאחר שנפל קורבן לתקיפה אנטישמית בפריז, דיוויד יהודי בן 59 המתגורר בצרפת, מספר על החשש התמידי בקרב חברי הקהילה היהודית בבירת צרפת. "לא מדובר באירוע בודד", הוא אומר בראיון למגזין היהודי The Algemeiner Journal. "ישנם מקרים דומים בכל שבוע בפריז, בפרברים ובמחוזות. הייתה תקיפה נוספת בפריז לאחר התקיפה שלי והתקשורת הכללית כלל לא הזכירה את זה, רק התקשורת היהודית. הם (התקשורת הכללית) אף פעם אינם מדווחים על תקיפות של יהודים, הם אינם כותבים 'יהודים הותקפו על ידי ערבים'".
עוד חדשות חמות בוואלה:
שומר נדרס למוות על ידי משאית באתר פסולת בתל אביב
אחרי שיגור הרקטות לנגב: חיל האוויר תקף ברצועה
טכנאי נפל לפיר מעלית מהקומה הרביעית ונהרג
דיוויד (ששם משפחתו לא פורסם) הותקף על פי החשד על ידי שלושה "גברים מרוקאים" מצפון אפריקה סמוך לשעה 22:00 ב-20 במרץ, לאחר שיצא ממסעדה כשרה בבירה הצרפתית וצעד לעבר תחנת הרכבת. "הם התחילו לקלל אותי 'יהודי מלוכלך', 'מוות ליהודים', 'בן זונה' ועוד", שחזר. "אחר כך, הם התחילו להכות אותי". בשלב זה, לדבריו, הם ציירו צלב קרס על חזהו ונמלטו מהמקום כשהעוברים ושבים הבחינו בהם.
"התקשורת הטילה ספק באמינותי"
למעלה מ-14 יום חלפו מאז התקרית, אך טרם נעצרו החשודים במעשה. "הבעיה היא שהאנשים שתקפו אותי היו מאורגנים היטב", ניסה דיוויד להסביר. "הם ככל הנראה חיכו שאעבור ברחוב ללא מצלמות".
הוא מחה על התגובה הציבורית לתקיפה שלו בצרפת. "שר הפנים, שר המשפטים ושרים נוספים לא הגיבו", סיפר בעצב. "רק ראש עיריית פריז שיגר לעיתון הודעה בה הביע את צערו, בגלל שאדם חשוב בקהילה עדכן אותו בעובדות". לדבריו, "התקשורת בצרפת התייחסה לסיפור אך הטילה ספק באשר לתקיפה. קשה מאוד לשמוע את זה. הובהלתי לבית החולים, רופא משטרתי ראה את החבלות, יש לי אישורים רפואיים שמעידים על החבלות".
דיוויד הדגיש כי התקיפה שלו פגעה לא רק בו עצמו. "דרך הפעולה הזו, הם היכו בכל העם היהודי", אמר וטען כי מטרת התוקפים הייתה "להכות ולהשפיל יהודי בשכונה שלו כדי להראות לו שזה כבר לא המקום שלו. דרך האלימות הם ביקשו 'לשבור את היהדות'. אם זה לא הייתי אני, זה יכול היה לקרות לכל אחד אחר שהיה עובר במקום. בפעולה הזו, הם לא רצו רק לתקוף אותי אישית, אלא לתקוף את כל העם היהודי דרכי".
התקיפה הותירה צלקת עמוקה בנפשו של דיוויד. "אני לא ממש בסדר", הוסיף. "אני לא ישן טוב. אני ער רוב הזמן. יש לי התקפי חרדה ובכי ואני מפוחד. אינני מרגיש בטוח. כשאני הולך ברחוב, אני פוחד שזה יקרה שוב כי הם אמרו לי 'מקומך אינו כאן, עוד לא גמרנו איתך'". לפי שעה, למרות הטראומה, הוא מתכוון להמשיך להתגורר בצרפת, אך מקווה לעבור לישראל בעתיד הקרוב.