יו"ר חברת הפרסום "מקאן-אריקסון", אילן שילוח, הודה היום (שלישי) לראשונה כי הוא זה שעמד מאחורי המודעה שפורסמה בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)", אשר עומדת במרכז תביעת הדיבה שהגיש דובר צה"ל לשעבר תא"ל אבי בניהו, נגד חברת הפרסום ושני העיתונים.
בתצהיר שהגיש שילוח, באמצעות עורכי הדין רון ברקמן ודודי זילברבוים ממשרד ברקמן-וקסלר-בלום, מודה שילוח כי הוא הזמין באופן אישי את המודעה. לדבריו, הוא בחר שלא לחתום על המודעה בשמו, על מנת למקד את הדיון הציבורי בטענה שמעלה המודעה, לפיה גורמים בצה"ל, ובראשם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ובניהו, פעלו כדי לטרפד את מועמדותו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. שילוח מדגיש בתצהיר כי הוא אינו מכיר את גלנט באופן אישי, ולפני מועד פרסום המודעה לא פגש אותו. לכן חתם בתור "אזרחים שאינם מכירים את גלנט באופן אישי".
"מקאן אריקסון עשתה צחוק מההליך המשפטי"
בניהו מסר בתגובה באמצעות עורכי דינו איל רוזובסקי, ערן שמעוני ודלית קדוש: "מר אילן שילוח יצורף בימים הקרובים כנתבע אישי נוסף לתביעת הדיבה בעניין המודעה המשמיצה.
במשך כשלוש שנים ניהלה מקאן מסע ציבורי ומשפטי שקרי, שבמרכזו הטענה עליה הצהירה במסמכים לבית המשפט כי מזמין המודעה הוא צד שלישי אנונימי שכביכול אינו קשור למקאן או להליך, והיום התברר כי ההגנה היתה הגנה כוזבת שהטעתה ביודעין את בית המשפט".
עוד נמסר, כי "עובדה זו שנחשפה היום, מסבירה את ההתקפות החוזרות ונשנות של אילן שילוח, של רעייתו ושל חותנו, העיתונאי דן מרגלית, נגד בניהו בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות ובעיתונות. אבי בניהו נחוש למצות את הדין עם שילוח, עם מקאן ועם שולחיהם ותומכיהם בגין המודעה הכוזבת והמשמיצה".
שילוח: "עתירתו של בניהו היא עזות מצח"
שילוח מסביר בתצהיר כי החליט לפרסם את המודעה לאחר שנחשף לפרסומים בתקשורת אודות הסכסוך בין הרמטכ"ל לשר הביטחון דאז, אהוד ברק. "לא יכולתי להשתחרר מהרושם שהטריד אותי מאוד כאזרח במדינה, כי הדברים אינם מקריים ולא התרחשו בחלל ריק, כשהרמטכ"ל ודוברו עושים שימוש בתקשורת כדי להסית את דעת הקהל נגד שר הביטחון והאלוף גלנט ולפגוע בתדמיתם הציבורית", הצהיר. "לאור זאת החלטתי לכתוב ולהזמין את המודעה בעצמי בכדי להשמיע באמצעותה קול מחאה". הוא הוסיף כי "במבט לאחור, החלטתי היתה נכונה. זאת על רקע הוראת היועץ המשפטי לממשלה על חידוש והרחבת החקירה הפלילית בפרשה בכללותה". הוא ציין כי צרמו לו במיוחד הפרסומים אודות האלוף גלנט, "אדם עתיר זכויות ששירת את המדינה שנים רבות, שהוצג באותם פרסומים מגמתיים כבליין, נהנתן, לא אמין וכיוצ"ב, והכל רגע לאחר שמינויו לתפקיד הרמטכ"ל עלה על סדר היום".
"בעיתונות הרי מתפרסמות עשרות ואולי מאות מודעות מדי יום, כולל מודעות פוליטיות, ולא העליתי על דעתי שבמדינה דמוקרטית, הדוגלת בחופש ביטוי ופלורליזם, ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין מודעה כזו המבקרת אנשי ציבור בכירים בעניין שעורר פולמוס ציבורי", אמר שילוח והוסיף כי לא מדובר בפעם הראשונה שהוא הזמין מודעה שכזו. הוא סיפר כי בעבר פרסם שתי מודעות: האחת נוגעת להתבטאות המפורסמת של בנימין נתניהו באוזני הרב כדורי, והשנייה נגעה להתנהלות ראש הממשלה ושרי האוצר והתקשורת בנושא סגירת ערוץ 10.
ביחס לתביעה של בניהו טוען שילוח כי "עתירתו של בניהו לחשוף את מזמין המודעה לפני בירור התביעה היא עזות מצח. בניהו עוסק באובססיביות בחיפוש זהותם של אנשים שחתומים על מודעה ולא בתוכנה, כאילו שלא ייתכן מצב בו אזרחים מהשורה מודאגים מתהליכים והתנהלות הדרגים הבכירים". עוד טען כי "על אף שהמודעה לא עוסקת במסמך הרפז ולא מזכירה אותו במילה, אלא עוסקת בהתארגנות פסולה של קצינים בכירים בראשות הרמטכ"ל לפגיעה בדרג המדיני וסיכול החלטותיו, שב בניהו וטוען מעל כל במה תקשורתית כי הוא לא היה מעורב במסמך. כן טוען בניהו שוב ושוב, כי הוא יצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף שעסקה בנושא המסמך".