"בשביל מה אתם נאבקים?", שואלים אותי לפעמים. "הרי בתוך כמה שנים ממילא לא ילעיטו תרנגולים באנטיביוטיקה ולא יפרידו עגלים מאמהותיהם. יגדלו בשר במעבדות. זה העתיד". הספק-חזון-ספק-הדחקה-עמוקה הזה קיבל חיזוק אתמול (שני) עם השקת ההמבורגר המלאכותי הראשון. בעצם, נכון יותר לכנותו "המבורגר מתורבת" - הרי הוא עשוי מתרביות תאים של פרה אמיתית. מה עוד שאם נגדיר אותו מלאכותי, יהיה בכך משום הכרה בכך שהבשר שאנחנו אוכלים היום הוא "טבעי". אלא שכשחושבים על זה, אין שום דבר "טבעי" בהלעטת אפרוח בזרזי-גדילה אנטיביוטיים ועריכת מניפולציות גנטיות שיגדילו את החזה שלו (השניצל) למימדים מעוותים, כדי שיגיע למשקל-שחיטה בעודו אפרוח בן 42 יום.
ההמבורגר המתורבת הראשון אמנם היה כרוך בהרג של בעלי-חיים, שמתאיהם הוא פותח, אך בכל זאת, הציפייה היא שבשימוש מסחרי, בטווח הרחוק, אפשר יהיה להיפטר מהרפתות המצחינות, הלולים הצפופים וההרג התעשייתי. גם מחירו האסטרונומי הוא בעיקר מחיר הפיתוח, והייצור בהמשך אמור להיות זול יותר.
לפיכך, מנקודת מבט של טבעונית אידיאולוגית, יש כאן בהחלט תקווה לעתיד טוב יותר לבעלי החיים, גם אם היא מהולה בתמיהה: למה בעצם צריך את כל זה מלכתחילה? מבחינה תזונתית, בשר הוא דבר מיותר לחלוטין - הרי אף אחד אינו סובל ממחסור בשומן רווי או זקוק לתוספי קדמיום. מבחינה קולינרית, טעם זה עניין של תיבול נכון, ומי שמתגעגע למרקם הבשרי יכול לחקות אותו כבר היום ולהגיע לתוצאות לא רעות. קדירת סייטן (חלבון חיטה) ביין אדום שבישלתי לאחרונה חוסלה במהרה על-ידי קרוב משפחה שמתקשה לזהות את הקשר בין ירקות לאוכל. בארה"ב נמכרות לא מעט מקבילות-בשר צמחיות, זולות ונגישות, המרוכבות משילוב של מקורות חלבון מגוונים מהצומח.
אל תחכו למשיח המעבדה
תחביב ידוע של מפתחי המוצרים הללו הוא לעבוד על מבקרי אוכל. אחד הידועים שנפלו בפח הוא מארק ביטמן, עיתונאי האוכל של ה"ניו יורק טיימס", שהתקשה לזהות את ההבדל בין כמה מהמנות הבשריות והצמחיות שהוגשו לו במפגש טעימות.
"האם הייתי מעדיף לאכול עוף המגודל באכזריות, מזהם ולא בריא, או מוצר צמחי שדומה לו או עולה עליו בערכו התזונתי, טוב מספיק כדי לשטות בי ואינו דורש שום אנטיביוטיקה, עריפת ראשים או דברים נבזיים אחרים?", שאל ביטמן באחד מטוריו. עבורו, התשובה ברורה. לאחרונה הוא הפך לתומך נלהב של מקבילות הבשר הצמחיות, שהן זולות, טעימות ונגישות כבר היום. עבור רוב הטבעונים, אגב, המוצרים הללו הם בעיקר גלגלי-עזר - מוצרים לתקופת המעבר עד להסתגלות לטבעונות. חומוס, שעועית (אדומה, לבנה, שחורה), עדשים (ירוקות, צהובות, חומות), מאש וקטניות אחרות הן עשירות בחלבון וברזל, וכשלומדים לבשל אותן נכון - אין שום צורך ב"תחליפים".
יש בהמבורגר המתורבת תקווה לפתרון-קסם: פתרון שישקיט את מצפוננו מזעקות האימה של מיליארדי בעלי החיים הנטבחים כדי לספק את ההרגלים המקובעים שלנו; תרופת-קסם שתציל אותנו ממחלות לב וכלי דם, ואף מסוגי סרטן שזוהו בשורה של מחקרים כקשורים לצריכת בשר; ופתרון-קסם שיציל את כדור הארץ - דו"ח של האו"ם זיהה לא מכבר שתעשיית הבשר היא מהגורמים המרכזיים להתחממות כדור הארץ, לכריתת יערות (70% מכריתת היערות באמזונס היא לצורכי מרעה, וחלק ניכר מהיתר משמש למספוא), ולזיהום המים, הקרקע והאוויר.
כל זה טוב ויפה - אבל הניסיון להיתלות בפתרון טכנולוגי, שאולי יגיע ליישום מסחרי בעתיד ואולי לא, מטשטש את הצורך הדחוף בשינוי שניתן לעשות עוד היום. זה לא רק עניין של זכויות בעלי חיים או של אהבתם, אלא עניין של אחריות אנושית. לבני אדם יש כוח, והאופן שבו אנחנו משתמשים בו הוא מבחן לאנושיות שלנו: האם אנחנו משתמשים בכוח שלנו למטרות חיוביות או הרסניות? האם הכוח שלנו הוא רישיון להרוג, או שעם הכוח באה אחריות? המעשה האחראי, שהוא במקרה גם טעים, בריא וזול - הוא להיגמל מההרגלי התזונה המזיקים שלנו כבר עכשיו, ולא לחכות למשיח מעבדה.
הילה קרן היא פעילה בעמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי-חיים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il