דוח של מדינות ה-OECD שפורסם היום (חמישי) מציג נתונים מהם עולה כי במערכת הבריאות בישראל קיים שיעור התפוסה הגבוה ביותר בבתי החולים מבין מדינות הארגון. שיעור התפוסה עומד על 98%, לעומת 77% בממוצע בקרב המדינות החברות. המשמעות היא שבתי החולים בארץ הם העמוסים והצפופים ביותר מבין המדינות המפותחות. עוד עולה מן הדוח כי מספר המיטות בישראל עומד על 1.9 מיטות לאלף נפשות לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות, נתון המציב את ישראל במקום השלישי מהסוף. אחרי ישראל מדורגות קנדה ומקסיקו. בין השאר מציינים בדוח כי ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל הינה נמוכה ביחס לשאר מדינות הארגון.
הדוח המתפרסם הבוקר בכל מדינות הארגון מתייחס לשנת 2011 וכולל סדרה של מדדים אשר משווים את מערכת הבריאות בישראל לשאר מדינות הארגון. ישראל הצטרפה לארגון ה-OECD לפני כשלוש שנים וזה הדוח השלישי הסוקר את מערכת הבריאות. בדוח עולה תמונה כמעט זהה לדוחות של השנתיים האחרונות, גם אז דורגו בתי החולים בישראל במקום הראשון בצפיפות ובמקומות נמוכים בשיעור המיטות בבתי החולים.
ארגון ה-OECD אמנם מציין לחיוב את מספר הרופאים בישראל, שהוא גדול מהממוצע ועומד על 3.3 רופאים לאלף נפשות, אך לפי תחזיות משרד הבריאות שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע בארגון, בעקבות גילם המבוגר באופן יחסי של הרופאים בישראל ומספר נמוך בהשוואה של סטודנטים לרפואה. בניגוד לשיעור הרופאים הגבוה, שיעור האחיות בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות הארגון, ועומד על 4.8 אחיות לאלף נפשות, לעומת ממוצע של 8.8 אחיות לאלף נפשות בקרב מדינות ה-OECD.
חיים יותר, פוריים יותר, מרוצים פחות
הדוח סקר גם את תוחלת החיים בישראל, המדורגת גבוה מהממוצע במדינות הארגון. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע (79.9 בישראל לעומת ממוצע של 77.3) והיא הרביעית בגובהה בקרב מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה.
עוד עולה מן הדוח כי ישראל היא המדינה בעלת שיעור הפריון הגבוה ביותר. שלושה ילדים בממוצע לאישה בגיל הפריון, בפער ניכר מהמדינה הבאה אחריה בדירוג, ניו זילנד עם 2.1 ילדים בממוצע. אמנם בנושא זה קיימים גם הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. כמו כן, הדוח קובע כי ישראל נמצאת במקום הראשון ביחס התלות בין מספר התושבים מתחת לגיל 14 ומגיל 65 ומעלה לבין שאר התושבים. שיעורם של התושבים הללו באוכלוסייה עומד על 61.8%. יחס זה מבטא את העומס המוטל על האוכלוסייה העובדת בגילאים 15-64 בחברה. אולם, שיעור הקשישים בישראל הינו נמוך משמעותית מזה של מרבית מדינות ה-OECD ועומד על כ-10%. נתון זה קשור בין היתר לשיעור הילדים באוכלוסייה, הגבוה מאוד בישראל ומדורג במקום השני מבין מדינות הארגון.
מן הדוח עולה גם תמונה של מחסור במכשירי בדיקה מתקדמים בישראל. כ-2.5 מכשירי MRI למיליון נפש, נתון המציב את ישראל במקום השני מהסוף כשבמקום האחרון מדורגת מקסיקו. נתון דומה עולה גם מבדיקת מספר מכשירי ה-CT העומד על תשעה מכשירים למיליון נפשות המציב את ישראל במקום הרביעי מהסוף. נתוני הדוח מצביעים על ישראל כמדינה המדורגת במקום השלישי בשיעור מחזיקי ביטוחי הבריאות הפרטיים (כ-80%), דבר העשוי להצביע על אי שביעות רצון משירותי הבריאות הציבוריים.
שרת הבריאות, יעל גרמן, התייחסה לדוח ואמרה: "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדוח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדוח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדוח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".