(החרמון אחרי הסערה הגדולה)
אחרי פתיחה מדאיגה של העונה הרטובה, הגיע חודש דצמבר שובר השיאים וסגר את הפער בכמויות המשקעים. מסיכום החודש של השירות המטאורולוגי בבית דגן עולה כי באזורים שונים בארץ ירדה כמות גשמים הגדולה פי 3 ואפילו פי 4 מהממוצע הרב-שנתי לדצמבר. הקור ששרר בזמן הסערה הגדולה, ובעיקר משכו, הוא חריג מאוד לתחילת החורף.
עוד על הסערה הגדולה:
בזכות הסערה: מאות מ"מ גשם, הכינרת עלתה ב-14 ס"מ
מבקר המדינה מזהיר: "פעם הבאה תהיה סופת טילים"
שווייץ זה כאן: צפו בגולש סקי בהתנחלות פסגות
אחרי חודש נובמבר שהיה כמעט יבש לחלוטין הגיע כאמור חודש דצמבר במהלכו היו שלוש מערכות גשומות, ששיפרו באופן דרמטי את מאזן המשקעים. הכמויות הגדולות ביותר נרשמו במישור החוף הדרומי, שם ירדו 400-300 מילימטרים, ובמספר תחנות אף למעלה מ-400 מ"מ. הכמויות הללו אינן רחוקות מהממוצע הרב-שנתי לעונה כולה. גם בצפון מערב הנגב, שם ירדו 250-200 מ"מ, הכמויות הן פי 4-3 מהממוצע לדצמבר וקרובות לממוצע השנתי כולו.
בהרי המרכז ירדו 320-250 מ"מ (פי 3-2.5 מהממוצע לחודש) ובמישור החוף המרכזי והדרומי (עד אשדוד) 280-250 מ"מ. בצפון הארץ כמויות המשקעים היו פחות גדולות במישור החוף הצפוני ובגליל ירדו 250-180 מ"מ המהווים 180%-130% מהממוצע לחודש. בגולן ובעמק יזרעאל ירדו 180-140 מ"מ (150%-130%), ובאצבע הגליל הכמויות היו קטנות יותר (120-100 מ"מ) והן מהוות כ-80% מהממוצע לחודש. בעמק הירדן ירדו 150-100 מ"מ שהם פי 2-1.5 מהממוצע.
כמות הגשם בדצמבר לעומת הממוצע החודשי
כמויות המשקעים שירדו מתחילת השנה במרכז ובדרום עולות על הממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה. בצפון הארץ כמויות המשקעים המצטברות עדיין קטנות מהממוצע לתקופה המקבילה.
וגם היה פה מאוד קר. מה-5 בחודש ובאופן רצוף ועד ה-20 בחודש שררו טמפרטורות נמוכות מהממוצע ביום ובלילה בהרים. באזורים אחרים בארץ הטמפרטורות היו נמוכות מהממוצע ביום, ומה-9 בחודש גם בלילה - רצף של 11 לילות.
לילה קר במיוחד היה מיד אחרי הסערה. ההתבהרות אפשרה "בריחה" של מעט החום שהיה, ובשל זאת נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות מ-0 מעלות בעמקים ו-2-1 מעלות במישור החוף, בשפלה ובצפון הנגב. בתחנה במרום גולן נמדדה טמפרטורות מינימום קיצונית של 13.6- מעלות - שיא לתחנה זו.
המשקעים בדצמבר ברחבי הארץ
האירוע המשמעותי ביותר בחודש שהשפיע לא רק על ישראל, אלא על המזרח התיכון כולו - שחלקים גדולים בו נצבעו לבן, אירע בין ה-10 ל-14 בחודש. הסערה "אלכסה" שהגלישה לאזורנו אוויר קר מסיביר הביאה לשלג כבד בהרים מגובה 400 מטר, לכמויות גשם משמעותיות, לטמפרטורות נמוכות מאוד ולרוחות חזקות של עד מאה קמ"ש. מהשוואה לעבר עולה כי האירוע היה חריג ומאז חורף 1991-92 לא התרחשו תופעות בסדר גודל דומה, בעיקר בהיקפי ירידת השלג.
בהרי המרכז החל השלג ב-12 בדצמבר בשעות הבוקר ונמשך בהפוגות במשך יותר מ-50 שעות. עומק השלג בירושלים הגיע במרכז העיר ל-50-40 ס"מ, ובגוש עציון ובהרי חברון הגיע עומק השלג ל-70-50 ס"מ, ועומק השיא נרשם בצפון הרי יהודה ובפסגות השומרון, משם התקבלו דיווחים על עומק של 90-70 ס"מ.
מהשירות המטאורולוגי נמסר כי שלג כזה בהרי המרכז הוא יוצא דופן הן בעומקו והן בזמן התרחשותו. "מתחילת רישומי השלג בירושלים באמצע המאה ה-19 לא התקבל שלג כה משמעותי בחלקו הראשון של חודש דצמבר. בסוף דצמבר היה מקרה אחד בלבד של שלג משמעותי ב-29-28 בדצמבר 1879. גם בחודשים 'המועדים' יותר לשלג - ינואר ופברואר - היו מעט מקרים של שלג בכמות כזאת". בירושלים היו עוד שלושה אירועים עם שלג בסדר גודל דומה או משמעותי יותר מתחילת המאה ה-20 ועד היום: פברואר 1920 - 97 ס"מ במדידה העמוקה ביותר, פברואר 1950 - 70 ס"מ ופברואר 1992 45-40 ס"מ.
בהרי הצפון ירד עיקר השלג ב-13 בדצמבר ועומקו הגיע ל-60-40 ס"מ בצפון הגולן ול-40-30 ס"מ במרכז הרמה. בגליל העליון הגיע עומק השלג ל-50-30 ס"מ ובבית ג'אן אף דווח על עומק של מטר אחד. שלג ירד גם במקומות נמוכים יותר כגון ראש פינה ומטולה. גם בהרי הצפון, כמו בהרי המרכז, השלג נשאר על הקרקע זמן רב אחרי סיום האירוע. בבית דגן אמרו כי מבדיקת הנתונים עולה שרק בפברואר 1992 נמדד בצפת שלג שעומקו רב יותר מאשר זה שירד בסופה.
ניתן לציין גם את כמויות הגשם היומיות המשמעותיות שהתקבלו בסערה. בתחנות רבות נמדדה כמות יומית של יותר מ-70 מ"מ (ב-11 או ב-12 בדצמבר), חלקן הגדול במישור החוף הדרומי, צפון מערב הנגב והרי יהודה, אזורים בהם כמות יממתית כה גדולה אינה שכיחה. היו אף תחנות בהן נמדדה כמות יומית של יותר מ-100 מ"מ ובהן יד מרדכי עם 124 מ"מ, תלמי יפה עם 122 מ"מ ואור הנר עם 118 מ"מ. בתחנות באזור שמבאר שבע מערבה (כמו בשור, מגן, רוחמה ועוד) הכמות היממתית שנמדדה (100-70 מ"מ) היא הגדולה ביותר מתחילת המדידות. בבאר שבע ירדו ביממה 71 מ"מ - וזהו שיא מתחילת המדידות ב-1921.
