היום ייגזר דינו של הרב מוטי אלון: האם יישלח לכלא?

בבית משפט השלום בירושלים תגיע היום (רביעי) לסיומה אחת הפרשות המסעירות שידעה המדינה בשנים האחרונות, כאשר ייגזר דינו של אחד מבכירי הציונות הדתית – הרב מרדכי (מוטי) אלון.

עוד על פרשת מוטי אלון:
האם הרב המורשע מוטי אלון יאבד את התואר "רב"?
התביעה מבקשת שנת מאסר בפועל לרב מוטי אלון
מהומה בדרשת הרב אלון: "אין לך כוח להגיד חטאתי"
הרב מוטי אלון הורשע במעשה מגונה בכוח בקטין

כזכור, באוגוסט השנה הורשע הרב אלון בביצוע מעשים מגונים בכוח בקטין. הרכב השופטים בבית משפט השלום בירושלים קבע כי הוא מקבל את טענות הפרקליטות לפיהן הרב הושיב על ברכיו ונישק נער בן 17 שהגיע אליו לקבל סיוע בזמן שהיה רב "ישיבת הכותל" בשנת 2005, זאת לשם סיפוק מיני. בכך דחתה השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, סגנית נשיאת בית המשפט, את עמדת ההגנה שטענה כי מדובר בהתנהגות תמימה וחברית בה נהג מול כל תלמידיו, וקיבלה את עמדת המדינה שטענה למעשים מיניים שבוצעו תוך התנגדותו של הנער. המעשים נעשו במהלך שתי פגישות אישיות של אלון עם הנער. באותן פגישות סיפר הנער לרב על מצוקותיו האישיות ועל פי בית המשפט הוא ניצל את מעמדו בכדי לחבקו ולנשקו בפניו. במקרה נוסף, הוא אף הושיבו על ברכיו ונשק לו. הפרקליטות ביקשה להטיל על הרב אלון למעלה משנת מאסר בפועל.

שלשום הופצה גרסה מצונזרת ומקוצרת של הכרעת הדין שהייתה עד כה אסורה לפרסום. עדותו של א', שהרב אלון הורשע במעשים מגונים בו, נותרה חסויה במסמך שהופץ. הרב אלון הכחיש את תיאוריו של א', הן במשטרה והן בבית המשפט. אלון, באמצעות בא כוחו עו"ד אשר אוחיון, טען כי המתלונן סובל מבעיות נפשיות, והוא נוטה להזיות ולעיוותים של המציאות ולכן הוא פירש באופן מוטעה את התנהגות הרב עמו. אלון טען כי ההתנהגות לא חרגה מהנורמות המקובלות וכי אינו זוכר את המפגשים עם א', נוכח חלוף הזמן ואלפי המפגשים שקיים במשך 30 שנות פעילותו. הוא ציין כי אם המפגשים התקיימו, ייתכן שחיבק וליטף את פניו של א', כפי שנהג לאורך השנים כלפי מבקשי עצתו, אך עשה זאת ללא כל כוונה מינית ואת יתר המעשים שיוחסו לו.

השופטת ציינה כי היא "דוחה מכל וכל" את גרסת הרב וכי היא איננה מעוגנת במציאות. "עדותו של א' מהימנה בעיניי. הסיפור שהוא סיפר הוא ברור, קוהרנטי, בעל היגיון פנימי", אמרה וציינה כי השתכנעה מתיאוריו המפורטים של א' וכי גרסותיו במשטרה, בבית המשפט ובמועדים אחרים דומות ולכל היותר יש בהן שינויים מינוריים. השופטת ציינה כי א' לא ניסה להעצים את הדברים. עם זאת, בהכרעת הדין שהופצה אתמול הובא אי דיוק אחד בין גרסותיו של א'. א' טען בחקירה אחת כי התכונן היטב כדי לדייק בעובדות, אך בחקירה שלאחר מכן טען כי הדברים היו חמורים בהרבה מכפי שתיאר בחקירה הקודמת.

נוסף על המעשים שיוחסו לאלון בכתב האישום, הובאו מטעם התביעה ראיות לשני מעשים דומים לכאורה שביצע הרב בנערים אחרים, שלא נכללו בכתב האישום. אחד מאותם מעשים נצפה על ידי רב אחר. אחד הנערים האלה, שהתבגר מאז, העיד על מעשים בעלי "קווי דמיון", לשון השופטת, למעשים שבוצעו בא' לפי כתב האישום. השופטת ציינה בהכרעת הדין כי בכל המקרים לא מדובר היה ברף הגבוה של עבירות המין.

בהכרעת הדין התייחסה השופטת קלמנוביץ לטענות ההגנה כי העדויות נגד הרב שקריות: "א' עצמו סיים את לימודיו בישיבת חורב כשהוא רואה בנאשם אדם נערץ, דמות משמעותית ואבהית... הספקות בנוגע להתנהגותו של הנאשם כלפיו הלכו ונוצרו בלבו במהלך השנים... לא הוצגו סיבה או מניע כלשהם שיכולים היו לגרום לכך שיהפוך פתאום את עורו ויעליל על הנאשם האשמות כה חמורות, על לא עוול בכפו, מלבד המניע שבגילוי האמת".

