נכדים ופרוזה: החיים החדשים של מבקר המדינה לשעבר

כשנה לאחר שהעביר את המושכות על משרד מבקר המדינה לשופט יוסף שפירא, מיכה לינדנשטראוס מסרב להיקרא פנסיונר. בראיון לוואלה! חדשות הוא מספר על החיים שאחרי התפקיד בהם הוא מוצא זמן לילדים ולנכדים, מלמד שני קורסים באוניברסיטת חיפה ומאמין שיצליח לחזור לאהבתו הישנה – כתיבת פרוזה במכונת הכתיבה הישנה.

לינדנשטראוס ידע בקדנציה שלו לא מעט פרשיות גדולות: משפט אולמרט, תיק אברהם הירשזון, פרשת הרפז וגם השריפה בכרמל. במסגרת חייו החדשים הוא חוזר לאקדמיה, לאותו מוסד בו לימד במשך עשור. דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' גד ברזילי, הופתע מההסכמה המידית של המבקר לשעבר להצעתו. "אחרי שהוא פרש מתפקידו, פנינו אליו ושמחנו מאוד שהוא מצטרף ללמד בפקולטה", אומר ברזילי. "הוא ילמד שני קורסים: האחד הוא תחום ההתמחות המקצועית שלו כמבקר והשני הוא על תולדות המשפט הישראלי, נושא שהוא בקיא בו מאוד. זה נובע מתפיסה רחבה שלי כדיקן שנישת ביקורת המדינה היא נישה שראוי לפתח אותה בפני עצמה". לינדנשטראוס מצדו שמח לקבל את ההצעה: "כשסיימתי את שליחותי כמבקר המדינה, אחד הדברים המשמחים ביותר היה שהדיקן פנה אלי. הפניה הזו התקבלה אצלי בהתלהבות. נדמה לי שלא היססתי ואמרתי כן במקום. אני שמח שבאתי".

בשבועות האחרונים צפו ועלו בכלי התקשורת דיווחים חדשים על פרשה אחת שהעסיקה אותו רבות בשנים האחרונות - פרשת הרפז. על פי הדיווחים, המשטרה, על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, מתכוונת להרחיב את הבדיקה בפרשת הרפז, והיא תבחן מחדש ראיות נוספות מלשכתו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. על אף הפצרותינו החוזרות ונשנות, לפרשה שהעסיקה אותו רבות הוא מסרב להתייחס, ואנו נתקלים בחומה בצורה של המונח "סוב-יודיצה" (עיקרון הטוען שאסור לתקשורת לחוות דעה על פסיקה לפני ההכרזה על פסק דין) שהוא משגר לעברנו בעקביות, כמי שעדיין רואה עצמו אמון על שמירת החוק גם ללא גלימה ופטיש. כל שהוא מסכים להגיד בנושא הוא שבדיקת החומרים על ידי היועמ"ש ארכה זמן רב מידי, ומכל מקום משרד המבקר פעל ללא דופי ובמקצועיות רבה כדי להחיש את בדיקת הפרשה.

את הריאיון עמו אנו עורכים באוניברסיטת חיפה שמשקיפה על הכרמל ממרומיה. כאן ישב ב-2010 חמ"ל כוחות ההצלה שניסה לנהל את ההשתלטות על השריפה ההיא בכרמל שגבתה את חייהם של 44 בני אדם, הרסה את בתיהם של עשרות תושבים וגם גררה אחריה דו"ח ביקורת חריף על התנהלותם של השרים הבכירים באותה תקופה - שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ.

"העמדה שלנו הייתה פשוטה", מסביר לינדנשטראוס. "הייתה אחריות מיוחדת על שני שרים שהתגוששו ביניהם. שר הפנים מצד אחד ושר האוצר מצד שני. שר האוצר רצה רפורמה במערך הכיבוי ואמר לשר הפנים: 'אני לא אעביר לך תקציב כלשהו בלי שאתה תחיל את הרפורמה על שירותי הכבאות בישראל'. שר הפנים בא ואמר אני לא הולך לעשות שום דבר בנושא הזה, אלא אני דורש מכם שתתנו לי את האמצעים הראויים וההכרחיים, כדי שאוכל להילחם כמו שצריך בשריפה אפשרית. לפני מספר שנים, ליד ירושלים, בשער הגיא, הייתה שריפה גדולה מאוד. היא הוכיחה שאנשי הכיבוי לא היו בכלל מתורגלים בעניין הזה, כדבעי. בזמן השריפה בכרמל הימים אופיינו במזג אוויר חם במיוחד וביובש, אבל ההתכוננות הייתה כמעט אפסית. התוצאה הייתה מחרידה".

