ביום הראשון לשיתוק הממשלה, וושינגטון התעוררה מבולבלת ומתוסכלת. ליד תחנת המטרו של הסמיתסוניאן במרכז מדשאת הענק של ה"מו?ל" הלאומי, התקבצו כמה תיירים שבחנו את המפה בניסיון למצוא אטרקציות פתוחות. וסלקה וגאורגי סוטירוב, תיירים מבולגריה, בנו להם תכנית עמוסה של הסתערות על המוזאונים, משעת הפתיחה ועד לסגירתם. אבל מול דלתותיהם של כל המוזאונים לאורך המול, הוצב שלט: "המוזאונים של סמיתסוניאן וגן החיות הלאומי סגורים לאור שיתוק הממשלה".
"עכשיו צריך לשנות טקטיקה", נאנח גאורגי. "אולי ניקח אוטובוס תיירים שמסתובב בעיר בין אתרי התיירות. לא מבין איך דבר כזה קורה במדינה עשירה ומסודרת כמו אמריקה. אני מבין כשידידה שלנו בניו יורק התלוננה על ההוריקן, זה אסון טבע, חוסר מזל שקורה. אבל כאן?".
משפחה עם שלושה ילדים מאוסטרליה מתעצבנת שהקונגרס לא טרח לתת התראה מראש. הם באו עם הילדים מניו יורק ליומיים, במיוחד בשביל לבקר במוזאונים. "אם יש להם בעיה של תקציב, אז במקום לסגור מוזאונים, שיגבו כסף - עדיף לשלם 10-20 דולר כניסה, מאשר להיתקל בדלת סגורה", אמר האב, ג'ארד. "לא יודע מה נעשה עכשיו. אפילו האנדרטה של ג'ורג' וושינגטון בשיפוצים עכשיו. אולי נלך להציץ בבית הלבן".
לא רק התיירים נתקעו בלי מעש - לקראת הצהריים, אזלו ארבע השעות שהוקצו למאות אלפי העובדים הפדרליים שתפקידם הוגדר כ"לא חיוני" לסידורים לקראת שיתוק חלקי של המוסדות הפדרליים. מענה אוטומטי בדואר האלקטרוני, למשל. לעובדים אף נשלחה הצעת נוסחה שעליהם להזין: "בגלל הפסקה במימון הממשלה, אני נמצא בחופשה כפויה ללא תשלום ולא יכול לענות למייל שלך. כשחופשות החובה יתבטלו, אשוב למשרד ואחזור אליך מהר ככל שאוכל". לעובדים החיוניים נאמר שהם יכולים להמשיך לעבוד - אך לא ברור מתי יקבלו את משכורתם.
גרג טריס יצא מבניין משרד החקלאות שבו הוא עובד בתור מנהל קריאייטיב באחת המחלקות כשאין לו מושג איך יבלה את שארית היום, השבוע או החודש. לדבריו, הוא לא טרח להמתין ביום שני בלילה לבשורה אם יהיה שיתוק הממשלה או לא. "בעבר כבר קרה שהצליחו להסדיר את זה בדקה ה-90 ולמחרת הכל היה ורוד ויפה", הוא אומר. "אבל בבוקר קיבלתי מכתב בדואר האלקטרוני, שסוגרים את המוסדות, לא ברור לכמה זמן. זה מאוד מתסכל".
זו לא הפעם הראשונה שטריס עובר טלטלה מהסוג הזה. "כשהתנפצה בועת הדוט-קום, גם אני וגם אשתי איבדנו את העבודה", הוא נזכר. "לקח לי שנה למצוא עבודה חדשה - החלטתי שאני משנה קריירה והולך למוסד פדרלי, זה בטוח יותר. היה קשה. אז עכשיו נכנסים לאותה המתכונת - אוטומטית מקצצים את כל ה'אקסטרה' - לא אוכלים בחוץ, לא קונים נעליים חדשות, כי לא ברור כמה זמן זה יימשך".
הפתרון הטוב ביותר למצב, להערכתו, זה לשלוח לחופשה ללא תשלום את חברי הקונגרס משתי המפלגות המשחקים ב"מי ימצמץ ראשון" ופוגעים בדרך באזרחים כמוהו. בטווח הקצר, הוא מקווה שתושג פשרה - אבל הוא משוכנע שהתסריט עוד יחזור על עצמו. "זה ממש לא נעים לראות מחוקקים, שבמקום לחפש יחד דרכים לאזן את התקציב עסוקים רק בלנסות לחסל אחד את השני. זה טירוף. הכל נהיה כל כך שחור ולבן בפוליטיקה". ולאיזו מפלגה הוא מצביע? אני מצביע בלתי תלוי, אומר טריס.
הרפובליקנים לא מספקים תירוצים משכנעים
בימים האחרונים, הפינג-פונג של הצעות חוק התקציב הנזרקות בין שני בתי הקונגרס באמת עורר השתאות. ביום שלישי בבוקר הסנאט בשליטת הדמוקרטים הצביע בפעם הרביעית נגד הצעת החוק של בית הנבחרים בשליטת הרפובליקנים, שכללה עוד ניסיון לפגוע ברפורמת הבריאות של אובמה. בהמשך אותו היום, הרפובליקנים בבית הנבחרים לא הצליחו לגייס מספיק תמיכה בפתרון "מבריק" נוסף - להעביר תקציב בשיטת הסלמי - בשביל לצמצם את הביקורת כלפיהם, לאשר במספר הצעות חוק נפרדות תקציב לכמה מוסדות פופולריים, כדי שהפארקים הלאומיים יוכלו להיפתח מחדש. דובר הבית הלבן ג'יי קרני דחה את הרעיון עוד לפני שהיוזמה נכשלה. "ההצעה הזאת רק מוכיחה עד כמה הרפובליקנים לא רציניים. אם הם רוצים לחדש את עבודת הממשלה - שיעשו את זה, ואחרי זה נוכל לנהל משא ומתן לגבי ההעדפות התקציביות בעתיד. לממן ממשלה בחלקים - זו גישה לא רצינית".
