אז והיום: הכשל המודיעיני יכול לחזור על עצמו?

יום שבת, 6 באוקטובר 1973. החל מהשעה 13:00 מדווחות התצפיות של פיקוד צפון ברמת הגולן כי הצבא הסורי מסיר את רשתות ההסוואה מהטנקים וסוללות הארטילריה. בשעה 13:30 מפרסם פיקוד צפון התרעה על מלחמה. תוך דקות אחדות מתמלאים השמיים בעננים שחורים. מטוסי קרב, טנקים וסוללות ארטילריה ממטירים אש על יעדים בישראל. 40 שנה אחרי שפרסם את ההודעה על כך שמלחמה עומדת לפרוץ תוך זמן קצר, הסכים קצין המודיעין של הפיקוד דאז אלוף-משנה (במיל') חגי מן להתראיין, כשלצדו קצין המודיעין הנוכחי של פיקוד צפון, אל"מ משה, שהאזין למחדלים.

"הגעתי לפיקוד ב-15 באוגוסט אותה שנה, וכבר אז היו סימנים מעידים (על הכנות למלחמה - א.ב)", נזכר מן. לדבריו, בכל הדוחות של מחלקת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, כולל הדוח האחרון שהתקבל ב-6 באוקטובר בשעה 6:00 בבוקר, נכתב – "סבירות נמוכה למלחמה". "אני לא רוצה להתבטא לא יפה אבל זה מה שנקרא הבסיס למלחמת היהודים. המצב עבורי כקמ"ן פיקודי שישב שם, היה לא פשוט. בדיעבד אני יודע בבירור שידיעות משמעותיות שהיו עשויות להתריע על מלחמה לא הועברו אליי כקמ"ן פיקודי. על המשמעויות של חלק מהן נודע לי 30 שנים אחרי המלחמה בכנס אזרחי".

איזו ידיעה למשל?

"הגעת חטיבת הטנקים הסורית 47 מהעיר חומס בסוריה לרמת הגולן", הסביר. "הסיפור מתחיל שנה לפני המלחמה, ביוני 1972, במהלך מבצע 'ארגז', שבו סיירת מטכ"ל חטפה חמישה קצינים בכירים סורים כדי להשתמש בהם כקלף מיקוח עבור שחרור טייסים ונווט שלנו (הטייסים גדעון מגן ובועז איתן והנווט פיני נחמני - א.ב). נחטף גם קצין אגף מבצעים של הצבא הסורי", אמר מן. בחקירתו ציין הקצין כי בחומס הוקמה חטיבת טנקים חדשה על ידי חאפז אסד, כדי להגן על המשטר. אותו קצין בכיר אמר לחוקריו שאם ביום מן הימים חטיבה 47 תגיע לרמת הגולן - היא תגיע אך ורק למלחמה. "אנחנו זיהינו את החטיבה ברמת הגולן שבוע לפני המלחמה. הדבר היחידי שלא העבירו לי זה את המשמעות של הגעת החטיבה לגולן", אמר מן, והוסיף כי באמ"ן טענו שמדובר בהזזת כוחות למעגל הגנה שני, כשכל הסימנים בשטח העידו על כך שהצבא הסורי נערך למתקפה.

עד ערב ראש השנה הוצבו בפיקוד צפון 72 טנקים, ובערב החג, ב-26 בספטמבר 1973, העלו לפיקוד את גדוד הטנקים 77 של אביגדור קהלני, עם 40 כלי שיריון. "112 טנקים מול 800 טנקים סוריים ערוכים בקו", נאנח מן, "הנחת העבודה של פיקוד צפון הייתה בכל אותו זמן שזו הכנה למלחמה. מפקד הפיקוד, אלוף יצחק (חקה) חופי, העלה את זה לפורום מטכ"ל".

הסורים כאמור, לא חיכו. את הדקות הראשונות בהן החלו אנשיו של אסד להפציץ את הגולן, בילה מן בבונקר שבמחנה נפח. "אלף קנים ארטילריים יורים עליך, חיל האוויר הסורי יורד עליך, הגנרטור מפסיק לעבוד ואין חשמל", סיפר.

