אמש פורסם כי חוקרים אמריקנים ממרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה באוניברסיטת הרווארד מדדו כי הקרינה אלקטרומגנטית בחלל הנקראת קרינת הרקע הקוסמית היא מקוטבת, מה שמאשש לטענתם את תיאוריית המפץ הגדול, שלפיה היקום, ממדי הזמן והמרחב נוצרו במפץ לפני כ-14 מיליארד שנה. הממצא החדש, שהתגלה באמצעות טלסקופ המוצב במתקן BICEP2 בקוטב הדרומי, מאשש לטענת החוקרים את תיאוריית "ההתנפחות הקוסמית".
לדברי החוקרים, הגילוי של אותם "גלי הגרביטציה" עשוי לאשש את חלקה האחרון של תיאוריית היחסות הכללית של אלברט איינשטיין ולעזור לחוקרים להבין כיצד נוצר היקום. הגלים, על פי המסקנה שעלתה מהתצפיות של החוקרים, נעים דרך מרחבי הזמן והחלל והם מוגדרים כ"רטט הראשון של המפץ הגדול". הגילוי גם מסייע בניסיון לאחד תחת מסגרת תאורטית אחת את תיאוריית מכניקת הקוואנטים, המתייחסת להתנהגות הפיזיקה בסדרי הגודל הקטנים ביותר, ותורת היחסות הכללית, המתייחסת לעולם העצמים הגדולים.
"זיהוי הסימן הזה הוא אחת המטרות החשובות ביותר בתחום הקוסמולוגיה כיום. עבודה רבה נעשתה על ידי הרבה אנשים כדי להגיע לרגע הזה", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP ג'ון קובץ', אחד החוקרים. החוקרים כיוונו את הטלסקופ לאזור בחלל המכונה "החור הדרומי" שנמצא מחוץ לגלקסיה. האזור נקי מהפרעות שנגלות באמצעי תצפית רגילים, ולכן לחוקרים יש אפשרות לצפות בקרינת הרקע הקוסמית שמקורה במפץ הגדול.
תצפית זו מהווה למעשה תצפית לעבר אור המגיע לכדור הארץ מהמפץ הגדול כלומר מ"הרגעים הראשונים" שלאחר היווצרות היקום. מקורם של גלי הגרביטציה הללו הוא כ-380 אלף שנים לאחר המפץ הגדול, והם נלכדו בעדשת הטלסקופ. "הקוטב הדרומי הוא המקום הכי הקרוב לחלל שנמצא על הקרקע", הסביר החוקר קובץ'. "זה אחר המקומות היבשים והבהירים ביותר על פני כדור הארץ, והוא מהווה אזור תצפית מושלם לגלי קרינה שמקורם במפץ הגדול".