שר החוץ האמריקני ג'ון קרי ייפגש היום (רביעי) בפריז עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וידון עמו בהסכם המסגרת שהאמריקנים מתכוונים להציג בקרוב לשני הצדדים. בשעה שבישראל נוטים להשיב באופן חיובי למסמך, ברמאללה סבורים שהוא נוטה יותר מדי לעמדות ישראל, ודורשים כעת מהאמריקנים להצמיד לו "מחוות מעשיות" מצד ישראל כתמריץ להארכת השיחות החל משחרור נוסף של אסירים פלסטינים וכלה בהקפאת הבנייה בהתנחלויות.
גורמים המעורים בפרטי המשא ומתן הישראלי-פלסטיני אמרו השבוע לוואלה! חדשות כי האמריקנים מבינים את הצורך הפלסטיני בתמריצים מסוג זה, אולם מתלבטים כיצד להביא את הדברים לידי ביטוי. "הסוגיה הזו נמצאת בדיון בין הצדדים כרגע, אבל יש הבנה שאם ישראל תמשיך לבנות בהתנחלויות אחרי הסכם המסגרת, במיוחד במקומות 'פרובוקטיביים', תהיה בעיה", הסביר גורם בכיר שמעורב בשיחות. "אנחנו בודקים דרכים שונות להגיע להסכמה בנושא", הוסיף.
עוד על תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים:
לבני: בלי הסדר מדיני - סוף הציונות והמדינה היהודית
נתניהו: "חרם על ישראל - אנטישמיות בלבוש מודרני"
בית ספר בהסברה: אבו מאזן מנצח את נתניהו / פרשנות
בארה"ב מעריכים שישראל תסכים להפסקה "שקטה" של הבנייה
הפלסטינים מעוניינים שישראל תתחייב באופן פומבי להקפאת בנייה, ואף הציעו שתהיה התייחסות ספציפית לכך במסמך המסגרת של קרי. בישראל מתנגדים בתוקף לכל התחייבות בנושא, אבל האמריקנים מעריכים שישראל תוכל להסכים להפסקה "שקטה" של הבנייה מחוץ לגושים הגדולים וריסון הבנייה בתוך הגושים. שרת המשפטים ציפי לבני מרבה להתייחס בנאומיה בשבועות האחרונים לנזק שנגרם לישראל עקב בנייה בהתנחלויות מבודדות. המסר הקבוע שלבני חוזרת עליו הוא ש"כל אבן שמתווספת בהתנחלות מבודדת, מעמיקה את הבידוד של ישראל".
הבעיה העיקרית של ישראל עם החלטה על הקפאת בנייה נובעת מכך שערב חידוש המשא ומתן, הפלסטינים הציגו לישראל שלושה תנאים לחידוש השיחות: הקפאה, הסכמה לגבולות 1967 או שחרור אסירים. הממשלה החליטה לקבל את התנאי של שחרור האסירים, בין השאר כדי להימנע מההשלכות הפוליטיות של הקפאה בנייה. עם זאת, מכיוון שמסמך המסגרת יכלול הכרה מפורשת של ארצות הברית בישראל כמדינה יהודית ושלילה של חזרת פליטים לישראל שני הישגים מדיניים משמעותיים ייתכן שנתניהו יוכל להכיל גם את הנזק הפוליטי שכרוך בהקפאה שקטה.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il