הנשיא אובמה הבהיר ביום שלישי שאין לו שום כוונה לוותר על ההישג המרכזי של נשיאותו עד כה במגרש הביתי: רפורמת הבריאות. "מדובר בחיים ומוות, עשרות אלפי אמריקאים מתים מדי שנה כי אין להם ביטוח בריאות, ורבים אחרים חיים בפחד שיפשטו את הרגל אם יחלו. היום אנו מתחילים לשחרר אותם מהפחד הזה". הנשיא גם הזכיר לציבור ביום שלישי שהניסיון של הרפובליקנים להפחיד את האזרחים על "וועדות המוות" שיקבעו העדפה בקבלת טיפול רפואי וגם מחירים שיעלו לשמיים נכשל, כי הדברים הוכחו כמופרכים. הרפורמה, הודה, אינה מושלמת - אבל גם במערכת ההפעלה החדשה של אייפון, אמר, התגלו באגים - ואף אחד לא מציע לסגור את "אפל" ולאסור עליהם למכור טלפונים ניידים. הוא, אובמה הדגיש, מוכן לעבוד עם כל מי שיציע רעיונות לשיפור, אבל הוא לא מוכן לנהל משא ומתן תחת איומים וסחיטה.
לא מעט חברי קונגרס רפובליקנים תהו האם הניסיון ללחוץ על הדמוקרטים עד לשיתוק הממשלה באמת היה צעד חכם - וכמה זה יפגע במפלגה שלהם בבחירות האמצע, גם אם לכרוך את חוק התקציב עם מימון רפורמת הבריאות נראה להם כהזדמנות האחרונה לנסות לבטל אותה. על זה אמר אובמה, שברגע שהרפורמה תיכנס לתוקף במלואה, גם הרפובליקנים יתחילו ליהנות ממנה - אבל אז הם בטח יפסיקו לקרוא לה "אובמה-קר". דובר הבית הלבן גם הזכיר שמדובר ברפורמה שעברה בשני בתי הקונגרס, הפכה לחוק, אותגרה בבית המשפט העליון - שאישר חוקיותה. ולא פחות חשוב - ברק אובמה זכה בבחירות החוזרות אחרי הרפורמה, כך שהציבור לא נראה כסובל ממנה, כטענת הרפובליקנים השמרנים.
מעניין שעד הממשל של ג'ימי קרטר, המושג של שיתוק הממשלה לא באמת היה קיים. אם התקציב לא עבר, הממשל הפדרלי המשיך לעבוד כרגיל. אך התובע הראשי בשם בנג'מין צ'יבילטי קבע שהממשלה לא יכולה לתפקד אם הקונגרס לא אישר את מימון פעילותה - למעט רשויות חיוניות ביותר. מאז 1976, מוסדות הממשלה שותקו 18 פעמים. אמון הציבור בקונגרס לא ממש גדל מאז. מפגן העקשנות האחרון בוודאי לא הוסיף למחוקקים האמריקנים נקודות. מה כבר הציבור ביקש? שהמחוקקים ימלאו את החובה הכי בסיסית שלהם? ולא, החובה הבסיסית של המחוקקים האמריקנים זה לא לנאום 21 שעות ו-19 דקות במליאה, כפי שעשה הסנטור הטקסני טד קרוז. מדובר בחובה לממן את פעילות הממשלה - וגם אחת לא כתובה, לא לפגוע במוניטין של אמריקה בלי צורך.
עד כה, התירוצים של הרפובליקנים לא היו משכנעים. טד קרוז קרא לרפורמת הבריאות "טירוף שאני מנסה לעצור", למען הציבור הסובל ממנה - כשלפי הסקרים, רוב הציבור תומך ברפורמת הבריאות - ורק 19% היו מוכנים לביטולה במחיר של שיתוק הממשלה. מנהיג הרוב בבית הנבחרים, ג'ון ביינר, האשים את אובמה בחוסר נכונות להידברות. בפועל, אובמה שוחח עם ביינר פעמים רבות - כולל השבוע. הניסיון להפיל את האשמה על הדמוקרטים שלא היו מוכנים לפשרה שהעלו הרפובליקנים - לאשר תקציב ל-11 שבועות, ולדחות את יישום רפורמת הבריאות של אובמה בשנה - גם הוא נראה קטנוני ומבולבל. אובמה צודק כשהוא לא רוצה ליצור תקדים של חיבור תהליך אישור התקציב לוויכוחים אידאולוגיים על מדיניות. וזה עוד נראה כמשחק מקדים לקראת העימות הבא בקונגרס על העלאה נוספת של תקרת החוב הלאומי שממשיך לתפוח.
עוד בנושא
המחיר הנלווה של השבתת הממשל בארצות הברית
הלוחמים הקשישים הסתערו על האויב: האנדרטה הסגורה