לופוליאנסקי הורשע בקבלת שוחד: "היה מודע לתרומות"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן החליט היום (שני) להציג את הכרעת הדין המלאה במשפט הולילנד לכל 13 הנאשמים, בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע בקבלת שוחד. ההחלטה מגיעה אחרי יותר משנתיים וחודשיים של דיונים אינטנסיביים בתיק, שהוגדר כאחת מפרשות השוחד החמורות בתולדות המדינה, בה ניתן שוחד בהיקף של מיליוני שקלים. השופט רוזן החליט שלא לקיים דיון בבקשת הפרקליטות לדחות את הכרעת הדין, לנוכח הסכם עד המדינה שנחתם עם שולה זקן.

עוד בנושא:
הכרעת הדין המלאה
דרמה בפרשת הולילנד: אהוד אולמרט הורשע בקבלת שוחד
"מערכת שוחד מסועפת": שעת הכרעה במשפט הולילנד

בפתח דבריו, הודיע השופט רוזן על זיכויים מחמת הספק של אמנון ספרן ושמעון גלאון מעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. יעקב אפרתי, לשעבר ראש מינהל מקרקעי ישראל, זוכה מעבירה של קבלת שוחד ב"פרשת תעשיות המלח". על אף שפסק לזכותם, אמר השופט על הנאשמים ספרן וגלאון, שהיו מנהלים פעילים בחברת "הולילנד פארק": "קשה לי מאוד לקבל שלא ידעו שמדובר בשוחד ולא היו מודעים לעסקאות".

לאחר מכן, החל השופט רוזן בפירוט הנאשמים שהורשעו: היזם ובעל הזכויות במתחם הולילנד, הלל צ'רני, הורשע בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אביגדור קלנר, שהיה שותף להקמת חברת "הולילנד פארק" הורשע אף הוא בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, הורשע בעבירה של קבלת שוחד. בהכרעתו, קבע השופט רוזן כי לופוליאנסקי "היה מודע לתרומות הגדולות שהועברו, פעל בניגוד לאמות מידה ראויות". כמו כן, קבע השופט כי לופוליאנסקי היה מודע לכך שהתרומות התקבלו בגלל תפקידו בעירייה. "עד המדינה דיבר אמת בנוגע לתרומות לארון הקודש, לבית הכנסת וליד שרה", קבע השופט.

מאיר רבין, עוזרו האישי של שמואל דכנר - עד המדינה, הורשע עבירות של מתן שוחד והלבנת הון. לגבי רבין, אמר השופט: "מאיר רבין פעל כיד ימינו של עד המדינה - פרט עבורו צ'קים בסף מיליוני שקלים". מהנדס העיר ירושלים לשעבר, אורי שטרית, הורשע בקבלת שוחד בשניים מתוך ארבעה סעיפי אישום. השופט קבע כי שטרית קיבל סכומי כסף גדולים מעד המדינה, וכי אחיו "העיד עדות הזויה בבית המשפט".

ראש לשכתו לשעבר של אהוד אולמרט, שולה זקן, הורשעה בלקיחת שוחד מעד המדינה שמואל דכנר. "זקן שלטה בלשכתו של אולמרט", קבע השופט, "הייתה מודעת לכוחה, כספים רבים מדכנר הוזרמו לכיסה, דכנר התקרב אליה במטרה להתקרב לאולמרט". עוד קבע השופט כי זקן "פעלה מיוזמתה, בעיניים חפות ונפש חפצה, נטלה טובות הנאה. היחסים בין זקן ודכנר היו עסקיים ואינטרסנטיים".

אברהם פיינר, שכיהן בתפקידים שונים בעיריית ירושלים, בהם חבר וממלא מקום בוועדה המקומית וחבר ועדת המכרזים, הורשע אף הוא בלקיחת שוחד. לפי כתב האישום, ביקש פיינר מדכנר ומצ'רני להעמיד תרומות למוסדות אותם ייסד.

דני דנקנר, שכיהן בין 2002 ל-2004 כיו"ר "תעשיות מלח", הורשע בעבירות שוחד והלבנת הון. לפי כתב האישום, פעל דנקנר לקידום שינוי בייעוד קרקעות החברה ולשם כך העביר לנאשם מאיר רבין כ-1.1 מיליון שקלים, שהיו מיועדים לאפרתי.

השופט רוזן קבע את שלב הטיעונים לעונש ל-28 באפריל, ולבקשת הפרקליטות חתם על צו עיכוב יציאה מהארץ נגד כלל המורשעים, ביניהם אולמרט.

פרקליטו של דני דנקנר, נבות תל צור, הגיב עם תום הדיון: "נקרא את פסק הדין ונמשיך מכאן. צריך ללמוד את הדברים לעומק. הופתעתי מנחרצות הכרעת הדברים". דוד ליבאי, פרקליטם של שטרית ופיינר, אמר: "בסך הכל זה יום עצוב. אנחנו זקוקים לזמן כדי לבדוק ולבחון את ההחלטה". גיורא אדרת, פרקליטו של הלל צ'רני אמר בתגובה: "לא הבנתי עד הסוף. זה לא יום שמח. בשביל להביע עמדה ולהתייחס רצינית צריך לקרוא את הכרעת הדין".

התובע מטעם הפרקליטות, יונתן תדמור, נשא דברים נחרצים: "התוצאה של בית המשפט הינה ההוכחה שהלוחמה בשחיתות מחייבת מאבק עיקש וחסר פשרות. לפני ארבע שנים התייצב דכנר לפני רשויות האכיפה וגולל סיפור של שחיתות שפשתה במשך שנים. היום הכריע השופט כי לא מדובר בסיפורי בדים אלא בהתנהלות מקוממת ומסמרת שיער שפשתה במשרד התמ"ת ובעיריית ירושלים. קשה להפריז בחומרת המעשים ובנזק שהיה לכל אחד ואחת מאיתנו שמעוניינים להאמין שנבחרי הציבור פועלים לטובתם".

תדמור הוסיף: "יידע מעתה כל לוקח ונותן שוחד כי גם אם הוא פועל במחשכים, לא לעולם חוסן. המשטרה והפרקליטות לא יחסכו במאמצים כדי למגר תופעות פסולות שכאלו מקרבנו. כך נעשה, כפי שפעלנו בפרשה זו, ללא מורא ותוך ראייה שכולם שווים תחת החוק. אני מודה למשה לדור, שהיה פרקליט המדינה לאורך רובו המכריע של התיק, שהוביל אותנו וזכה לביקורת לאורך כל הדרך. נציג את עמדתנו בנוגע לעסקת הטיעון עם זקן בהמשך".

עם יציאתה מאולם הדיונים, אמרה שולה זקן: "אם הייתי יכולה לדבר הייתי מדברת, יש לי המון מה להגיד. תכבדו אותי שכן אין ביכולתי להגיב. יבוא יום ואומר את אשר על לבי. כבדו את בית המשפט, אמר את דברו, תנו לי ללכת הביתה למשפחתי".

תיק הולילנד מורכב משלוש פרשות שעניינן מתן שוחד מצד יזמים לעובדי ונבחרי ציבור על מנת לעקוף הליכים בירוקרטיים ועיכובים בבנייה. הפרשה המרכזית היא פרשת הולילנד, בה הואשמו היזמים שמאחורי פרויקט הבנייה הגרנדיוזי בדרום ירושלים, בכך שהעבירו שוחד לדמויות מרכזיות על מנת להביא לשינוי יעוד הקרקע ולהגדלת נפח הבנייה. הם ידעו שלצורך זה הם יצטרכו תמיכה רחבה של אישי ציבור ושל אנשי עיריית ירושלים, ולכן החליטו לפעול בצורה של הענקת טובות הנאה.

השוחד התבטא לא רק במתן כסף לנבחרי הציבור, אלא גם למקורביהם ולמוסדות המזוהים עמם. הכספים, כך נטען בכתב האישום, הוסוו באמצעות מערכת כוזבת של תיעוד חשבונאי. "כל אלה אפשרו התקיימותה במחשכים של מערכת יחסי שוחד מסועפת בהיקפים נרחבים שנמשכה לאורך למעלה מעשור כשבמתחם הולילנד הולך ונבנה בפועל פרויקט מגורים בעל נפחי בנייה בהיקפים חריגים מאין כמותם בנופה של הבירה ירושלים".

הפרשיות האחרות הן "פרשת הזרע" – בה פעלו היזמים באותו אופן מושחת לכאורה להשבחת קרקעות שבשליטת חברת הזרע. בין השנים 2005-2002 העבירו אנשי החברה יותר ממיליון וחצי שקלים כספי שוחד לידי איש העסקים (שהלך לעולמו) שמואל דכנר, שלימים יהפוך לעד המדינה בפרשה – וזאת כדי שיעבירם לכאורה לאולמרט וזקן.

הפרשה שלישית היא "פרשת תעשיות המלח" בה נטען שיושב ראש החברה, דני דנקנר, פעל לשינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת והפיכתן לקרקעות למגורים תיירות ומסחר, ובמסגרת הזו הועברו לפחות 45 אלף שקלים לראש מינהל מקרקעי ישראל כדי שיקיים את שינוי הקרקע.