הוכחה נוספת לפערי השכר המגדריים: השכר הממוצע של נשים לחודש עבודה בשנת 2011 היה נמוך משכר גברים ב-35% - כך עולה מסקר נתוני השכר והתעסוקה השנתי שפרסם המוסד לביטוח לאומי. עוד עולה מהדוח כי בשנה זו כחמישית מסך השכירים במשק החליפו מקום עבודה, וירושלים סוגרת את רשימת הערים הגדולות עם שכר חודשי ממוצע נמוך מהממוצע במשק.
בשנת 2011 היו רשומים במוסד לביטוח לאומי כ-3.2 מיליון עובדים שכירים, שקיבלו שכר בעבור חודש אחד לפחות, כ-241 אלף עובדים עצמאיים וכ-40 אלף עובדים שהיו גם שכירים וגם עצמאים במהלך השנה. הדוח, המסכם סקר נתוני שכר והכנסה לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים בשנת 2011, מעלה כי השכר הממוצע לחודש עבודה של שכירים היה בשנת 2011 9,461 שקל, כאשר ככר הנשים הממוצע לחודש היה 7,412 שקל, לעומת 11,411 שקל שהרוויחו בממוצע הגברים.
מבחינת נתוני שכר בחלוקה לפי ערים עולה כי מפילוח שש הערים הגדולות, הכוללות יותר מ-200 אלף תושבים, ירושלים ניצבת בתחתית הרשימה עם שכר ממוצע לחודש עבודה המהווה כ-85% מהשכר הממוצע במשק. מעל ירושלים ניצבת אשדוד עם 88%, פתח תקווה עם 106%, ראשון לציון וחיפה עם 110% ותל אביב בראש הדירוג עם שכר חודשי ממוצע הגבוה ב-21% מהשכר הממוצע במשק.
מבחינת נתוני השכר הממוצע הכללי לפי ערים בשנת 2011, הן לשכירים והן לעצמאיים, בראש הרשימה עומדים תושבי סביון, עם שכר ממוצע של 18,965 שקל בחודש. עוד מובילים היישובים עומר, שוהם ורמת השרון עם שכר בין 13,000 ל-15,000. אחריהם מודיעין-מכבים רעות, רעננה, גבעתיים והרצליה, ותל אביב עם שכר ממוצע של 9,731. ירושלים מפתיעה עם נתון נמוך במיוחד 6,620 שקל בממוצע בחודש. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את אופקים, את נתיבות, את צפת ואת בני ברק, עם שכר ממוצע סביב 5,000 שקל ואת הרשימה סוגרות ההתנחלויות החרדיות ביתר עילית ומודיעין עילית, עם 4,195 ו-4018 שקלים בהתאמה.
הנתונים בנושא הכנסות של משפחות עובדות מראים כי בשנת 2011 ההכנסה של משפחה מעבודה שכירה ועצמאית הסתכמה ב-17,097 שקל בממוצע. מבחינת השכר בערים הגדולות, עולה כי ההכנסה הגבוהה ביותר - 23,485 שקל - הייתה בתל אביב. אחריה ניצבת חיפה עם שכר של 21,915 שקל, אחריה ראשון לציון עם 21,134 שקל, בפתח תקווה נרשם שכר ממוצע של 19,839 שקל ושוב ירושלים סוגרת את הרשימה כשההכנסה הממוצעת הייתה נמוכה מהממוצע הארצי - 11,372 שקל.
"דבר לא משתפר עם השנים"
חלוקת המשפחות על פי עשירונים ומספר הילדים מעלה כי הכנסתם של שבעת העשירונים הראשונים קטנה מההכנסה הארצית הממוצעת. ההכנסה הממוצעת של המשפחות עולה עם מספר הילדים עד לשני ילדים, אך משנה כיוון במשפחות גדולות יותר. לדוגמה, ההכנסה הממוצעת במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר נמוכה בכ-34% מההכנסה במשפחות עם שני ילדים.
בסקר נבחנו גם נתוני ההכנסה הממוצעת של עצמאים, שהייתה בשנת 2011 8,711 שקל - הכנסה הגבוהה ב-9% מהשכר הממוצע המקביל לשכירים. ההכנסה הגבוהה ביותר בקרב העצמאים נרשמה בהתנחלות הר אדר, שם השכר הממוצע הוא 14,603 שקל, אחריה ניצבת להבים שבדרום, עם שכר חודשי ממוצע של 13,993 שקל. ההכנסה הנמוכה ביותר נמצאה ביישוב הבדואי אום בטין (3,399 שקל) ובכפר עין נקובא שממערב לירושלים (3,892 שקל).
עוד עולה מהסקר כי יותר מ-8% מהשכירים עבדו בשנת 2011 אצל יותר ממעסיק אחד, כששיעור הנשים שעבדו ביותר ממקום עבודה אחד גבוה מהנתון המקביל בקרב הגברים - 9.3% לעומת 6.7%. מספר השכירים שהחליפו את מקום עבודתם במהלך 2011 הגיע לכ-810 אלף, שהם כחמישית מכלל השכירים.
התפלגות ההכנסות לפי שנת עלייה מאפשרת להשוות את הכנסתם של העולים החדשים לכלל האוכלוסייה העובדת. מהנתונים עולה כי ככל ששהותו של העולה בארץ קצרה יותר, כך הכנסתו לחודש עבודה נמוכה יותר. דוגמה לכך הוא השכר החודשי הממוצע של עולה שהגיע לישראל בשנים 2006-1990, שהיה גבוה ב-43% משכרו של מי שעלה בשנים 2011-2007, אך נמוך ב-16% מהשכר הממוצע של כל השכירים במשק.
"אני עוקב אחרי הנתונים האלה זה 15 שנה שבהן אני כותב את הדוח, והפערים נותרים קבועים כל השנים ודבר לא משתפר", הבהיר מחבר הדוח, ז'אק בנדלק, המנהל את אגף ניהול המידע במנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי. "השנים חולפות, אך הפערים בין גברים לנשים, בין הערים, בין יהודים ללא יהודים נותרים". באשר לפערים בין הערים, טוען בנדלק כי מדובר בעיקר בפערי סקטורים, שכן הדוח כולל רק אנשים עובדים. "בירושלים מצויים הרבה עובדי מדינה, עובדים בסקטור התיירות ובסקטורים נוספים שבהם השכר המוצע ידוע כנמוך יותר, כשבתל אביב אולי יותר עובדים בסקטורים ובענפי תעסוקה רווחיים יותר, בהם היי-טק, טכנולוגיות ועוד".