בחפירות הצלה שביצעו ברשות העתיקות, זמן קצר בלבד לפני הקמת מסעדה ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, התגלו, להפתעתם הרבה של הארכיאולוגים, אולמות ענק עטורי קשתות וקמרונות מצולעים בהיקף של 15 דונם. המבנה הענק שנחשף שכולל גם חצר גדולה, מתוארך לתקופה הצלבנית (1099-1291 לספירה הנוצרית), ושימש ככל הנראה כבית חולים מרכזי.
עד תחילת שנת 2000, שימש המבנה כשוק ירקות ופירות, אך מאז הודעתה של חברת ה"גראנד בזאר" על כוונתה להכשיר את המבנה כמסעדה עמד המקום נטוש. "על בית החולים הגדול שפעל במקום ניתן ללמוד מתעודות היסטוריות בנות התקופה", מספרים רנה פורסטיני ועמית ראם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "הכתובות ברובן בלטינית. אלה, מלמדות על בית חולים משוכלל, שאינו נופל בארגונו ובממדיו מבית חולים מודרני", הם מספרים, "בית החולים הוקם ונבנה על ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם 'מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים'. אנשי המסדר גזרו על עצמם את נדר הטיפול בעולי הרגל, ובשעת הצורך הצטרפו למערך הלוחם כיחידת עילית".
לדברי הארכיאולוגים, אולמות המבנה מלמדים על אגפים ומחלקות שונים, בהתאם לאופי המחלה ולמצבו של החולה - בדומה לבית חולים מודרני. במצב חירום, יכול היה בית החולים לקלוט עד 2,000 חולים. אנשי המסדר טיפלו בחולים משני המינים ומדתות שונות ואף הגישו אוכל כשר לחולים יהודים.
יחד עם רצונם המסור והכן לריפוי החולים, נראה כי אנשי בית החולים לא שלטו עד תום ברזי הרפואה. במקרה אחד, אשר נמצא במקום תיעוד שלו, רופא צלבני גדע את רגלו של לוחם רק מפני שהיה לו פצע מוגלתי קטן, ועקב תנאי היגיינה וטיפול לא מתאימים, הלוחם מת מפצעיו.
בית החולים תפקד גם כבית יתומים
בהקמת בית החולים ובלימוד מקצוע הרפואה נעזרו הצלבנים באוכלוסייה הערבית המוסלמית. באותה העת, מקצוע הרפואה תפס מקום של כבוד בתרבות הערבית, ושמם של הרופאים הערבים יצא למרחוק. בנוסף למחלקות הרפואיות, תפקד בית החולים גם כבית יתומים, אליו נאספו תינוקות שננטשו לאחר לידתם. אימהות שלא חפצו ביוצאי חלציהן הגיעו בראש מכוסה ומסרו אותם למקום. בחלק גדול מן המקרים, בשעה שנולדו תאומים, אחד מהם נמסר לבית החולים. היתומים גדלו במקום ובבגרותם שרתו במסדר הצבאי.
באחד הכתבים שנמצא במקום מסופר כי איש צוות שלא מילא את תפקידו נאמנה בבית החולים, נאלץ לצעוד דקות ארוכות לאורך המבנה, כשמאחוריו הולכים אנשי הצוות, מגלבים בידיהם, והם מצליפים בו. למחזה זה היו עדים כל החולים.
לאחר נפילת הצלבנים, התגורר השליט האיובי סלאח א-דין בסמוך, ואף שיפץ ותחזק את בית החולים. הוא התיר לעשרה נזירים צלבניים להמשיך להתגורר במבנה ולשרת את אוכלוסיית ירושלים. ברעידת האדמה של שנת 1457 התמוטט המבנה ונקבר תחת הריסותיו. כך, עמדו שרידי המבנה עד לתקופה העות'מאנית. חלקים ממנו שימשו בימי הביניים כאורוות, ובחפירות נמצאו עצמות של סוסים וגמלים לצד כמות עצומה של גושי מתכת ששימשו במלאכת פרזול הבהמות.
לדברי מונסר שוויקי, מנהל הפרויקט, "המבנה המרהיב ישולב במסעדה שתקום ובאי המסעדה יוכלו להתרשם מהאווירה הימי-ביניימית הקסומה השוררת במקום". לדבריו, "המקום ייפתח לקהל עוד השנה".
לקריאה נוספת:
שרידי כפר יהודי קדום התגלו בגליל התחתון
ארמון ששימש את דוד המלך התגלה בעמק האלה
כתובת מימי דוד המלך נמצאה על חרס ליד הר הבית
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com