(צפו בזמיר וזעירא מתעמתים בכנס שנערך בתחילת החודש)
במסגרת מדיניות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לחשוף חומרים ארכיוניים בעלי ערך היסטורי, נחשף כעת לראשונה הפרוטוקול החסוי מעדותם של ראש המוסד צבי זמיר וראש אמ"ן אלי זעירא בוועדת אגרנט שהוקמה בעקבות המחדלים שהובילו למלחמת יום הכיפורים. בתוך כך, נחשף גם החלק השני בעדותו של שר הביטחון משה דיין ועדותו של מפקד מחלקת האיסוף של אגף המודיעין, מנחם דיגלי.
על פי הפרוטוקולים, את ראש המוסד לשעבר צבי זמיר ליווה שבתי שביט, עובד ביחידה המבצעית שטיפל וריכז את החומר עבורו. לימים הפך שביט לראש המוסד. כבר בראשית העדות מסביר זמיר כי במשך חודשים, תפקיד היועץ לענייני מודיעין לא היה מאויש, מאז עזיבתו של איסר הראל ועד לכניסתו לתפקיד של ראש אמ"ן לשעבר, אלוף אהרון יריב כיועץ לענייני פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). עוד הסביר זמיר כי לא הזהיר את ראש הממשלה גולדה מאיר כי היעדר אדם בתפקיד זה יכול לגרום לעיוות תמונת המודיעין.
זמיר סיפר באריכות כי נעשו ניסיונות להחדיר סוכנים שיעבירו ידיעות והתרעות, כולל מבצעים רגישים פוליטית, אך מרבית דבריו צונזרו בפרוטוקול. עם זאת הוא ציין כי בשטח פעלו כמה סוכנים שהעבירו מידע מודיעיני ביחס להערכה של קיום תרגיל בדרום ומערך הגנתי בצפון.
זמיר כראש המוסד השתייך למשרד ראש הממשלה ולא למשרד הביטחון, ולכן הדגיש בפני חברי הוועדה שלא השתתף בהערכות המצב שנערכו בצה"ל. עוד ציין, כי אין מערכת קבועה שאינה צבאית שעוסקת בניתוח ידיעות צבאיות ופוליטיות. כמו כן, התקיימו דיונים עם ראש אמ"ן שאליהם זמיר לא זומן והוא קרא את הערכות אמ"ן בלבד. מהפרוטוקול עולה, כי זמיר ביקש להשתתף בדיוני המטכ"ל והיה מגיע לשמוע דיונים עקרוניים.
זמיר ציין, כי לא העבירו לגולדה את כל המידע המתבקש בעניין המלחמה. "היה ויכוח האם זו מלחמה או תרגיל, לא רצו להעביר לראש הממשלה ידיעה לא סופית". מאוחר יותר סיפר זמיר על מידע שהיה בידי המוסד בנוגע לכוונות התקפה על ישראל, אך הודה כי אותו מידע לא הופץ לחלק מן הגורמים הנוגעים בדבר. "אני מודה ומתוודה שיכול להיות שטעיתי".
"הידיעות על מלחמה תמיד לא התממשו"
ראש אמ"ן לשעבר אלי זעירא סקר בפני חברי הוועדה בפתיחת עדותו את פעילות אמ"ן על יחידותיו המסווגות ומטרותיו. לאחר מכן, הציג מסמכים ופירט את הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. זעירא התייחס למודיעין שהיה אודות סוריה ומצרים בנושא דרכי הפעולה שלהן במקרה של מלחמה. "יש חוברת מה-2 באוקטובר 1973, ארבעה ימים לפני המלחמה, שמסבירה לכולם את התכנית הסורית איך לכבוש את רמת הגולן. לא הייתה הפתעה בתכנית הפעולה הסורית", אמר זעירא. בהמשך הדיון, הודה זעירא בפני חברי הוועדה כי "אגף המודיעין שגה בהערכתו לגבי המלחמה. זהו נתון". בישיבה הנוספת שהתקיימה עם חברי הוועדה, הסביר זעירא על מה התבססה ההערכה שכל עוד למצרים לא תהיה עליונות אווירית על ישראל וכושר הרתעה לתקיפה בעומק, היא לא תתקוף.
יגאל ידין, ששימש חבר בוועדה, פנה בדיון לזעירא ושאל: "אולי זכרוני מטעני, ואולי יש לזה חשיבות או לא, אני זוכר שבאותה תקופה 'בתרגיל השלישי' הייתה פגישה של הרמטכ"לים לשעבר, ואתה נתבקשת אז לתת הערכת מצב האם תפרוץ מלחמה או לא. מה הייתה העמדה שהצגת?". זעירא, השיב: "אני זוכר שאמרתי שהסבירות היא נמוכה. אני זוכר אותה, כי זה היה המקרה היחידי שהרמטכ"ל חלק על דעתי וחשב שכן תהיה מלחמה ולא הייתה מלחמה. זה היה במאי 1973. אני, לכן, חושב שהשינוי בקונספציה המצרית היה בין מאי לספטמבר".
זעירא סקר את פעילות המרגלים והסוכנים בימים שקדמו למלחמה אך התעקש, "אני רוצה לבוא ולהראות לכם שהסוכנים האלה, למרות שהיו מצוינים, אין להם כמעט שום ערך התרעתי... לידיעות שלהם אין שום ערך הרתעתי. מדוע? כי הסוכנים האלה נתנו ידיעות על מלחמה הרבה מאוד פעמים, ואף פעם הן לא התממשו, חוץ מאשר ב-6 באוקטובר".
ידין הקשה על זעירא כדי להבין מה חשב על אשרף מרואן כסוכן והמידע שהעביר: "זאת השאלה שאנחנו נצטרך להחליט, בוודאי. אני מבין שהכוונה לומר שאם לא התייחסנו ברצינות - זה היה משום שהוא עשה את זה כבר כמה פעמים, וזה לא התממש, לכן את ערכו כסוכן התרעתי הפחתנו. לא נכנסים בשלב זה אם צדקנו או לא". זעירא השיב, "עובדה שלא צדקנו".
חברי הוועדה טענו בפני זעירא כי הקונספציה לפיה מצרים לא תתקוף עד שתהיה לה יכולת לתקוף בעומק ישראל, לא עלתה בקנה אחד עם הידיעות שהועברו על ידי הסוכן. זעירא הודה בפני חברי הוועדה, "המקור הזה הביא לי מסמכים ואת דעותיו האישיות. באופן טבעי נתתי למסמכים פי מאה יותר משקל מאשר לסיפורים".
לאחר מכן הקריא זעירא את הידיעה שהגיעה ב-6 באוקטובר לפנות בוקר מאשרף מרואן, שכונה "המלאך": "עיקרי הדברים - הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח בהתקפה ב-6 באוקטובר לפנות ערב. ההתקפה תתחיל בו זמנית בשתי החזיתות". זעירא הדגיש בפני חברי הוועדה כי על אף שהידיעה שהגיעה ב-6 באוקטובר לפנות בוקר הגיעה מסוכן שידוע כלא מהימן, הוא ייחס לה חשיבות רבה ובעקבותיה כינס את הרמטכ"ל, סגנו ושר הביטחון והמליץ לממשלה לגייס מילואים. לאחר מכן, סיפר זעירא על ידיעה נוספת שהגיעה מסוכן נוסף, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה, ועל התייחסות אמ"ן לידיעה ואי הוודאות והבלבול בהעברת האינפורמציה מהסוכן לאמ"ן: "ב-1 באוקטובר מתחיל מבצע מתקפה על ישראל באחריות שר ההגנה המצרי".
זעירא נשאל אם להערכתו הייתה קיימת אפשרות שהידיעות שהסוכן מסר בחודשים האחרונים לפני פרוץ המלחמה היו כוזבות, במטרה להטעות את ישראל.
זעירא: "אני בטוח שרוב הידיעות שהוא מסר היו נכונות".
לנדוי: "זאת אומרת שזה חלק ממבצע הטעיה לקראת המלחמה".
זעירא: "אני מאוד מתלבט בבעיה הזאת, והרבה מאוד קצינים אצלנו מאוד מתלבטים בשאלה הזאת".
אגרנט: "אם מה?"
זעירא: "אם הסוכן ששמו... הוא שותף למבצע ההטעיה. הייתי אומר כך, דה-פקטו הוא הטעה אותנו. אם הוא התכוון לכך במזיד או לא - על זה יש אצלנו דעות שונות. בדקנו זאת. לא הגענו לשום מסקנה חד משמעית".
עוד הוסיף זעירא כי היו סוכנים רבים שהעבירו ידיעות לפיהן לא תפרוץ מלחמה, סוכנים טובים שנחשבו אמינים ועל בסיס ידיעותיהם, נבנתה ההערכה שהסיכוי שתפרוץ מלחמה, נמוך. בנוסף לכך הוא הציג מידע מגורמי מודיעין זרים כי עומד להתקיים תרגיל במצרים שיחל ב-5 באוקטובר.
יו"ר הוועדה שאל את זעירא, "מתי נדלק אצלכם האור האדום?"
זעירא: "האור האדום נדלק בשבילי בלילה שבין ה-4 ל-5 באוקטובר, כאשר התברר לנו שהרוסים לפתע ובצורה מזורזת מפנים משפחות של סובייטים מסוריה וממצרים". בישיבה הבאה כבר הסביר זעירא כי 23 ידיעות שהגיעו מהסוכן התבדו ולכן העריכו שגם האחרונה לא תתממש.
היו"ר אגרנט: "האם מותר לי לשאול, אם מישהו שאל את עצמו: שלש פעמים הם הכריזו על תרגילים, בסוף שנת 1971, בסוף שנת 1972, במאי 1973. אם עושים שלוש פעמים תרגילים, אולי הם באו לידי מסקנה, שהתרגילים האלה מראים שהם יכולים לעשות מלחמה? מדוע ארבע פעמים מוכרח להיות תרגיל?".
זעירא: "...לכאורה כאשר לוקחים את כל הסימנים האלה אומרים: ראית את כל זה, הרי ראית?! מצד שני כל סימן וסימן מעיד כזה היות והוא כבר הופיע בכל התרגילים הקודמים איבד את משמעותו...".
זעירא סיפר בעדותו כי מעטים בצבא המצרי היו שותפים לסוד המלחמה: "ממחקר סטטיסטי שעשו, 90% מהשבויים לא ידעו, כולל מאות שבויים. המצרים הסבירו לכוחותיהם בתחילת התרגיל שישראל עומדת לנצל את התרגיל לתקיפה".
זעירא התייחס לתרגיל ההונאה המצרי: "המצרים הערימו עלינו ועשו את כל הדברים האלו בצורת תרגיל".
ידין: "אז לא לקחת את זה בחשבון?"
זעירא: "נכון. אני לא לקחתי בחשבון כי הייתה לי אז הרגשה שאני אוכל להבדיל בין תרגיל לבין הכנות למלחמה אמיתית... אני רוצה להסביר פה שתי נקודות. ההערכה שלי מאז שאנחנו נוכל לדעת על ריכוז הכוחות, הייתה נכונה. היה נודע לנו על זה גם 48 שעות מראש. זאת אומרת, מבחינה זו ידענו על ריכוז הכוחות כבר בשבוע קודם. אנחנו הוטעינו על ידי כך שראינו את זה כהכנות לתרגיל ולא כהכנות למלחמה. זאת אומרת: מבחינת איסוף הידיעות, ההערכה הייתה נכונה. מבחינת הפרשנות לידיעות, אנחנו לא ידענו, הוטעינו על ידי התרגיל".
