החרדים יכריעו: מי ישקם את קריית מלאכי?

השנים האחרונות לא היטיבו עם קריית מלאכי, בלשון המעטה: זה התחיל בהרשעתו של יקיר העיר נשיא המדינה לשעבר משה קצב, נמשך בפרשיית מין שבה היה מעורב ראש העיר הקודם מוטי מלכה ובפרשיית גזענות שבה סירבו בעלי בתים להשכיר את דירתם לעולים מאתיופיה ונגמר לפני כחצי שנה במכה קשה וכואבת שבה נהרגו שלושה תושבים מפגיעת רקטת גראד במהלך מבצע עמוד ענן.

וזה לא שלפני כן מצבה היה טוב יותר. ה"בלוקים" העצובים שמקבלים את פני הנכנסים לקריית מלאכי מחביאים מאחוריהם נתונים סוציו-אקונומיים נמוכים. על פי הנתונים שפרסם באחרונה משרד החינוך, רק 50% מהתלמידים בעיר זכאים לתעודת בגרות - נתון עצוב לפריפריה שמרוחקת עשר דקות מאיזור חיוג 03. על מצבו הקשה של המקום כולם מסכימים.

הרשעתו של ראש העיר הקודם מוטי מלכה בהטרדה מינית הביאה לכך שלמירוץ הנוכחי על כיסאו מתחרים לא מעט מועמדים. הבולט שבהם הוא ללו זוהר. כמיטב המסורת המפד"לניקית, גם זוהר בן ה-50 מעוטר בשפם ונתמך על ידי נפתלי בנט ומפלגתו. בשנים האחרונות, כיהן זוהר כעוזרו של מלכה, אולם הוא מדגיש לאורך הריאיון כי לא ידע דבר על מעלליו. "הייתי עסוק בעשייה, מעולם לא הסתכלתי לצדדים", הוא אומר במשפט שהיה יכול לסייע לראשי הערים הקודמים של קריית מלאכי להימנע מלא מעט צרות פליליות.

כל חייו הוא גדל בקריה, תחילה כבעל עסק לשיפוצים ואינסטלציה ובהמשך עבר לעשייה ציבורית במועצת העיר. זוהר הוא בן אדם עממי, במובן הטוב של המילה. רחב מימדים, מסתחבק בקלות, רחוק שנות אור מהתנשאות. "צמחתי כאן, ברחובות האלה", הוא מספר. "אני מדבר עם האנשים בגובה העיניים ובכל השנים אנשים ראו בי אוזן קשבת. היו פעמים שקיבלתי טלפונים ממנהלים שתלמידים לא הגיעו, והייתי הולך אליהם הביתה ומעיר אותם בעצמי". כשאני שואל אותו על פרשיות המין שהיו, הוא נע באי-נוחות על הספה. "באמת זה לא היה נעים לשמוע עליהן", הוא אומר ומסדר את הכיפה שעל ראשו, "במיוחד במקום כל כך קטן ומשפחתי, אבל אני לא רוצה להתסכל על העבר אלא על העתיד. נכון שאנחנו במדרון אבל עוד לא הגענו לתהום, יש עוד הרבה אנשים שאכפת להם מקריית מלאכי".

הפתרון לבעיית הבגרויות מצוי לדעתו בבתי ספר מקצועיים שנעלמו לדבריו מהמפה המקומית. "לא כולם צריכים להיות דוקטורים, אבל לפחות שתהיה להם תעודה ביד", הוא אומר. לאורך השיחה הוא דואג להדגיש את חשיבות טוהר המידות. לא פלא, בהתחשב ברזומה המבזה של קצב ומלכה. מספר 2 ברשימתו, שמעון חזן, נזעק מדי פעם אל תוך השיחה. "זה האדם הכי מוסרי שקיים", הוא זועק. כשאני שואל על משה קצב ועל העובדה שעד היום בקריית מלאכי בטוחים שמדובר באדם זכאי שנאסר על לא עוול בכפו, שוב קופץ לו הפיוז. "למה, למה לשאול עליו?", צועק חזן. זוהר רגוע יותר. "עד שלא ראית דבר, אל תאמין בו. אני לא רוצה להיכנס לזה", הוא אומר. גם שאר המתמודדים אגב, נמנעו מלהתייחס לעניין. כמעט כל אחד קשור לקצב או למשפחתו בדרך זו או אחרת, יקיר העיר עד שיוכח אחרת.

