אחרי כמה חודשים בהם התעסקה הכנסת בעיקר בהצעות חוק בעלות אופי חברתי וכלכלי, הונחו השבוע על שולחן הכנסת שתי הצעות המבקשות לחזק את זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - וחברי הכנסת הערבים זועמים. ההצעה הראשונה היא של חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד-ביתנו), ועל פיה בעת השבעת הכנסת יצהירו הח"כים כי הם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "שבועת האמונים בנוסח הזה תחייב את חברי הכנסת לפעול במסגרת זכויותיהם וחובותיהם במסגרת תפקידם כחברי כנסת למען מדינת ישראל ואזרחיה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכך למנוע במישרין ובעקיפין פעולות של חברי הכנסת שתהא להן פגיעה באושיות המדינה, במוסדותיה ובכוחות הביטחון שלה".
ח"כ רגב הסבירה כי הסיבה בגינה החליטה להגיש את הצעת החוק השנויה במחלוקת, היא הניסיונות מצד חברי הכנסת הערבים לנצל את הקרקע הדמוקרטית שמציעה המדינה לצורך מימוש מטרותיהם. "הם מתנגדים להגיד 'יהודית'. רק השבוע ראינו את חברת הכנסת זועבי, שתקפה את ראש עיריית נצרת עילית ותקפה את הכומר נדאף שקרא לערבים נוצרים להתגייס לצבא", אמרה רגב לוואלה! חדשות. לדבריה, "הם (חברי הכנסת הערבים ע.נ) מנצלים את הדמוקרטיה כדי להסית נגד המדינה. נבהיר לכל חבר פרלמנט שהוא במדינה יהודית. אנחנו לא נגד המיעוט אבל הם צריכים להבין שאנחנו במדינה דמוקרטית. היא צריכה להבין שהיא לא פלסטינית היא צריכה להישבע אמונים למדינה יהודית. זה שאני צריכה בכלל להסביר את זה זו בושה וחרפה. אם זה לא יאושר איש פה בעיה קשה שלנו".
ההצעה השנייה, אותה יזם חברה של רגב למפלגה, ח"כ שמעון אוחיון, מבקשת לקבוע כי אחת המטרות של מערכת החינוך בארץ תהיה "לחנך לחיזוק הערך של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי". בדברי ההסבר להצעה, אליה הצטרפו שמונה חברי כנסת, נכתב כי "קיימת הסכמה ציבורית שישנו ניסיון לפגיעה בקשר המיוחד של עם ישראל לארצו בייחודיות, בשייכות ובזיקה שיש לעם ישראל למדינת ישראל. על כן יש לחזק את חינוך הדור הצעיר ולפעול לחינוך במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי". על ההצעה חתומים, בין היתר, חברי הכנסת פייגלין וגמליאל מהליכוד, יו"ר סיעת הבית היהודי איילת שקד, וחברת סיעתה אורית סטרוק, הח"כים אזולאי ונהרי מש"ס, ודוד צור מהתנועה.
"אני לא רוצה לכפות דבר על הערבים, אני רוצה שהיהודים קודם כל יתחנכו", הסביר אוחיון. "בני הנוער צריכים להזדהות עם העניין הזה ויגלו יותר ויותר את מולדתם את האהבה ואת הזיקה לארץ. אנחנו מצפים שתכניות הלימודים יעמיקו בנושא". עוד הוסיף כי "אני עושה את זה יותר בשביל היהודים, לא חלילה לפגוע באף אחד, הם כולם תושבים. אני מרגיש שיש חולשה והתרככות והתרפסות מול גישה יותר לאומנית של עמים מסביבנו. להם מותר להיות לאומנים ואנחנו מגלים רפיסות".
כצפוי, שתי ההצעות גררו תגובות נזעמות מצד חברי הכנסת הערבים, שטענו כי מדובר בהמשך גל החקיקה האנטי דמוקרטית מהכנסת הקודמת. לדברי ח"כ חנין זועבי (בל"ד), "המשך החקיקה הגזענית היא אחת הסממנים של הכנסת הנוכחית, שהיא אינה פחות גזענית מהכנסת הקודמת. אני לא מזלזלת בעצם העלאת הרעיונות האלה, ולחלק מהם יש סיכויים גבוהים לעבור. המדיניות הזאת של מחיקת הזהות הפלסטינית וכפיית אידיאולוגיה ציונית היא מדיניות שפלה, טיפשית ומטורפת, שרק מעמיקה את הצורך שלנו בהדגשת הזהות הזאת, ומחריפה את המאבק שלנו להגן עליה ולבטא אותה".
מדינה יהודית על קרטונים
עוד הוסיפה זועבי, כי "השב"כ, המשטרה, וחברי הכנסת צריכים להשלים שעידן הפחד, ו'למצוא חן בעיני היהודים', הסתיים. חובתי כמנהיגת ציבור, הוא לבטא ואף לחזק את המאבק הפוליטי לאומי של העם הפלסטיני, ושילכו חברי הכנסת ללמוד את ההיסטוריה של המקום. הבורות שלהם לא יכולה לשנות את ההיסטוריה".
גם ח"כ אחמד טיבי (רע"מ- תע"ל), תקף את שתי הצעות החוק, ואמר כי "הכנסת ה-19 נכנסת לנעליה הגזעניות וההזויות של הכנסת ה-18 בקצב מסחרר. האובססיה של מדינה יהודית מכה בכל פינה. יש רושם שאנשים לא בטוחים ביהדותם. ולכן אני לא מתפלא אם החבורה הזאת תציע מחר לחייב לרשום את הביטוי מדינה יהודית על קרטונים של חלב עמיד, על גביעי פרילי, ובחניה ציבורית".