במהלך העדות הסתייג זעירא מהאמון שנתנו אנשי קהילת המודיעין בסוכנים ונתן משקל משמעותי להאזנות מתוך הערכה שיומיים לפני מלחמה ידברו על כך והיקף השיחות יעלה. "סוכן יכול לרמות אותי, סוכן יכול להיות כפול, סוכן יכול להיות לא מדויק. חומר ההאזנה, לדעתי, היה חומר אמין בהחלט. התקבלו 1,500 ידיעות האזנה, כולן דיברו על תרגיל ושיגרה, למעט אחת שהתקבלה כשכבר ידעו שתהיה מלחמה (ליל ה-5-6 באוקטובר א.ב)".
זעירא הסביר, "כיצד המצרים הערימו עלינו? הם הערימו עלינו בכך שהערימו על כל הצבא המצרי. אני יוצא מתוך הנחה, לדוגמה, שהם יצאו מהנחה, שלי יש 100 מרגלים בצבא המצרי", אמר זעירא, "הם החליטו ש-100 המרגלים לא יידעו אם יש מלחמה או אין. אבל היות ולא ידעו בדיוק מי הם 100 המרגלים, הם החליטו שאף אחד בצבא המצרי לא יידע שום דבר. עשו תרגיל וכשם שכמעט 99% מהצבא המצרי חשב שזה תרגיל - גם אני חשבתי שזה תרגיל".
זעירא הודה כי לא היה להם הסבר על יציאת המשפחות הסובייטיות מסוריה וממצרים. "נפגשתי עם הרמטכ"ל ביום ו' בבוקר... הסברתי לו שהתופעה הזאת היא תופעה חריגה ואין לי הסבר עליה", סיפר זעירא בעדות, "...אמרתי 'זה לא מריח לי טוב'....". עוד באותו הלילה (בין חמישי לשישי), פנה זעירא לראש המוסד צבי זמיר: "ביקשתי ממנו שבמידה שהידיעה שתימסר לו על ידי (-מצונזר-) תהיה בכיוון מלחמה - הוא מיד יטלפן... אני לא ידעתי אף דבר על המברק שקורא לו בהול... זה אני שומע בפעם הראשונה, פה ועכשיו".
לאחר מכן הוא הוסיף, "ביום 6 באוקטובר בבוקר בשעה 4:00, אני קיבלתי טלפון... 'המלחמה תפרוץ ב-6 באוקטובר בערב'". לקראת סוף עדותו התייחס זעירא לאמצעים המיוחדים: "בדיעבד אני חושב שיש לי הוכחה, שגם אם היינו פותחים (-קטע מצונזר-) לא היה יוצא מזה שום דבר. וזה בדיעבד".
"הוא רמטכ"ל, הוא איננו הנהג שלי"
בפני הוועדה הופיע כמובן גם שר הביטחון בזמן המלחמה, משה דיין. חברי הוועדה שאלו את דיין על האמצעים המיוחדים והפעלתם, וציינו בפניו כי הם לא פעלו בלילה שקדם למלחמה במטרה להתריע על כוונות המצרים. "זה יפתיע אותך אם לא פעל?", שאל את דיין אחד מחברי הוועדה.
דיין השיב: "זה יפתיע אותי מאוד אם לא הפעילו אותו".
אגרנט: "ואתה לא ידעת שזה היה סגור?"
דיין: "לא".
דיין מציין לאחר מכן, כי שאל ביום הכיפורים אודות האמצעים המיוחדים. "ביום הכיפורים כשאני שואל את ראש אמ"ן אם פתוח, ראש אמ"ן עונה שכן. הכל פתוח".
דיין התייחס לאשרף מרואן כמקור ואמר: "בדרך כלל זה המקור הטוב ביותר שיש לנו". לאחר מכן הסביר דיין מה היו התגובות בצמרת הצבא להתרעה מהמקור: "שאלתי את הרמטכ"ל מה אמר בדיוק ומה המשמעות של זה, ואז הרמטכ"ל משיב לי 'אני לא חושב שזה רציני'".
