פענוח הרצח בבר-נוער מעלה זיכרונות קשים אצל מי שנכח שם באותו הלילה, ואלה מתערבבים עם השמחה על מעצר החשודים ועל תחילת פיצוח הפרשה שהסעירה את המדינה ואת הקהילה הגאה בפרט. תומר רביב, שהיה בבר-נוער באותו הלילה, אז בן 18 וכיום שוטר, פרסם סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו ובו פירט את תחושותיו מאותו לילה נורא.
"לפני שלוש שנים וחצי, כשהייתי בן 18, באת לרצוח אותי. לא הצלחת. אבל רצחת שניים מהחברים שלי", פתח תומר את דבריו, שכוונו ל"רוצח של הבר-נוער". "מאותו היום אתה לא עוזב אותי ואתה הולך איתי ממקום למקום. מאותו הלילה הזוועתי, הדמות השחורה שלך, עם המסכה השחורה שהייתה לך על הפנים והאקדח המקולל שאחזת בו, לא עוזבת אותי", כתב. כעת, כשתומר משרת במשטרה, הוא קרוב פיזית לחשוד ברצח: "אתה יושב בתא המעצר שהוא ממש כמה מטרים בודדים מהמשרד שלי, כן, המרחק שמפריד בינינו כעת עומד על עשרה מטר".
רגעי האימה גם הם אינם נחסכים מהסטטוס. "זוכר את כל שלוליות הדם? הבכי, היללות, גניחות הכאב והייסורים, ההרוגים והפצועים ששכבו שרועים על הרצפה חסרי אונים בתוך שלוליות הדם הרעש, הכאב וההד של הכדורים?", כתב רביב, ותיאר כיצד בזמן שירה רצה לצעוק לו "בבקשה אל תירה בי, אני לא הומו, אני סטרייט". את הדברים האלה, בסופו של דבר, הוא לא אמר. "בשלושה דברים עזרת לי", ביקש רביב להבהיר לרוצח. "לצאת מהארון, להיות גאה במי שאני ולאהוב את החיים שלי יותר. אחרי שבית המשפט ירשיע אותך, אפרד ממך סופית. אני אמשיך את חיי החופשיים, ואתה תיכלא בבית הסוהר עד סוף חייך!".