זוהר אמנם נחשב למועמד המוביל, אולם לא מעט דולקים אחריו בסקרים המקומיים. כך למשל יוסי חדד, ראש העיר הנוכחי שנכנס לתפקיד מאז התפטרותו של מלכה, על אף שבכלל היה באופוזיציה. מתחרים נוספים הם רן ויצמן, הנתמך על ידי הליכוד, ודוד גלעם, חבר המועצה לשעבר. מכיסאו שבלשכת ראש העיר, בטוח חדד שאפשר עוד להציל את קריית מלאכי. "צריך להשקיע בנוער, שירגישו חלק מהעיר ולא יברחו מכאן", הוא מדגיש. "הדבר הכי חשוב הוא שיקום התשתיות והקמת מנהלת חינוך. התושבים לא מיואשים אבל הם משוועים לתקווה, ואני מאמין שאצליח להוביל את קריית מלאכי למקום אחר". ויצמן, בן 43, לעומתו מאמין כי הגיע הזמן של הצעירים. "צריך פוליטיקה חדשה בקריית מלאכי, ומהפכות מתרחשות רק על ידי הדור הבא", הוא אומר. כשאני שואל אותם על תדמיתה של העיר, שניהם עונים את אותה התשובה, כאילו תיאמו מראש. "התקשורת תמיד בוחרת להדגיש את העובדה שהפושע כביכול הוא מקריית מלאכי", הם אומרים. "למה כאשר יש גנב מתל אביב לא מכתימים את כל העיר? תמיד כשמדובר במשהו רע בקריית מלאכי, שמים את העיר בהדגשה".

הסיכוי לסיבוב שני בעיר גבוה מאוד בשל ריבוי המועמדים, אלא שכולם כעת מעוניינים רק בדבר אחד: הקול החרדי. בעיר קיימות שתי אוכלוסיות דומיננטיות מאוד. הראשונה, האוכלוסייה האתיופית, המהווה קרוב ל-25% מכלל התושבים. קריית מלאכי נחשבת לעיר שבה קיים ריכוז האתיופים הגבוה ביותר, אלא שפיצולים פנימיים בקרב יוצאי העדה הובילו לפיצול בקולות. היחידים שילכו כאיש אחד ובפתק אחד לקלפיות הם החרדים בעיר, המהווים קצת יותר מחמישית מהתושבים. שתי הקהילות הגדולות, אנשי ש"ס ואנשי חסידות חב"ד, טרם החליטו לאיזה מועמד להצביע – וברור לכולם שהם יקבעו את זהות ראש העיר הבא.

מי שנחשב לאיש החזק בציבור החרדי הוא הרב מרדכי גורודצקי, ראש קהילת חב"ד בעיר, שעל פיו למעשה ישק דבר בעולם הפוליטי הבוער של קריית מלאכי. בשיחה עמו הוא סירב לפרט על עמדתם, אך אמר כי ההחלטה תתקבל סמוך למועד הבחירות. "בינתיים עוד לא החלטנו", הוא אומר. "השיקולים היחידים שמובילים אותנו הוא מי מתאים יותר לטובת כל העיר ולאו דווקא לנו. מה שקרה בקדנציה האחרונה זה דבר מאוד מצער, ולכן חשוב שיהיה ראש עיר שיוציא את קריית מלאכי אל דרך המלך".

בעיר קטנה כמו קריית מלאכי, גורם משמעותי נוסף הוא המקומונים, שפעמים רבות קובעים הלכה למעשה לאן הרוח נושבת. אליאור עמר הוא העורך והבעלים של "המקומון", העיתון הנפוץ והוותיק ביותר בקריה. גם הוא מעריך שריבוי המועמדים יוביל לסיבוב שני, אך חושב כי החרדים יעדיפו דווקא מועמד חילוני. "כולם רודפים אחרי התמיכה של חב"ד וש"ס, שמהווים יחד כוח מאוד משמעותי", הוא אומר, "ובכלל יש אצבע מאשימה בציבור כלפי חברי המועצה בקדנציה האחרונה, כאילו לקחו חלק פסיבי בהתנהלות השלטון הקודם, בכך שידעו ושתקו או לא פעלו כדי לפקח על ראש העיר הקודם מלכה". להערכתו, החרדים מעדיפים דווקא מועמד חילוני מכיוון שהם לא רוצים להיראות כמי שמביאים לראשות העיר אחד משלהם, ובכך נותנים יד באופן סופי להתחרדות קריית מלאכי. "מצד שני, אני לא פוסל שיבחרו מועמד דתי, אבל כעת מה שחשוב להם שיהיה מדובר באדם עם טוהר מידות וראוי מבחינה ציבורית, כלקח מפרשת המין והקומבינות של הקדנציה האחרונה".

מבקר העיר - לכל הטורים:
תחושות רדיפה בעיר הרדופה: לוד תצא לדרך חדשה?
הקרב על אריאל: מי יירש את ראש העיר המיתולוגי?
מנערים את האבק: הבחירות לראשות קריית שמונה

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com