אתה חושב שאם האוטובוס לא היה עולה בלהבות והיו נהרגים כל כך הרבה אנשים, השריפה הזו הייתה נחקרת?
"אני מניח שכן, זה מסוג הדברים שמגיעים למבקר המדינה כאשר יש פנייה למבקר לקיים בדיקה. במקרה של השריפה, ברור שהפגיעה ב-44 קורבנות החמירה את המצב בצורה דרמטית. אבל אסור לשכוח שאין קשר סיבתי בין השריפה לבין מה שאירע עם האוטובוס שנסע למעלה הכרמל. אנחנו אמרנו שלא יכול להיות מצב שהדברים מתרחשים מאליהם ויש רשלנות במידה גבוהה ומשום מה אין אחראי. המשטרה הטילה את האחריות על שירותי הכבאות ואלה הטילו את זה על השלטון המקומי ועל גורמים נוספים. מי אחראי פה? בשנים האחרונות בישראל רואים טענות רבות בתקשורת ובמאמרים על כך שהש"ג הוא האחראי היחידי לכישלון, ומי שעומד בראש הפירמידה נעלם מן העין. אני עצוב מאוד על מצב זה כי אנשים לא לוקחים אחריות על מעשיהם".

אתה חושב שהשרים היו צריכים להתפטר?
"ניתנה לכך תשובה על ידי בית המשפט העליון. הוגש בג"ץ בנושא ונאמר בו: 'מאחר שבקרוב תהיינה בחירות יאמר הבוחר את מה שיש לו לומר על הרשלנות שהתגלתה'. זה להטיל על הבוחר את האחריות. אבל ראית אחד מתושבי המדינה שהנושא הזה היה בשיקוליו כשהוא שלשל את הפתק לקלפי? זו אמירה של בית המשפט העליון שלצערי הרב לא ראיתי בה אמירה מלאת תוכן של עשייה. היא אמירה יפה ונכונה מבחינת האמור בה, אבל בסופו של דבר לדינו של הבוחר לא הגענו".

בסיטואציה אחרת, דין הבוחר היה עשוי לחול גם על לינדנשטראוס עצמו. "הייתה הצעה שקיבלתי כשעוד הייתי בתפקיד. התקשרה אלי ציפי לבני וביקשה להיפגש. היא הציעה שאני ארוץ ברשימה שהיא מקימה במקום השני. עמרם מצנע היה מספר שלוש והוא בא לדבר על לבי ואמר לי: 'צריך אותך שם'. דיברנו על זה שאם המפלגה תיכנס לקואליציה ותקבל את משרד המשפטים, מה שבאמת קרה, אחד המועמדים הרציניים לתפקיד שר המשפטים יהיה אני".

לינדנשטראוס נפגש עם מצנע ולבני מספר פעמים וכבר ניהל עמם מגעים מתקדמים בנושא. "השלב כבר היה מתקדם. דיברנו על העקרונות של שתי מדינות לשני עמים והיא אמרה שהיא הולכת למו"מ. כבר אז בתחילת הדרך היא ידעה". אולם הרעיון נגנז בסופו של דבר בהחלטה משותפת עם המשפחה: "זה הכניס אותי למבוכה גדולה מאוד. מכיוון שהייתה התנגדות כל כך חזקה שאלך לחיים הפוליטיים, אמרתי שאשאיר את ההחלטה למשפחתי. כל המשפחה הגדולה שלי התכנסה יחד בקריית טבעון וקיימנו על כך דיון - האם כדאי שאתן תשובה חיובית או שלילית להצעה הזו? הדעה הכללית הייתה, וזו גם הייתה דעתי, לא להיכנס לחיים הפוליטיים ואני לא מתחרט על כך".

הסטודנטים של לינדנשטראוס יזכו לשיעורים על משפטי ארלוזורוב וקסטנר ממי שכמעט היה שם בעצמו. המבקר לשעבר מבטיח להביא עמו לשיעורים כתבי זיכרונות של שופטים ועורכי דין מהשנים הרלוונטיות, ראיות ("יש ברשותי צילומים אותנטיים, כולל של הכדור שהרג את חיים ארלוזורוב ועוד חומרים נוספים שקיבלתי מגנזך המדינה כי עמדתי לכתוב ספר על הנושא"), ועדויות נוספות ממקור ראשון שאסף במשך השנים. "ממרום גילי, אני כבר מכיר את החומרים האלה היטב ורציתי להדליק בזה גם את ההתלהבות של הסטודנטים", הוא אומר. "אני רוצה להלהיב את הסטודנטים, לגרום לכך שהסטודנטים שילמדו אצלי יגלו התלהבות בגלל שהם לומדים חומרים שנוגעים לארץ הזו, לחברה הזו, להיסטוריה של המדינה הזו".

