עונש שלושים שנות המאסר על "האנס מגן העיר" הוא עונש כבד מאוד, חריג, שאיננו מורגלים בו. לא אחת, הורגלנו לקרוא על עונשים קלים לכאורה, להם זוכים אנשים בבתי המשפט בישראל. במקרה כזה, זועק הכותב בדרך כלל, נגד קלות העונשים כאן. הביקורת גורסת כי שופטינו רחמנים בני רחמנים, ואינם מענישים באופן שיוכל לשרש את העבירות הללו.
הביקורת הזו לא מבחינה בין סוגים וצורות שונות של מעשי אינוס; מבחינה משפטית, כאשר בועל אדם אישה או איש בניגוד להסכמתם החופשית מדובר באונס. מעשים רבים עונים על ההגדרה של בעילה בניגוד להסכמה חופשית. בבתי המשפט מתנהל דיון בן שני שלבים שלב הכרעת הדין או קביעת האשמה, ובמקרה של הרשעה גם שלב גזירת הדין, או קביעת העונש המתאים לעבירה. לעתים מדובר במקרים חמורים ביותר, ולעתים במקרים חמורים הרבה פחות. בתי משפט מחויבים בדירוג חומרת המעשים; הם אינם יכולים להצמיד תג מחיר גבוה מדי כל אימת שאדם עובר עבירה. אם יצמידו תג מחיר שכזה יהיה "כדאי" לעבריינים לעבור עבירות חמורות מאוד. כך למשל, אם כל אדם שימכור סמים יקבל עונש מקסימלי של עשרים שנה, לא יהיה כדאי למכור רק כמות קטנה של סמים אלא לעסוק במכירת כמויות גדולות בלבד.
30 שנות מאסר לאנס בגן העיר: סאדיזם בלתי נתפס
איך תגיב החברה בישראל, אם כל אימת שאדם יעבור עבירה חמורה, אך בנסיבות קלות הוא "יזכה" לעונשים חמורים ביותר? האם לכך ייקרא צדק?
כאשר אנו שומעים על מעשה אינוס, אנו מדמיינים מיד אדם רע ואכזר, שטוף זימה ואלים, אשר אורב לטרפו בקרן רחוב בשעות הלילה, או באמצע גן ציבורי חשוך. אנו רואים בעיני רוחנו איך הוא עוקב אחר צעדיה של אישה תמה ותמימה ובשעת כושר מתנפל עליה באלימות רבה, מפשיט אותה מבגדיה ובועל אותה באכזריות.
אין ספק שהמקרה שתואר מהווה מעשה אונס ברור וחד משמעי. יחד עם זאת, רוב מקרי האונס אינם כאלה. רוב מעשי האונס נעשים בין בני זוג שמכירים זה את זה. רובם נעשים אגב יחסים ארוכים בין בעל לאישה, חבר וחברה, או כל קשר אחר. מעשי אונס נעשים לעיתים בהמשך להתעלסות מוסכמת על שני בני הזוג, בהמשך ליחסים קודמים בהסכמה ובנסיבות שונות ומשונות. אין כל ספק, שיכול ובעל יאנוס את רעייתו. היותה של אישה רעייה של האנס אינה הופכת אותה מותרת לבעלה בכל עת שיחפוץ. לאישה יש זכות ואוטונומיה מלאה על גופה והיא היחידה שתחליט מתי ועם מי תקיים יחסי מין. אך למרות כל אלה אין דומה אונס של בת זוג בהמשך למעשה אהבה מוסכם למעשה האונס "הקלאסי" שתואר לעיל. בתי המשפט מתאימים את "התרופה לחולה" ולנסיבות המחלה.
במקרה זה, מעשיו של האנס מגן העיר קרובים הרבה יותר למעשים החמורים שתוארו, מאשר למעשים קלים יותר. מדובר באחד ממעשי האונס האכזריים ביותר שידענו בשנים האחרונות. מדובר בהתעללות ארוכה ובזויה בשני בני זוג, שאינה מפורטת רק עקב איסור הפרסום על נסיבות המקרה.
כשהעת מתאימה, שופטינו מסוגלים לעונשים חמורים. זכורים מקרים בהם עקב אנס אחר טרפו שנהגה ברכב, חסם את הרכב שנהגה בו הקרבן ובעל אותה לאחר מכן באכזריות. באותו מקרה נדון האנס לעשרות שנות מאסר. ידוע מקרה נוסף של "האנס מבני ברק", אשר אנס מספר נשים חרדיות לאחר חתונתן, תוך שהונה אותן כדי לבצע בהן את זממו. גם באותו מקרה הוטל עונש חמור של עשרות שנות מאסר וכך גם במקרה האחרון שהיה ראוי בלי ספק לעונש כה כבד. בתי המשפט יודעים ומוכנים להטיל עונשים כבדים. אפילו שופטינו הרחמנים מסוגלים לזה במקרים המתאימים והראויים.
עו"ד עפר ברטל עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן