האם בקרוב כשנרצה לחדש רישיון נהיגה, נתבקש להשיב אם אנו מסכימים לתרום איברים? זאת אחת מההמלצות של הוועדה הציבורית שמינתה שרת הבריאות יעל גרמן לקידום תרומת איברים מן המת בישראל. משרד הבריאות פרסם היום (שלישי) את מסקנות הוועדה, הקובעות בין היתר כי יש לבצע שינוי חקיקתי, כך שהציבור יתבקש להשיב על השאלה המורכבת הזאת בצמתים שונים של חייו, כגון בכל הנפקה או חידוש של תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה.
עוד חדשות בוואלה!:
פריטיו האישיים של הטייס שנעדר 52 שנה נמצאו
טורקיה: הסכם הפיצויים עם ישראל ייחתם בקרוב
הנאנסת משמרת תתאחד עם בנותיה: "ראויה להיות אם"
ישראל ממוקמת כיום נמוך מאד בעולם מבחינת הנכונות לתרום איברים. "הוועדה הונחתה ללמוד את הסוגיות הקשורות בנושא בארץ ובעולם, לבחון את החוק וההלכה הישראלית בפועל ולהציע פתרונות לקידום היקף תרומת האיברים בארץ", הסבירה השרה גרמן לאחר פרסום המסקנות, "ברגישות ובשכל, ותוך התחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם".
חוסר אמון במערכת הבריאות וחסם פסיכולוגי
כיום, כמחצית מהמשפחות מסכימות בזמן אמת לתרום את איברי יקיריהן שמתו. לשם השוואה, הממוצע בעולם עומד על 70-80%. 14% מהאוכלוסייה חתומה על כרטיס אדי, המאשר לקיחת איברים מהם. מטרת הוועדה הייתה לבדוק דרכים להעלות את מספר התורמים בישראל ולהשוותו לנתונים בעולם. "בדקנו מהם החסמים והגורמים לסירוב", הסביר הרב פרופ' אברהם שטיינברג, רופא בבית החולים הדסה וחבר הוועדה. "מצאנו שלושה חסמים עיקריים: חוסר אמון במערכת הבריאות, חסם פסיכולוגי והנקודה הדתית. ההמלצות של הוועדה נוגעות לדרכים להסרת החסמים הללו".
יש לזכור כי ההחלטה על תרומת איברי יקיריהן מגיעה בתזמון קשה ביותר עבור המשפחות. במקרים רבים, מותו של התורם הפוטנציאלי מגיע בהפתעה גמורה ומכה ביגון את כל בני המשפחה. בבואם לבקש את הסכמת המשפחה, נתקלים הגורמים האמונים על כך לעיתים קרובות בחוסר אמון מצד המשפחה בכך שקביעת המוות הדרוש לתרומת האיברים מוות מוחי נעשתה באופן נמהר ולא מדויק מספיק ושאולי יש תקווה שאהובן ישוב לחיים.
אחת ממסקנות הוועדה שמינתה השרה היא הגדלת השקיפות ביחס לבקרה ופיקוח על הליכים בפועל של קביעת המוות המוחי. לדברי פרופ' שטיינברג, "חשוב לדעת שישראל היא מהמחמירות בעולם בקביעת מוות מוחי. לאחר שהרופא המטפל קובע מוות מוחי, הוא יוצא מהתמונה ונכנסת ועדה מיוחדת, שחבריה עברו הכשרה בתחום, אשר מאשרת כי אכן לא ניתן לעשות דבר".
"כשזה מגיע למוות, רבים רוצים לפעול לפי ההלכה"
מסקנה נוספת של הוועדה היא שככל שהציבור ייחשף יותר במהלך חייו לנושא תרומת האיברים ולאפשרות להציל חיי אדם במותו, כך בני המשפחה יגיעו "מוכנים" יותר לרגע הגורלי. הוועדה המליצה לשרה על חיזוק מערך ההסברה לחשיבות תרומת האיברים מן המת. עוד המליצה הוועדה כי בחוק ההשתלות תיחקק חובת הצגת שאלת הנכונות לתרום איברים, וכי מבחינה טכנית, כל מי שמנפיק תעודה כגון תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה, חייב יהיה להתייחס לשאלת נכונותו לתרום איבריו. כך, ייחשף הציבור לסוגיה ויידרש להשיב על שאלה זו בצמתים מסוימים בחייו. על פי פרופ' שטיינברג, לרצונו של אדם לתרום את איבריו לאחר מותו יש השפעה חיובית על הסכמת המשפחה.
הנושא הדתי מעסיק לא מעט את הציבור כשנידונה שאלת תרומת איברים. "שמנו לב גם שגם כאשר אנשים אינם דתיים בחייהם, כשזה מגיע למוות, רבים מהם רוצים לפעול לפי ההלכה", ציין פרופ' שטיינברג. "ביהדות, זה נושא שנוי במחלוקת. המחלוקת היא לא על עיקרון התרומה - כולם מסכימים שהצלת חיים זה ערך חשוב. הבעיה ההלכתית היא בקביעת המוות. יש רבנים שחושבים שמוות מוחי לא קביל. לעומת זאת, רבנים רבים וגם הרבנות הראשית בישראל מתירים השתלת איברים בתנאים מתאימים לאחר מוות מוחי. אני מבין שאותו ויכוח קיים באיסלאם. בדת הנוצרית אין התנגדות לכך".
אחת מהמלצות הוועדה היא לפעול להפחתת העמימות ביחס לעמדת ההלכה בנוגע לתרומת איברים מן המת וגיוס רבנים ומובילי דעת קהל בממסד הדתי התומכים מבחינה הלכתית בעקרון המוות המוחי-נשימתי וליווי וסיוע על ידי רבנים בפועל מול משפחות המעוניינות בכך בזמן אמת. על פי פרופ' שטיינבר, "אנחנו בעיצומו של תהליך להכשרת רבנים לנושא הזה, שיוכלו לייעץ לבני המשפחה המתלבטים בסוגיה ברגע הקשה".
נושא נוסף שנידון בוועדה הוא מודל שקיים בעולם, לפיו ברירת המחדל היא תרומת איברים. על פי המודל, המצב יהיה הפוך מי שיבחר לא לתרום את איבריו, יצטרך להצהיר על כך. הצעת חוק בנושא כבר הונחה על שולחן הכנסת. לדברי פרופ' שטיינברג, מדובר במודל לא מוצלח. "הניסיון בעולם מראה שהשיטה הזאת לא רק שלא הגדילה את מספר התורמים, היא אף הפחיתה אותו. בנוסף, אנשים לא אוהבים שכופים עליהם, במיוחד בנושא כל כך רגיש. הוועדה הגיעה למסקנה שהבחירה לתרום איברים צריכה להיות יזומה, אקטיבית. האדם בחייו או בני משפחתו לאחר מותו הם אלה שצריכים להסכים לתרום איברים ולהציל חיים".
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com