ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס היום (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה בירושלים לחידוש המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ואמר: "זה לא יהיה משא ומתן קל, אבל נתייחס אליו ביושר, בכנות ובתקווה שהוא יתנהל בצורה אחראית ועניינית". נתניהו הדגיש כי ראוי ששיחות בין הצדדים יתנהלו באופן דיסקרטי והסביר כי "זה יגדיל את הסיכוי שנגיע לתוצאות". לדבריו, "לכל אורך התהליך אעמוד בתוקף על צרכי הביטחון של מדינת ישראל".
ראש הממשלה חזר על רצונו להביא כל הסכם עתידי עם הפלסטינים למשאל עם, ואמר כי מטרת השיחות היא למנוע "הקמתה של מדינה דו-לאומית לצד מניעת הקמתה של מדינת טרור נוספת בחסות איראנית. נצטרך למצוא את האיזון בין שני הצרכים הללו והשותפים שלנו יצטרכו גם הם להגיע להסכמות שיאפשרו לנו לשמור על ביטחוננו ועל הצרכים החיוניים שלנו".
בכניסה לישיבת הממשלה אמר שר התחבורה, ישראל כץ (הליכוד), כי "אבו מאזן שולט בכלל הפלסטינים פחות ממה שאסד שולט בסוריה". לדברי כץ, "אבו מאזן לא מייצג את עזה. יש מיליון וחצי פלסטינים שנמצאים תחת שלטון חמאס המתנגד לתהליך הזה". השר אורי אורבך (הבית היהודי) כי "ישראל נכנסת (למשא ומתן - א.ת) ללא תנאים מוקדמים, לא על בסיס קווי 1967 וללא הכרזה על הקפאה. מדובר בממשלה חדשה, טרייה ורעננה ואנחנו לא מתכוונים לפרוש". לדבריו, "שחרור מחבלים זה לא מחיר שמשלמים על כניסה למשא ומתן, הוא קודם מתחיל ואחר כך נראה איך הוא מתפתח".
אמש, עם צאת השבת, התייחס נתניהו להודעת שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, על חידוש השיחות בין הצדדים על בסיס מתווה "שתי מדינות לשני עמים", ואמר כי הוא רואה בחידוש התהליך המדיני, בעת הזאת, "אינטרס אסטרטגי חיוני של מדינת ישראל", והוסיף: "המשא ומתן חשוב בפני עצמו כדי לנסות להביא לסיום הסכסוך בינינו לפלסטינים, והוא חשוב לנוכח האתגרים עמם אנו מתמודדים - בעיקר מאיראן ומסוריה".
אמש נודע לוואלה! חדשות כי ישראל מתכננת לשחרר כ-80 אסירים פלסטינים ותיקים, שכלואים בישראל עוד מהתקופה שקדמה להסכמי אוסלו, ומרצים למעשה יותר מ-20 שנים. יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, דרש במקור לשחרר יותר מ-100 אסירים ותיקים, בהם 24 ערבים-ישראלים, שרובם הגדול נשפט למאסרי עולם. אלא שבמסגרת ההבנות שגיבש קרי, לא ישוחררו כלל אסירים ערבים-ישראלים, אלא רק פלסטינים. בנוסף, השחרור צפוי להתבצע באופן הדרגתי, ולהתחיל רק בעוד כמה שבועות - לאחר שניתן יהיה לראות בבירור שהמשא ומתן ממשיך להתקיים.
ההצהרה הדרמטית של שר החוץ האמריקני הביאה לתגובות רבות במערכת הפוליטית בישראל, משמאל ומימין. שרת המשפטים והממונה על המשא ומתן מטעם ממשלת ישראל, ציפי לבני, אמרה ביום שישי כי "עתה, ארבע שנים של קיפאון מדיני עומדות להסתיים. בצד ההזדמנות, אני גם יודעת שברגע שיחל המשא ומתן הוא יהיה מורכב ולא קל. אבל אני משוכנעת בכל לבי שזה הדבר הנכון לעתיד שלנו, לביטחון שלנו, לכלכלה ולערכים של ישראל". לבני הוסיפה כי "יש לי הערכה רבה לראש הממשלה על שקיבל החלטות שמייצגות את האינטרסים החשובים של ישראל, ולנחישות של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, שהובילו לכך שניכנס, הפלסטינים ואנחנו, לחדר המשא ומתן".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', בירכה גם היא על הצעד החשוב ואמרה: "חידוש השיחות הוא פרי מאמץ אמריקני, אבל האינטרס הוא בראש ובראשונה שלנו. נפתחת כאן הזדמנות חשובה להתקדם סוף סוף לקראת השגת הסכם בינינו ובין הפלסטינים. אין להסתפק בחידוש המשא ומתן, אלא לעשות הכל כדי לחתור לקראת הסדר של ממש". יחימוביץ' הוסיפה כי היא "מקווה שראש הממשלה נתניהו, שהכריז באופן צלול וברור שהוא תומך בפתרון שתי המדינות, יקבל את ההחלטות הדרושות להבטחת המשך הגשמתו של החזון הציוני של היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית".
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אמר כי העמידה על העקרונות השתלמה. "הוכח שכשאנו מתעקשים על עמדתנו, אפשר לנהל משא ומתן בלי תנאים מוקדמים, בלי הקפאה, ובוודאי בלי הדרישה ההזויה לנהל אותו על בסיס קווי 67'. יתרה מכך - על רקע אירועי הימים האחרונים לא נסכים שהאירופאים יהיו חלק מהמשא ומתן - הם הוציאו את עצמם מכל עמדה של מתווך הוגן". יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אביגדור ליברמן אמר כי "אסור להסכים שהמשא ומתן יתנהל על בסיס הכרה בקווי 1967 וחשוב להבהיר מראש, כבר בתחילת המשא ומתן, שלא תהיה שום הקפאה. לא בירושלים ולא ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון".