ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, מת אתמול (שבת) בגיל 85 בבית החולים שיבא בתל השומר. הוא שקע בתרדמת בחודש ינואר 2006, לפני שמונה שנים בדיוק, אחרי שלקה פעמיים בשבץ מוחי. שרון הותיר שני בנים, גלעד ועמרי.
אמש ספד לו נשיא המדינה שמעון פרס. בדברים שנשא בבית הנשיא, אמר הנשיא כי שרון "לא ידע פחד, נטל החלטות קשות ויישם אותן באומץ לב, הן בשעות מלחמה והן בשעות שלום. הוא ייזכר לעולם כמנהיג ייחודי בתולדות עמנו, כאישיות מוערכת בעולם כולו. הוא היה איש משפחה למופת וראה בישראל כמשפחתו המורחבת".
אריאל (אריק) שרון היה ראש הממשלה ה-11. חייו עברו כחוט השני בתולדות המדינה: הוא שירת כאלוף פיקוד הדרום בצה"ל, עמד בראש הליכוד ובראש מפלגת קדימה, וכיהן בתפקידים בכירים בכמה ממשלות. הוא היה מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה הישראלית, ועל כהונתו העיבה עננה כבדה של חשדות בשחיתות. הוא הקים התנחלויות, וניהל את המבצע לפינוי המתיישבים מחבל ימית. בשנת 2005 הוציא לפועל את תכנית ההתנתקות, ברקע התנגדות עזה בציבור.
שרון, כשר ביטחון, ספג ביקורת חריפה על תפקודו במלחמת לבנון הראשונה, ואחרי הטבח בסברה ושתילה נקבע כי לא יוכל לשמש עוד בתפקיד הבכיר. בשנת 2000, ביקורו בהר הבית הצית מהומות בשטחים; שנתיים לאחר מכן, שיגר את צה"ל למבצע "חומת מגן" לכיבוש השטחים בתגובה לגל הפיגועים ברחבי הארץ.
הקים את יחידה 101
בדצמבר 2005 לקה שרון באירוע מוחי. ב-4 בינואר 2006, עבר אירוע מוחי שני בדרגת חומרה גבוהה יותר. לאחר טיפול חירום הוא שקע בתרדמת ואושפז בבית החולים השיקומי שיבא שבתל השומר. לאחר שהתברר כי שרון לא יוכל להמשיך לכהן כיו"ר המפלגה ולהתמודד לכנסת ה-17, החליפו בתפקיד אהוד אולמרט, ממלא מקום ראש הממשלה.
שרון נולד ב-26 בפברואר 1928 בכפר מל"ל והעביר שם את ילדותו. בשנת 1945 הצטרף להגנה והחל קריירה צבאית ארוכת שנים. במלחמת העצמאות נפצע בקרב לטרון, ובתום המלחמה מונה למפקד סיירת גולני. ב-1953 הקים את יחידה 101 המפורסמת, וב-1956, שנתיים לאחר שיחידה 101 נבלעה בחטיבת הצנחנים, התמנה שרון למפקד החטיבה, ולחם במבצע קדש.
בתחילת שנות ה-70' מונה שרון לאלוף פיקוד הדרום. ביולי 1973 פרש מצה"ל ושב לחוות השקמים בצפון הנגב. לא חלפו שבועות ספורים לאחר שהשתחרר מצה"ל, ופרצה מלחמת יום הכיפורים: שרון נקרא לחזית כדי לפקד על אוגדת המילואים המשוריינת 143. לאחר קרבות בלימה קשים, צלחה האוגדה שבפיקודו את תעלת סואץ.
פוטר אחרי מלחמת לבנון הראשונה
כפוליטיקאי, היה שרון ממקימי תנועת הליכוד וב-1973 נבחר לכהן כחבר כנסת מטעמה. ב-1977 הקים את תנועת "שלומציון" ונבחר אתה לכנסת. הוא מונה לשר החקלאות ובמסגרת תפקידו פעל רבות להקמת התנחלויות בשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1981 מונה לתפקיד שר הביטחון.
