בשנים האחרונות פגשתי לא מעט חבר'ה מתחכמים מקרב המפגינים בוושינגטון למען זכות ההומואים להינשא. אחד המשתתפים בהפגנה בחודש מרץ השנה, ביום בו החל בית המשפט העליון לדון בשאלת הנישואים החד-מיניים, שלף ציטוט של הסופר האמריקני אמברוז בירס - אהבה היא "שיגעון זמני שניתן לרפא בעזרת נישואים". גם הוא ובן-זוגו, אמר בחיוך משועשע, זכאים לגלות את "זוועות חיי הנישואין", כמו יתר האזרחים האמריקנים.
אותו מפגין, כמו רבים מאלה שהתייצבו מול בית המשפט באותו היום, ציפו בעיקר ששופטי העליון יגלגלו את ההחלטה במורד הדרך. למה? "כי לוקח זמן למגר דעות קדומות". מי שהאמין שבית המשפט יפסוק לטובת הזוגות החד-מיניים היו דווקא המפגינים השמרנים, שנשאו שלטים עם סיסמאות כמו "מוות להומואים", וניבאו את המשך שקיעתה של אמריקה ואת בוא האפוקליפסה, בחותמת בית המשפט.
אבל אמש, הקהילה הגאה בארה"ב נמלאה אופוריה ויצאה מגדרה בחלוקת השבחים לשתי הפסיקות ההיסטוריות של שופטי העליון. ד"ר ג'ונתן כץ, מייסד המכון ע"ש הארווי מילק בסן-פרנסיסקו, השווה בין ביטול חוק ההגנה על הנישואים (DOMA) לביטול חוקי ג'ים קרואו, שהפלו את האזרחים השחורים בארה"ב. לדבריו, חוק DOMA "קיבע את אי השוויון שלנו ואת המעמד שלנו בתור אזרחי סוג ב' שמותר להפלות אותם". כץ גם ניבא זינוק במספר הנישואים החד-מיניים בהמשך השנה. הנשיא ברק אובמה קרא להחלטות העליון "שיקום הצדק", והנחה את שר המשפטים אריק הולדר ואת יתר שרי הממשלה שלו לדאוג ליישומן.
פרצופים חמוצים
בארגונים השמרנים עשו פרצוף חמוץ: ראלף ריד, מייסד "קואליציית האמונה והחירות", הביע זעזוע מ"האקטיביזם השיפוטי נטול ההצדקה". הוא הזכיר שחוק ההגנה על נישואים זכה לרוב בקונגרס, ומי שחתם עליו היה הנשיא ביל קלינטון. לדבריו, "אף מפלגה לא ניסתה לבטל או לשנות את החוק. שתי הפסיקות התאומות מסכנות את המוסד הכי מכובד בתולדות הציביליזציה המערבית - ולקבוע שהגנה על נישואים מסורתיים זו אפליה. מדובר פשוט בהחלטה גרועה ובפנטזיה שיפוטית בקנה מידה אפי. זה שוחק את האמון בבתי המשפט הפדרליים, וזה גם מוכיח מדוע על אנשים מאמינים להישאר מעורבים, ולנסות לקדם מועמדים שמרנים לתפקידי השופטים הפדרליים".
אבל לא שזה עזר לשמרנים במקרה הנוכחי, שכן בפסילת חוק ההגנה על הנישואים, היה זה השופט אנתוני קנדי, שבגד בעמיתיו השמרנים והצטרף לארבעת השופטים הליברלים בהחלטה שהתקבלה ברוב של 5 מול 4. הקהילה הגאה בארה"ב יכולה לרשום ניצחון נוסף במקרה הזה. ההנהגה הרפובליקנית בקונגרס - ובראשה ג'ון ביינר - הביעה אכזבה, אך המחוקקים הודו שבית המשפט העליון הוא בכל זאת הסמכות הסופית בפרשנות של חוקת ארה"ב, ולכן הדיון עובר לרמת המדינות.
עם זאת, השופטים, שקבעו כי החוק פוגע בחירויות האדם המעוגנות בתיקון החמישי לחוקה, ומכרסם גם בסמכות המדינות שמכירות בנישואים החד-מיניים על-ידי מניעת הכרה בנישואים ברמה הפדרלית - לא הלכו רחוק מספיק כדי לקבוע שהנישואים החד-מיניים צריכים להיות תקפים בכל המדינות. כרגע, תשע מדינות בארה"ב ומחוז קולומביה (וושינגטון) מכירות בנישואי ההומואים, ועד אוגוסט ההכרה תיכנס לתוקף בשלוש מדינות נוספות. השמחה, גם אם רבה, היא בכל זאת חלקית: זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה שמכירה בברית שלהם, אם יעברו למדינה שלא מכירה בנישואים שלהם, יוכלו עדיין ליהנות מההטבות הפדרליות המגיעות לזוג נשוי - אך לדוגמה, לא מהטבות מס של המדינה שהם מתגוררים בה.
אובמה מתחיל לרשום הישגים
בקהילה הגאה אומרים כעת שאין סיבה להיות קטנוניים ולחפש את הנקודות השליליות - ההטבות הפדרליות ממילא משמעותיות יותר מאשר ההטבות המקומיות של המדינות, ומי שחושש שהחלטה לגלגל את הדיון בנישואים לרשויות המקומיות בקליפורניה תוביל לעוד סיבוב של ניסיון לבטל נישואים חד-מיניים, יכול להתנחם בשינוי בדעת הקהל בנושא. בשנת 2008, כ-52% מהמצביעים בקליפורניה תמכו ב"הצעה 8", שביטלה את הנישואים החד-מיניים.
עם זאת, בסקר של סי-אן-אן שנערך באביב האחרון, עם תחילת השימועים בבית המשפט העליון, כבר 61% מתושבי קליפורניה הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים, לעומת 32% בלבד שהתנגדו להם. למרות מספר המדינות הקטן יחסית בשלב זה שמכירות בנישואים החד-מיניים, לפי סקר אחר, של איי-בי-סי, 57% מהאמריקנים תומכים בהענקת הזכויות הנלוות לנישואים לזוגות החד-מיניים. בקרב הצעירים בני 18-34, שיעור התמיכה בחופש הנישואים כבר מזנק ל-81%.
למרות שעל שתי הפסיקות חתומים שופטי העליון, את הנקודות הפוליטיות יוכל לגרוף בנחת הנשיא ברק אובמה, שהיה לנשיא האמריקני הראשון שהביע תמיכה פומבית בנישואי ההומואים, ושבתקופת כהונתו הראשונה גם בוטלה אפליית ההומואים בצבא. עבור נשיא ליברלי, שמתחיל לדאוג ברצינות למורשת שלו, שנתקע מאז תחילת כהונתו השנייה בדשדוש מדכא בגלל חוסר שיתוף הפעולה של הרפובליקנים בקונגרס בזירה הביתית - ונתקל במכשולים משמעותיים בזירה הבינלאומית - מדובר בהישג ממשי ומשמעותי. תכנית המאבק נגד שינוי האקלים, עליה הכריז השבוע, תוך עקיפת הקונגרס, זו הפסגה הבאה שעליו לכבוש.