הזרים נושמים לרווחה: "נכלאנו בלי הגבלה ומשפט"

פסק דינו של בג"ץ, שביטל את הסעיף בחוק המסתננים שקובע כי ניתן להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של לפחות שלוש שנים, גרם לשמחה רבה בקרב הנתינים הזרים. "ההודעה שקיבלנו על החלטת בית המשפט לבטל את החוק משמחת מאוד ונותנת לנו תקווה שהצדק יעשה עימנו", אמר הערב (שני) גורג'ה טספמריים מאריתריאה, הכלוא בכלא סהרונים.

לדברי טספמריים, המעצר של המסתננים היה לא חוקי ולא דמוקרטי. "רוב האנשים נעצרו כשהגיעו לפה ממדינות שיש בהן דיקטטורה, ולא התחשבו בזכויותיהם כבני אדם", הוא אמר. "הם הגיעו כדי לבקש מקלט ובמקום להושיט להם יד - כלאו אותם. אני ועוד אנשים שכלואים חיינו לפני המעצר בישראל, ונכלאנו בגלל עבירה פלילית. אבל במקום להשתחרר, כשסיימנו לרצות את העונש שלנו ככל אדם אחר, המשיכו לנו את המעצר לזמן בלתי מוגבל ובלי משפט".

מועטסם עלי, מבקש מקלט מחבל דארפור שבסודן, אמר כי הבעיה היא שאין בישראל מדיניות לטיפול בפליטים. "אנחנו חיים כאן ללא זכויות בסיסיות, לא בודקים את הסיפור האישי שלנו כדי לברר אם אנחנו זכאים למקלט. יש לי כמה חברים שכלואים בגלל החוק. זו הרגשה טובה בשבילם, שהם יוצאים מהכלא, אבל הם עדיין לא יודעים מה יקרה להם אחרי שיצאו. גם אני משוחרר אבל אסור לי לעבוד וקוראים לי מסתנן, מהגר עבודה ופושע", אמר. "אני מבקש מקלט. אני לא רוצה להיות פליט, אבל אין לי ברירה. בדארפור עדיין מתנהלת מלחמה וברחתי כי היה מסוכן לי שם".

ל' מאריתראה, ששהתה יחד עם בתה הפעוטה במשך שמונה חודשים בכלא סהרונים, מקווה שכעת בעלה ישוחרר גם. "היא כל הזמן שואלת אותי איפה אבא? למה אין לי אבא? למה הוא לא בא?", היא מספרת. "במקרה אחר ראיתי עד עכשיו נמנעה ל' לבקר את בעלה, מחשש שתעצר. היא גם לא הצליחה למצוא עבודה מכיוון שאין לה אשרת עבודה, כעת היא מקווה שתוכל להסדיר את מעמדה. "אני גרתי עד עכשיו במקלט, אבל הוא עומד להיסגר. אין לי אף אחד".

גם ארגוני זכויות אדם, שעתרו לבג"ץ נגד התיקון לחוק, דוגמת מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הקליניקה לזכויות פליטים אוניברסיטת תל אביב, קו לעובד, אס"ף והמרכז לקידום פליטים אפריקאים, הביעו סיפוק רב מההחלטה. "בית המשפט העליון קבע היום את המובן מאליו. מעצר מינהלי של מבקשי מקלט אינו יכול לשמש כאמצעי הרתעה. יש להצר על כך שהמדינה כלאה במשך שנה וחצי בתנאים בלתי ראויים אלפי אנשים שמלכתחילה לא היתה כל הצדקה למעצרם. אנו מקווים שמעתה המדינה תשכיל להבין כי מדובר בבני אדם וכי יש להתייחס אליהם ככאלה, ולהעניק להם זכויות", אמרו עורכי הדין יונתן ברמן וענת בן–דור, שהיו בין מגישי העתירות נגד החוק.

מנגד, ארגונים בדרום תל אביב הביעו צער על ההחלטה. "פצצת הזמן החברתית בתל אביב ובפרט בדרום העיר ממשיכה לתקתק ואנחנו נשארים ללא פתרון", אמר בתגובה על ההחלטה יו"ר ועד הפעולה של שכונות דרום תל אביב וחבר מועצת העיר תל אביב, שלמה מסלאוי. "כבר כמה שנים מטרטרים אותנו בין המערכת הפוליטית, בתי המשפט, מערכת אכיפת החוק והשירותים העירוניים, ולא נראה באופק הפתרון שיבטיח את ביטחונם של תושבי הדרום ואת הרווחה לכלל התושבים".

סיעת "דרום העיר" אמרה בתגובה להחלטה כי יש לאמץ את מודל הפיזור הדיפרנציאלי הנהוג באירופה, על מנת להחזיר את הביטחון האישי לתושבי דרום תל אביב. "בהחלטתו היום, הפקיר בית המשפט העליון את תושבי דרום תל אביב ופרץ את הסכר לזרם מסתננים שיטביע את שכונות הדרום, וזאת מבלי למצוא פתרון לבעיה המתמשכת שמשבשת את מהלך חייהם של תושבי דרום תל אביב".

עוד בנושא
בג"ץ ביטל החוק שמאפשר לעצור זרים ל-3 שנים
לבני: "מותר לחלוק על בג"ץ, לא לפגוע במעמדו"