במסגרת תפקיד זה, ניהל את פינוי המתיישבים מסיני ומחבל ימית. בשנת 1982 יזם שרון את מבצע שלום הגליל שהתפתח למלחמת לבנון, ובתוקף סמכותו אישר את כניסת הפלנגות הנוצריות למחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה. שרון זכה לביקורת חריפה ביותר על תפקודו במלחמה זו.
לטענת מבקריו, שרון הטעה את ראש הממשלה מנחם בגין ואת הציבור, כשמסר מידע מוטעה על מטרות המבצע האמיתיות. בעקבות דו"ח החקירה של ועדת כהן, נקבע כי שרון לא יכול לשמש עוד כשר הביטחון משום שהתעלם מסכנת הטבח במחנות הפליטים. הוא נאלץ להתפטר מתפקידו, אך נותר כשר ללא תיק בממשלה.
בממשלת האחדות של הליכוד והמערך שהוקמה בשנת 1984, כיהן שרון כשר התעשייה והמסחר. בשנת 1990, עם הקמת הממשלה הצרה בראשות יצחק שמיר, התמנה שרון לשר הבינוי והשיכון, ובמסגרת תפקיד זה האיץ את בניית ההתנחלויות. בשנת 1996 מונה לשר התשתיות הלאומיות בממשלתו של בנימין נתניהו, ולאחר מכן אף כיהן כשר חוץ בממשלה זו. שלוש שנים מאוחר יותר, עם פרישתו של נתניהו מהנהגת הליכוד, נבחר שרון לתפוס את מקומו.
הקאמבק הציבורי
בשנת 2000 ערך שרון ביקור שנוי במחלוקת בהר הבית, והכריז ש"לכל יהודי יש זכות לבקר בהר הבית". לטענת הפלסטינים, ביקור זה היווה את העילה לפריצתה של אינתיפאדת אל-אקצה. בשנת 2001 עלה שרון לשלטון לאחר שניצח את ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. בתקופת כהונתו הגיע לשיאו גל הטרור הפלסטיני, ולאחר הפיגוע במלון פארק במרס 2002, החליטה הממשלה בראשותו על כיבוש השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת מבצע "חומת מגן".
בבחירות 2003 זכו שרון והליכוד בניצחון מוחץ בבחירות והוא מונה לכהונה שנייה כראש הממשלה. בקיץ 2005 ביצע שרון את "תכנית ההתנתקות" ופינה באופן חד-צדדי את המתנחלים הישראלים, ואת מחנות צה"ל, מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון. בשל המתיחות בין שרון לבין מפלגתו, אשר התנגדה לדרכו, הוא פרש בנובמבר 2005 מהליכוד והקים את סיעת "קדימה", אליה הצטרף גם שמעון פרס מהעבודה. כעבור חודש אושפז בבית החולים.
בפרשת "האי היווני", עלה חשד כי שרון כשר החוץ - קיבל שוחד מאיש העסקים והקבלן דודי אפל, כדי לסייע לו מול בכירים באתונה. היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, בדק אם המתווך בשוחד היה בנו של שרון, גלעד, שהועסק לכאורה כ"יועץ אינטרנט" עבור אפל בשכר גבוה במיוחד. כמו כן נבדק אם שרון, בתפקידו כשר התשתיות סייע לאפל במיזמי בניה בלוד.
חווה לא מעט טרגדיות אישיות
בנו של שרון, גלעד, שתק בחקירה, ולבסוף לא הוגש כתב אישום בשל חוסר ראיות. במסגרת החקירה נבדקו גם חשדות נגד אהוד אולמרט, שהיה ראש העיר ירושלים. בנו השני של שרון, עמרי, נשלח למאסר במסגרת הסדר טיעון, אחרי שהודה בעבירה על חוק הבחירות, כשסייע לאביו בבחירות הפנימיות בליכוד. הודאתו ניקתה את אביו מהחשד.
בחייו, חווה שרון כמה טרגדיות משפחתיות: אשתו הראשונה, מרגלית, נהרגה בתאונת דרכים במאי 1962, בעת שנסעה במכוניתה לעבודתה בירושלים. ב-1968 נהרג בנו גור בן ה-11 מפליטת כדור באקדח בו שיחק. רעייתו השנייה, לילי, מתה בשנת 2000 מסרטן.
(עדכון ראשון: 14:22)