בתחילת המשפט הואשם הרב אלון בשני מעשים מגונים שביצע לכאורה בכמה הזדמנויות שונות בתלמידיו בין השנים 2003-2005. בהמשך, לקראת סיום שלב ההוכחות בחודש פברואר האחרון, נאלצה הפרקליטות לחזור בה מאחד האישומים, מעשים מגונים נגד ב' בן ה-17, משום התנגדותו של הקורבן להעיד. בשל כך, נאלצה התביעה להתבסס לבסוף רק על תלונתו של א', שהותקף בשני מועדים שונים כאשר אלון עמד בראש ישיבת "הכותל" שבעיר העתיקה בירושלים וכמנהלה של עמותת "מבראשית" שהיה שותף להקמתה.

האישום הראשון מתייחס לאירוע שהיה בחודש יולי בשנת 2000, אז פנה א' שהיה באותו הזמן בן 17 אל הרב אלון בשל מצוקה אישית בה היה נתון שנבעה מסיבות משפחתיות. לשם כך הוא התקשר למזכירתו של הרב בעמותת "מבראשית" וקבע איתו פגישה. הפגישה בין השניים תוארה כך בכתב האישום: "במהלך השיחה התקרב הנאשם אט אט עם כסאו לעברו של א', ובשלב מסוים הניח את רגלו בין רגליו של א', באופן שהסב לא' אי נוחות. א' המשיך לשתף את הנאשם במצבו ובמצוקותיו, אך לנוכח אי הנוחות שחש נמנע מלהרחיב בדבריו", נכתב.

כעבור זמן מה – כך לפי האישום, אחז הרב בידו של המתלונן, שהיה קטין בזמנו. הוא ניסה למשוך אותו לעברו על מנת להושיבו על ברכיו. "בתוך כך ליטף הנאשם את א' בפניו, ובמקומות שונים בגופו, מעל לבגדיו", נכתב, "א' התנגד לניסיונותיו של הנאשם להרימו, אך משאחז הנאשם בא' בעצמה, תוך שהפעיל כוח כלפיו, עלה בידו להושיב את א' על ברכיו. הנאשם המשיך ללטף את א', ואף העיר לו על כך שהוא 'מתוח'".

בהמשך אמר הרב לנער כי הוא "דפוק" וכי הבעיה שלו "נובעת מהלב" ובכך צריך לטפל. לאחר מכן המשיך לחבק, ללטף ולנשק את הנער עד אשר צלצל הטלפון של הרב ובזמן השיחה ניצל הנער את ההזדמנות, נחלץ מאחיזת הרב וחזר לכיסאו. אך לפי כתב האישום הרב לא הסתפק בכך. עם סיום השיחה, התנצל בפני הנער שנאלץ להפסיק את שיחתם, הושיבו פעם נוספת על ברכיו וחזר על סדרת הליטופים, החיבוקים והנשיקות ו"אף הצמיד הנאשם את פניו של א' לפניו שלו ולזקנו, באופן שהקשה על א' לנשום". לאחר מכן השמיע בפניו את ברכת הכוהנים והנער עזב את המקום.

האירוע השני אירע כחודשיים מאוחר יותר, כשא' הצטרף לחבר והגיע לשיעור בישיבת "הכותל" שבראשה עמד הרב אלון. על פי כתב האישום, א' לא ידע שהרב משמש ראש הישיבה. "זמן קצר לאחר השיעור הזמין החבר את א' להצטרף אליו ואל הנאשם. בתחילה היסס, אך לאחר מכן הסכים. הרב נפרד מהחבר, חיבק את א' סביב צווארו והוליכו לחדר סמוך לבית המדרש", נכתב. מיד עם כניסתם לחדר הושיב אותו הרב על ספה שהייתה שם והתיישב לידו.

כתב האישום מפרט את העבירה הנוספת בתיאור הבא: "עד מהרה, ומבלי לנהל עם א' שיחה של ממש, משך הנאשם את א' והושיבו על ברכיו, תוך שהוא נוגע בגופו של א' מעל לבגדיו באופן בוטה, ותוך שהוא מפעיל כוח על מנת לאחוז בא' ולהתגבר על חוסר שיתוף הפעולה מצדו. במהלך מעשיו המתוארים לעיל חיכך הנאשם את איבר מינו בגופו של א' מעל בגדיו, תוך כדי שהוא אוחז בא' במותניו. לנוכח גילוי חוסר שיתוף פעולה מצדו של א', ובתגובה לגילויי התנגדותו למעשיו, רטן הנאשם כלפי א' כי הינו 'מתוח'". הרב אלון המשיך להתחכך בא' ולגעת בגופו מעל לבגדיו, גם כאשר בשלב מסוים כבה האור בחדר מסיבה לא ברורה. גם מפגש זה הסתיים בברכת הכוהנים שלאחריה עזב הנער את המקום. כתב האישום ציין כי כל המעשים נעשו לשם גירויו המיני של הרב.

לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il