מה עושה קמ"ן פיקודי במתקפה רחבה שכזו?

"אין לך הרבה מה לעשות במצב כזה. ההתרעה שלי הגיעה בשעה 13:30, כשהבחנו שהם מקפלים את רשתות ההסוואה מהטנקים והתותחים. העברתי התרעה שאנחנו הולכים לקראת אש, למרות ששעת השי"ן הייתה אמורה להיות בשעה 18:00".

קצין המודיעין הנוכחי של הפיקוד, אל"מ משה, ציין: "הידיעה בנוגע לשעה 18:00 הגיעה מהמוסד (הידיעה שהעביר סוכן המוסד אשרף מרואן שכונה 'המלאך' לראש המוסד צבי זמיר בפגישתם בלונדון - א.ב)". למרות ההלם שאחז בדרג הלוחם בשטח, מן סירב להיכנע להגדרה "הפתעה". "מי שלא רצה לקרוא את הסימנים בשטח הופתע. הזכרתי את חטיבה 47, ובנוסף לכך הסורים העבירו ציוד גישור להתקפה. זיהינו אותו שבוע לפני המלחמה. אבל היו גם ידיעות שהעלימו ממני, כמו הפגישה עם המלך חוסיין ב-25 בספטמבר (ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה התרעה מהמלך הירדני על כוונות מצרים וסוריה - א.ב). התרעה דומה התקבלה באמ"ן מה-CIA ב-29 בספטמבר, וב-5 באוקטובר, בשעות אחר הצהריים, הגיעה ידיעה שפינוי המשפחות של היועצים הסובייטים במצרים ובסוריה, הוא בגלל פעולות איבה שיהיו בשטח. גם את הידיעה של אשרף מרואן לא קיבלתי בצינור מודיעיני אלא מאלוף הפיקוד רק ביום שבת בשעה 5:00 לפנות בוקר".

מה השאלה שהכי מציקה מאז?

"אני שואל את עצמי איזה מסך ירד על גורמי אמ"ן מחקר שקראו את הידיעות ולא ידעו להעריך אותן בצורה משמעותית וצבאית. שתי דיוויזיות משוריינות יצאו ממחנות הקבע שלהן חמישה ימים לפני המלחמה, אבל מפענחי אמ"ן מחקר הצביעו על כך שמדובר בצעד הגנתי. אני אמרתי - 450 טנקים, זה כינוס לתקיפה".

אז מה עשית? התרעת בישיבות?

"באילו ישיבות?", הוא התרעם והלם על השולחן, "לא זומנתי לאף דיון או ישיבה בדרג ראש אמ"ן. מפקד הפיקוד, בניגוד לדרג המקצועי, קיבל את הערכות שלי ותמך בהן. דיברנו עין בעין על כל הנושא הזה. מפקד הפיקוד הביא את זה בפני פורום מטכ"ל, זה נכתב בדוח אגרנט. התוצאה מדברת בעד עצמה".

מן מסביר כי המחלוקת הקשה עם אמ"ן באה לידי ביטוי גם בשיחות שערך עם אנשי אגף המודיעין. "הייתה לי שיחה עם תא"ל אריה שלו ז"ל, עוזר ראש אמ"ן למחקר, בנוכחות אבי יערי (ראש ענף סוריה באמ"ן במלחמה - א.ב) בעקבות 'הפאניקה' שעוררתי בפיקוד צפון ב-1 באוקטובר. באותו בוקר הודיע לי יערי שהמצרים עומדים הבוקר לפתוח במלחמה תוך כדי חציית התעלה, והסורים צפויים להצטרף אליהם. זו הייתה לשון ההודעה שהגיעה ממקור טוב מאוד שאני לא מכיר אותו", סיפר מן. "אחר כך התברר שזה היה אשרף מרואן, ואבי יערי טען שהוא אמר לי 'תרים את הפיקוד'. כשהתברר שהידיעה לא נכונה, אריה שלו התקשר אליי בבוקר למחרת ואמר לי 'מה זו הפאניקה שאתה עושה בפיקוד?', וזימן אותי לשיחת הבהרה. בשיחה הסברתי לו על הסימנים שהבחנתי בהם, אך הוא טען שלאמ"ן מחקר אין שום סימנים המעידים על תקיפה סורית".

קצין המודיעין של פיקוד צפון בתקופת המלחמה סיפר כי לאחריה, הוא פגש כמה פעמים את ראש אמ"ן ב-1973, אלי זעירא, ואת ראש המוסד באותה תקופה, צבי זמיר, אך נמנע מלדון עמם במלחמה. "את זמיר אני פוגש במרכז למורשת המודיעין, ואת זעירא פגשתי כשהייתי נספח צה"ל במדינה זרה. הוא הגיע עם אשתו לביקור, אך לא דיברנו ולו חצי מילה על מלחמת יום הכיפורים", אמר, "לא רציתי להעיר את הנושא".

על מה אתה מתחרט?

"שואלים אותי 'למה לא הפכת שולחן'. ידעתי שמה שאני מעביר למפקד הפיקוד, עולה עד לדרג הגבוה ביותר כולל, הרמטכ"ל", אמר מן. "בדיעבד אני יודע שהדברים עלו באותה עוצמה שהעברתי". לדבריו, "באף מקום לא מלמדים שיחסי כוחות הם אחד לעשרה – אך זה מה שכמעט היה ברמת הגולן. במלחמת ששת הימים יחסי הכוחות היו אחד לחמישה. מלחמת יום הכיפורים התחילה ב-177 טנקים ברמת הגולן. בצד המודיעיני הייתה בעיה חמורה בקבלת המידע ובמידע בכלל".

היו רגעים שחשבת על "חורבן הבית"?

"לא. קיבלתי דיווחים על ההתקדמות של חטיבות 188 ו-7 בקרבות - 'השמדתי עשרה טנקים, עולים עליי עוד עשרה'. אבל אתה רואה שהכוחות שלנו מגיבים", הסביר מן. "מה שכן, אתה שואל מי יישבר ראשון. בעמק הבכא היינו קרובים למצב שלא נחזיק מעמד, לא הייתה תחמושת ולא נשארו טנקים כשירים - לא אצל קהלני ולא בגדוד 74 של חטיבה 188, שלחם באותה גזרה. אבל פתאום קיבלנו מידע שהסורים מתקפלים, העברנו את הידיעה ושחררנו אנחת רווחה. גם כשהיה קשה, כשהבנו שהקו נפרץ, הרוח לא נפלה".

לדברי מן, אנשי יחידה 504 של אמ"ן, האמונה על הפעלת סוכנים, "הניבו ידיעה משמעותית יומיים לפני המלחמה, כאשר אחד המקורות, 'קינשסה' - זה שם הקוד שלו, הודיע לנו שדיוויזיה 5 בצבא הסורי הורתה לאזרחים שלא להתקרב לגבול החל מיום שישי, 5 באוקטובר. אני ניתחתי זאת בשונה מחטיבת המחקר באמ"ן. נכנסתי למפקד הפיקוד ואמרתי לו שיש לנו התרעה ספציפית לגזרה וליום, אבל הוספתי שיכול להיות שהפקודה הזו ניתנה בשאר הגזרות אך המקורות שם טרם הודיעו לנו". מן הסביר לאלוף כי ניתן להניח שההתרעה רלוונטית לכל אורך קו הגבול ולכן צפויות פעולות איבה החל מאותו יום. "אבל 6 באוקטובר הגיע והמלחמה החלה".

נראה שעדיין יש בך כעס

"על הידיעה הזו של חטיבה 47 והמשמעות של יציאתה מחומס לרמת הגולן נודע לי אחרי 30 שנה, בכנס ברמת אפעל. היה מעין 'פסטיבל יום הכיפורים', ככה אני קורא לזה. עלה על הבמה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, ואמר: 'כן. היה ברור לנו שאם החטיבה מגיעה לגזרה זו מלחמה'. באותו רגע עליתי על הבמה, תוך כדי דבריו, ואמרתי: 'רבותי. אני קמ"ן פיקוד צפון. פעם ראשונה אחרי 30 שנה אני יודע שבאמ"ן הייתה ידיעה שלא הובאה לידיעתי'", הסביר מן. "לפני שנה היה כנס של קציני אמ"ן במרכז למורשת המודיעין, ושם הציגו סרטון שבו עמוס גלבוע אומר זאת שוב בקולו, בעת שישב בדיון אצל ראש אמ"ן ב-2 באוקטובר. הם דיברו על הגעת חטיבה 47 ושיערותיי סמרו. אחרי הפגישה הזו שאלתי אותו 'מה עשית? לא חשבת שיש אלוף פיקוד צפון שצריך לעדכן?'. הוא אמר 'הייתי בטוח שיודעים'. זו הייתה תקופה ללא מחשבים אלא כרטוס ידני. היום אתה יכול ללחוץ על כפתור ולהוציא את כל הידיעות שהיו אי פעם על חטיבה 47".

מן הוסיף כי בכוונתו לפנות לראש אמ"ן בבקשה לחשוף את החומר שנאגר עם השנים בארכיונים. "עד היום יצאו נגדי וטענו שאני מגהץ את ההיסטוריה", אמר. "אני נחשפתי לחלק מהחומרים מהארכיון של צה"ל בתל השומר, כשכתבנו את הספר 'הסורים על הגדרות'. כתבתי את פרק המודיעין ומישהו כתב בעיתון של המרכז למורשת המודיעין שאני מגהץ את ההיסטוריה. עניתי לו: 'את הקמטים שיצרה מחלקת המחקר, גם הגהצן הכי טוב בעולם לא יוכל לגהץ'".

למרות המחדלים שנחשפו בוועדת אגרנט, יש אירוע שאתה גאה בו?

"אחרי 1 באוקטובר הצביעו עליי כעל מי שעשה פאניקה בפיקוד צפון. למחרת פגש אותי מפקד הפיקוד חקה, ושאל אותי מה נשמע. אמרתי לו, 'אם אני אקבל את המידע מחר אני אעשה את אותו דבר'. הוא אמר לי 'חסר לך שלא'. קיבלתי גיבוי מלא ולא נזיפה, כמו מעוזר אמ"ן מחקר. סליחה שהצלחנו".

"הייתי בן שנה וחצי כשפרצה המלחמה ההיא", סיפר אל"מ משה, "מאז שאני איש מודיעין, אני עוסק בלקחי אותה מלחמה, לעומק ולרוחב. כל הזמן חוזר לזה, לא כי אני צפוי להיתקל באותה סיטואציה אלא כי יש כאן דברים אנושיים וארגוניים חשובים".

"כשתגיע לתפקיד ראש אמן תזכור את המילים הללו", קטע אותו מן.

"אני מרגיע אותך חגי, אני לא אהיה ראש אמ"ן", התלוצץ אל"מ משה.

בזמן שמן שטח את דבריו, הקשיב מהצד אל"מ משה. על קיר משרדו של קמ"ן הפיקוד תלויות תמונותיהם של כל קודמיו בתפקיד, כולל זו של מן, מתקופת מלחמת יום הכיפורים.
"אני שואל את עצמי מה השתנה מאז", הסביר, וענה: "כמעט הכול. אנחנו מחפשים דברים אחרים לגמרי. חגי דיבר על ההתרעה למלחמה. גם היום אנחנו מסתכלים על התרעה, אבל גם איך אנחנו מסייעים להכרעה. המציאות השתנתה. האיום המרכזי היום עלינו בוודאי מסוריה ומלבנון היא לא מתקפת פתע, במיוחד בעקבות המצב שבו סוריה נתונה בו כיום. האיום הוא שונה".

מה למדת מאותה מלחמה?

"מהרגע שאתה מגיע לקורס קמ"נים אתה עוסק בזה. באופן אישי לקחתי לעצמי את מידת הצניעות. כשאתה מקיים הערכה, הצניעות מאפשרת לך לערער על הנחות היסוד שלך, הרי אתה לא יודע הכול. זה נותן לך יכולת ליצור שיח מדרגי, בין הפיקוד לאוגדות. הקמ"ן באוגדה ובחטיבה יודע יותר ממני, אם לא אעשה את זה, הערכת המודיעין שלי תהיה אחרת לגמרי".