בקורס השני, על מבקר המדינה, נראה כי עדויות ממקור ראשון לא יהוו בעיה עבורו. "לביקורת המדינה יש ארבעה תפקידים מרכזיים ואחד מהם הוא טוהר המידות. אבל טוהר המידות קיבל מעמד כזה במדינה במשך השנים שהוא משך אחריו גם את הנושא של הביקורת. אולי בעבר הרחוק הנושא של טוהר המידות היה חשוב, אבל לא עד כדי כך. היום הוא נושא מרכזי ביותר והבעיה של טוהר המידות קיימת, היא לא נעלמה מן העין".

האם מוסד המבקר עדיין רלוונטי?
"הבעיה המוסדית איננה על הפרק. הבעיה היא ביצוע דו"חות המבקר וכאן נכנס לתמונה יסוד חשוב מאוד שהוא אמון הציבור. אם היום במדינת ישראל צריך לבצע דברים שהמבקר אמר הוא חייב לקבל את התמיכה הציבורית וכדי לקבל אותה הוא צריך את אמון הציבור בו כמוסד. הבעיה המרכזית שלנו הייתה לרכוש את אמון הציבור וזו מטרה שהושגה. בסקרים היום הוא נבחר כאחד המוסדות שיש בהם הכי הרבה אמון ואהדה של הציבור וזה נבע מכך שהלכנו על בסיס של אחריות - למי שיש סמכות יש עליו גם אחריות".

הימים בהם הוא קם מידי בוקר כדי לגלות את שמו בכותרות העיתון, כבר הולכים ומתרחקים. מי שחשובים היום הם הדור הבא, ולא רק הסטודנטים שלו באוניברסיטה. ללינדנשטראוס שלוש בנות ולא פחות מ-11 נכדים. "יש לי הרבה עבודה בחופש הגדול ואני נהנה ממנה מאוד", הוא מודה בחיוך.

בין לבין הוא מנסה גם לחזור לאהבה הישנה שלו – כתיבת פרוזה, עליה אף זכה בעבר בפרס. "אני שואף לחזור לכתיבה. היו לי שני ספרים משפטיים, אבל רציתי לחזור לפרוזה שבה עסקתי שנים. כשהייתי תלמיד באוניברסיטה פרסמתי סיפורים קצרים בעיקר בעיתון. בכל יום שישי היה מתפרסם סיפור שלי". כסופר צעיר השתתף בתחרות סיפורים קצרים שערך עיתון "הבוקר" וזכה במלגת לימודים למשך שנה באוניברסיטה העברית. "כתבתי סיפור קצר ששמו 'הבית האפור, בואכה איילה' (הכוונה ליישוב אייל – מ.ר.). כשהיינו נוסעים ברכבת לירושלים, היינו מגיעים לתחנת איל וליד התחנה היה בית ישן מט ליפול. הכול היה פרוץ שם, והבית הזה הלהיב את דמיוני וכתבתי סיפור והוא זכה בפרס היצירה הישראלית ומימן לי את השנה השנייה בפקולטה למשפטים".

את הכתיבה נטש כאשר עטה את גלימת השופט. "חשבתי שזה אולי לא רצוי ששופט ייחשף בכתיבה שלו ואחר כך יבואו בפניו אנשים והוא לא יהיה דמות בלתי מזוהה בשבילם. צריך לשמור בכל זאת על מרחק. אז כדי לחדש את הדברים, אני נוסע בכל שנה לאוניברסיטתNYU שם אני נעזר בספרייה הנהדרת שלהם. ובהיותי שם בכל פעם אני נודר נדר: אני לא חוזר ארצה מבלי שחזרתי לכתיבה". אולם למרות הנדרים, עד היום לא הצליח לינדנשטראוס לחזור לאהבתו. הטכנולוגיה, כך נראה, שעטה קדימה והשאירה אותו מאחור. "אחת הסיבות לכך היא שאני לא עבדתי על מחשבים. אני עבדתי על מכונת כתיבה. הרבה אנשים ששומעים שאני כותב עדיין במכונת כתיבה לא מאמינים. חושבים שהשתגעתי. שיפצתי את המכונה ונסעתי איתה לניו יורק, אבל לצערי הייתי עמוס מאוד כי התעסקתי עם פרשת הרפז. עכשיו כשאני מתפנה נדרתי נדר לחזור לכתיבה. האם זה יקרה? ימים יגידו".

לקריאה נוספת:
"עיתונאים ניסו להשפיע עלינו בבדיקה של פרשת הרפז"
כתיבת דו"ח הרפז הושלמה - סווג כ"סודי ביותר"
המבקר: מערך הכיבוי אינו מוכן לאירועים חריגים

לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com