בימים אלה מצוין יום חורבן בית ראשון (שנת 586 לפני הספירה) ובית שני (שנת 70 לספירה), ואין עיתוי מוצלח מזה בחשיפת ממצאים ארכיאולוגיים נדירים מאותה תקופה, כפי שנמצאו לאחרונה בפרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים בירושלים. "יש לנו ממצאים שמכסים אלפים רבים של שנות היסטוריה מימי הבית הראשון, השני, מהתקופה רומית, הביזנטית ועד ימנו", מסביר הארכיאולוג ויוזם האתר, צחי דבירה.
"הממצאים החשובים יותר שיש לנו מתקופת הבית הראשון הם קבוצה של בולות גושי טין שעליהם טביעות חותם הקשורים במנהל. בולה אחת מהמאה השביעית לפני הספירה מזכירה את העיר גבעון וקשורה לגביית מסים בימיו של מנשה מלך יהודה. בולה אחרת היא של בן למשפחת כוהנים שנזכרת בספר ירמיהו בתנ"ך משפחת אימר ועליה הכותבת 'אליהו בן אימר'. זו פעם ראשונה שיש לנו עדות של כתובת עברית קדומה מהר הבית ועדות של הפעילות המנהלית של אוצר המקדש עליו היו מופקדים הכוהנים. לאחרונה נמצאו כמות גדולה של מטבעות זהב מתקופות שונות עם ממצא עשיר למדי של תכשיטים ופריטים מלחמתיים, בניהם ראשי חצים מתקופות שונות".
דבירה סיפר לוואלה! חדשות כי מדובר בפעם הראשונה בה ניתן לגעת ממש בפריטים שהרכיבו את המאורעות ההיסטוריים של החורבן. "זו הפעם ראשונה בעצם שיש לנו ממצאים ארכיאולוגיים מתוך הר הבית. מראשית המחקר הארכאולוגי אף חוקר לא הורשה לחפור ממש בהר הבית. אף אחד לא ידע מה יש בתוך האדמה ההיא. אותה חפירה מתוקשרת בהר הבית שנעשה על ידי הוואקף ב-1999 גרמה לנזק ארכיאולוגי בלתי הפיך, אך גם לפעם הראשונה שיכולנו לחטט בעפר של הר הבית עצמו". מתוך העפר שהכיל בליל היסטורי של תקופות שונות החלו ללקט ברקאי, דבירה וקומץ חוקרים שברי פאזל. "זו הפעם הראשונה שאפשר ממש לגעת וללמוד על החפצים של אותם אנשים שפעלו בהר הבית במשך כל אותם אירועים היסטוריים שאנו התחנכנו ולמדנו עליהם, ההיסטוריה של עמנו ושל העולם כולו בעצם".
עד היום הוצאו מתוך העפר טביעות חותם שונות, מתוכם טביעות חותם של משפחת כוהנים, אבני קלע וראשי חצים שהבבלים והרומים ירו על בית המקדש ו-800 שברי מרצפות בצבעים שונים הקרויים "אופוס סקטילה" - שיטת ריצוף מפוארת בה נהגו לרצף מבנים מאוד מפוארים. "בכתבי יוסף בן מתתיהו נאמר כי הרחבות הפתוחות שהקיפו את המקדש היו פתוחות אל השמיים היו מרוצפות באבנים מסוגים שונים והיום אנו יודעים על מה מדובר ואפילו יכולים לשחזר חלק מהדגמים", הסביר דבירה.
עד מהרה הבינו ברקאי ודבירה שסינון העפר הוא פעולה שתיערך שנים ומצריכה כוח עבודה גדול משיוכל להשיג. בנובמבר 2004 יחד עם ברקאי הוחלט כאמור על פתיחת האתר לקהל הרחב. "רשות הטבע והגנים הקצתה מתחם מיוחד בגן הלאומי עמק צורים ועמותת אלע"ד אימצה את הפרויקט, מממנת ומתפעלת אותו. היום אנו פתוחים לכל סוגי האוכלוסייה החל מילדים מכיתה ה' ועד לגיל הפנסיה", אמר דבירה. ואכן, עמק צורים הוא כנראה המקום היחידי שהציבור הרחב יכול להגיע ולהתנסות בעצמו בהליך החיפוש הארכיאולוגי. בגן הלאומי המשתרע על פני 170 דונם, למרגלות הר הזיתים וחומות העיר העתיקה, ניתן להגיע ולהתנסות בעצמכם בהליך סינון העפר מהר הבית שהוצע על ידי הוואקף. למרות הריגוש במציאת עקבות בעפר, לא ניתן לקחת את הממצאים הביתה. כל ממצא, בין אם הוא מטבע זהב או שרידי מנורה עתיקה מועבר למעבדה של הפרויקט ששם מומחים ממיינים אותם ולאחר פרסומם המדעי הם מועברים למחסנים שמורים של אוצרות המדינה ומוזיאונים. "יש כאן כמות עפר שמספיקה לעשר שנים וכמות נוספת שנחפרה ועוד לא הוצאה מהר הבית. יש מספיק עפר לכולם", הוא מסכם.