דיין התייחס לקושי לערער על סמכותו של ראש אמ"ן אלי זעירא בקביעה אם תהיה מלחמה או לא לאור המידע שהצטבר והחששות שהתגברו. "הצרה שלי הייתה שראש אמ"ן צדק, עד המלחמה הזאת... לא יכולתי לבוא אליו בטענה שההערכה שלו איננה נכונה, כי עד מלחמת יום הכיפורים חשבתי: הנה תהיה מלחמה. הוא אמר: 'לא תהיה' וזה נכון... בגלל שהוא צדק לא יכולתי".
לאחר מכן בחר דיין להעביר את האחריות על חלק מההחלטות המורכבות במלחמה לחובתו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. "הוא רמטכ"ל, הוא איננו נהג שלי, אם הוא רוצה לגייס, הוא אחראי למלחמה, הוא יכול לומר לי בעברית 'אדוני שר הביטחון... חבל על כל רגע, אני יכול להתחיל לגייס אותם או לא?'".
דיין התייחס בהזדמנות נוספת לגיוס המילואים ולשיח עם הרמטכ"ל: "על הכמות הדרושה להגנה לא התווכחתי... אמרתי לרמטכ"ל שאם מכריזים על מילואים, פירוש הדבר זה שאנחנו יוצאים למלחמה... אם מישהו ינצל את זה לרעה ויאמר: 'הישראלים תקפו אותנו..' כל עם ישראל מגויס זה דינו לצאת למלחמה".
"לא שכבתי בדלת של ראש אמ"ן ואמרתי לו תדרוך עליי"
כבר בראשית עדותו טען מנחם דיגלי, ראש מחלקת האיסוף באמ"ן, בניגוד למה שטען ראש אמ"ן בעדותו: "מחומר השלל היום ברור לנו שהם עסקו בהכנות למלחמה ולא לתרגיל בסוף ספטמבר, במשך כל השבוע שקדם למלחמה. אנו רואים בחומר השלל שההכנות למלחמה ירדו לדרג הגדודים והפלוגות".
על ניסיונותיו להורות על פתיחת ה"אמצעים המיוחדים", אמר דיגלי: "במשך כל השבוע שקדם למלחמה... אני לחצתי לפתוח את ה... האלה... מכיוון שאף אחד לא יכול היה להגיד שזאת לא מלחמה - ראינו את עצמנו חייבים למצות כל פיסת אינפורמציה כדי לברר מה זה כן... זה היה ב-2 באוקטובר... ידענו שבמצרים יש תרגיל גדול, ידענו שהמערך הסורי הוא חסר תקדים מאז ששת הימים, וכשראיתי שמורידים רשתות לחצתי על האינטרקום וביקשתי מראש אמ"ן לפתוח את ה... כי זה אולי קשור. והתשובה הייתה לא לפתוח".
חברי הוועדה הקשו עליו ושאלו אם התווכח עם ראש אמ"ן בסוגיה זו. "לא שכבתי בדלת של ראש אמ"ן ואמרתי לו תדרוך עליי...", השיב. "אבל הלחץ התבטא בריבוי הפעמים שעשיתי את זה. זה היה מספר פעמים, לדעתי פעמיים או שלוש ביום, מיום ראשון עד חמישי. אחרי כל הפניות החוזרות לאורך השבוע, פניתי שוב בשישי בלילה, בסביבות חצות... זה כבר היה אז מצב כוננות, ידעו על הרוסים... פניתי שוב לפתוח, והפעם קיבלתי אישור. זה היה פעם ראשונה".
במלאות 40 שנים למלחמת יום הכיפורים, משרד הביטחון יקיים ערב הוקרה למפקדי המלחמה, והצדעה לנופלים. האירוע יתקיים הערב בשעה 19:30 בבנייני האומה בירושלים במעמד: נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל.
עוד בנושא:
אלי זעירא: "צריך לתת למצרים צל"ש על ההונאה במלחמה"
אז והיום: הכשל המודיעיני יכול לחזור על עצמו?
לעמוד הסיקור המיוחד - העדויות מוועדת אגרנט נחשפות
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com