האם קיים סיכוי שימנעו ממך להעביר הלאה ידיעה חשובה?

"הפקנו לקחים מהמלחמה הזו, כיום יש יותר שיח. אם אני חולק על הדעה הרווחת, אני יכול לדבר על כך עם ראש חטיבת מחקר או ראש אמ"ן. אני נכנס לכל הדיונים והערכות המצב שלהם באופן קבוע. אין הערכת מצב נפרדת, של כל אחד בתחומו. כולם ביחד". מן, שהקשיב לדברי אל"מ משה, התערב בשיחה, ואמר: "זו פריצת דרך אמתית".

אל"מ משה הדגיש: "אין מידע מודיעיני שמגיע לגורם מסוים באמ"ן שקשור לגזרתי ולא מגיע אליי. אין דבר כזה".

גם מידע המגיע מהמוסד?

"כל המידע המודיעיני שקשור לגזרתי ולגורמי אמ"ן בצפון מגיע אליי ולאנשיי שעוסקים בסוריה", חזר הקצין על דבריו, "אין יד מכוונת שצריכה להעביר את זה, זה קורה".

"במקרה שלי הייתה יד מכוונת לרעה, לא הייתי שותף להערכה", אמר מן. "אני לא ידעתי לדוגמה מה קורה בחזית המצרית. ידעתי רק על בסיס הערכה של מישהו. באותה תקופה, ראש אמ"ן אלי זעירא, עוזר ראש אמ"ן למחקר אריה שליו ויונה בנדמן עשו את ההערכות שלהם. הם היו דומיננטיים ולא קיבלנו מהם את חומר הגלם".

אל"מ משה סיפר כי לפני שמונה לקמ"ן בפיקוד צפון, הוא שימש כראש הזירה הצפונית בחטיבת המחקר באמ"ן. "אני מסתכל על זה משני כיוונים ויש היום שותפות במידע. אני לא מקבל רק את הערכות אמ"ן אלא ידיעות. אני מקבל את כל המידע, כפי שהחוקרים באמ"ן מקבלים אותו ואני עצמאי להסתכל על המידע הזה כפי שאני חושב לנכון. מעבר לזה, לא מדובר רק בשתי קבוצות שבוחנות את המידע כיוון שאנחנו מקיימים בנוסף דיונים משותפים, ולא רק ברמת ראש אמ"ן. כאשר החוקרים באמ"ן מחקר מקיימים הערכה על תחום מסוים שקשור לגזרה הצפונית, משתתפים בתהליך גם החוקרים של פיקוד צפון".

"אצלנו זה לא היה", ציין מן.

"התרעה זה רכיב אחד מהתמונה הכוללת, אנחנו מסתכלים היום על הכרעה. איך אני מעביר עד אחרון הלוחמים את המידע הנחוץ לו להכריע את האויב. זה כרוך במערכות משוכללות שמזרימות מידע עד למטה. זה כרוך באנשי מקצוע".

גל הירש, מפקד עוצבת הגליל במלחמת לבנון השנייה, טען שידיעה מודיעינית, רלוונטית להיערכות לקראת חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב, לא הגיעה אליו.

"למדנו מכל המלחמות. האם לא יהיו טעויות בעתיד? לא יודע", השיב אל"מ משה.

"יהיו גם בעתיד", הוסיף מן.

"מי שרוצה להיות חף מטעויות - שלא יעשה דבר. מלחמת יום הכיפורים היא אחד האירועים המכוננים במערך המודיעין", אמר אל"מ משה. "לא שואלים אם אותה קונספציה תחזור על עצמה, אלא מה אנחנו לומדים ממנה. אופי העבודה, השיתוף, הצורך לאפשר לאחרים להביע דעה. האם פועלים כראוי בכל התחומים? אני לא בטוח, אבל זה עמוק בתוכנו".

40 שנה למלחמת יום הכיפורים - כותרות נוספות
הקלטות ”הבור” נחשפות: ”עוד מטוסים להציל את הגולן”
עדויות גולדה לאגרנט נחשפות: ”מייסרת את עצמי”
”חיילים מצרים דגים בתעלה”: הדקות שלפני המלחמה