כיכר תחריר, הסמל של המהפכה בפברואר 2011, שבה ונכבשה אמש (שבת) על ידי אלפים ממתנגדיו של הנשיא מוחמד מורסי ופעילי "א-תמרוד", התנועה שארגנה את אירועי ה-30 ביוני המתוכננים להתקיים היום. רבים זרמו לכיכר המפורסמת שבה הוקמו עשרות אוהלים, ונערכו לקראת המחאה הגדולה ביותר נגד מורסי מאז החל בתפקידו לפני כשנה. מנגד, סמוך למסגד ראבעה אל-עדויה שבאזור נסר בקהיר, נאספו אלפים מתומכיו של מורסי, אמנם במספר פחות מזה של יריביהם בכיכר תחריר, אולם עדיין מדובר במפגן תמיכה מרשים. גם שם הוקמו אוהלים, של אנשי "האחים המוסלמים", המקווים שלא יינגפו היום בקרב מול האופוזיציה החילונית.
התחושה הרווחת בקהיר, אך גם בערים אחרות כמו אלכסנדריה, פורט סעיד, אל-ע'רביה, א-שרקייה ואחרות, היא שאדי הדלק כבר באוויר והפיצוץ הוא כמעט בלתי נמנע. עד כה נספרו בעימותים בין שני המחנות שמונה הרוגים ולמעלה מ-600 פצועים. בפורט סעיד הושלך באחת מהפגנות האופוזיציה מטען חבלה שגרם למותו של עיתונאי מצרי, וגם בערים אחרות נרשמו עימותים אלימים. אולם המערכה האמיתית תתרחש כאמור היום.
רבים במצרים תולים תקוות גדולות בצבא המצרי, שידע למנוע את הידרדרות המצב למלחמת אזרחים אפילו במחיר של שלטון צבאי. ספק אם זה רצונו של הצבא. גם שר ההגנה המצרי עבד אל-פתח סיסי, שרמז בשבוע שעבר שהצבא יתערב אם האלימות תיעשה קשה מנשוא, מבין את ההשלכות של הזזת הנשיא לטובתה של הנהגה צבאית, אפילו זמנית. הניסיון שרכשה "המועצה הצבאית העליונה" בראשות שר ההגנה טנטאווי שירשה את חוסני מובארק ובה היה חבר סיסי עצמו הבהיר לסיסי וחבריו שהביקורת הציבורית תופנה בסופו של דבר נגדם. אולם ייתכן שבסופו של דבר, אולי לא תוך יום ואפילו לא שבוע, הצבא המצרי ייאלץ להתערב כדי להשיב את היציבות למדינה.
9,427 הפגנות בשנה הן רק ההתחלה
זו אולי אחת הבעיות שמורסי נאלץ להתמודד אתן בימים אלה. ברור שגם אם אירועי "30 ביוני" לא יסתיימו בהפלתו, כפי שדורשת תנועת "א-תמרוד", מעמדו נחלש באופן משמעותי. הצעירים המובילים את המחאה טוענים כי הצליחו לאסוף למעלה מ-22 מיליון חתימות של אזרחים הדורשים את סילוקו, קצת פחות מפי שניים מ-13.2 מיליון הקולות שבחרו בו. סימן שאלה גדול מרחף מעל הלגיטימציה של מורסי להמשיך ולהוביל את המדינה, כאשר החילונים מבין תושבי מצרים הצליחו לאחד כוחות סביב מטרה אחת ברורה הליכה לבחירות חדשות לנשיאות. ההפגנות נגדו שגם כך משתקות את כלכלת מצרים 9,427 כאלה התקיימו בשנה הראשונה לכהונתו לפי מכון מחקר בקהיר רק ילכו ויתגברו ויקשו על תפקודו של מורסי, כמו גם על זה של ארצו.
הבעיה השנייה, לא פחות גדולה מפגיעותו הפוליטית, קשורה ביחסיו עם הצבא ובמילים אחרות, בפגיעותו הפיזית. לפי הדיווחים בעיתונות המצרית, מורסי ובני משפחתו הועברו בסוף השבוע לבית מוגן תחת הגנתו של "משמר הנשיאות", שטען כי לא יוכל להגן עליו בביתו שבפרברי קהיר. גם ארמון "אל-איתיחאדיה" פונה מעובדיו. למעשה מורסי, שבשונה ממובארק יחסיו עם הצבא אינם טובים ואפילו מתוחים, תלוי כעת לגמרי בסיסי ואנשיו.
כאשר החלה המחאה הציבורית במצרים בינואר 2011, ההערכה הרווחת הייתה שהצבא עומד לצדו של מובארק ויגן על משטרו. זו הייתה הערכה מוטעית, והחלטת טנטאווי בזמנו שלא להתערב בנעשה סללה את הדרך להשלמת המהפכה. כעת ברור שהצבא אינו עומד לגמרי לצדו של מורסי, ופועל בעיקר כדי להגן על האינטרסים שלו. הנשיא הנבחר של מצרים נמצא כעת בעמדה פגיעה הרבה יותר מזו של מובארק. הציבור מצד אחד ושר ההגנה מצד שני, הם שיקבעו בימים הקרובים אם ישמור על משרתו ובאיזה אופן.
