נלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, מת אמש (חמישי) בגיל 95 לאחר הידרדרות ממושכת במצבו הבריאותי. הוא היה מאושפז תקופה ארוכה בבית החולים בפרטוריה, ולאחר מכן הוחזר לביתו בפרברי יוהנסבורג, שם שהה בסביבת קרוביו עד מותו. נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, נשא נאום לאומה ובישר על מותו: "נלסון מנדלה האהוב הלך לעולמו", אמר. "הוא מת בשלווה בחברת בני משפחתו שהקיפו אותו. האומה שלנו איבדה לוחם. למרות העובדה שידענו שהיום הזה יגיע, כלום לא יכול להפחית מתחושת האובדן העמוק והמתמשך. מאבקו לחופש, צניעותו, החמלה שלו והאנושיות שלו והוא עצמו", אמר הנשיא הדרום אפריקני.
מנדלה, אסיר לשעבר, נחשב אחד המדינאים החשובים בעולם, והוביל את מדינתו באומץ לב, מבעד לשפיכות דמים ומהומות לעבר דמוקרטיה.
צפו ב"פיוס" - הסרט הדוקומנטרי על חייו של מנדלה
מנדלה נולד במחוז טרנסקיי ב-18 ביולי 1918 לראש שבט הקוזה. בצעירותו, בחר ללמוד משפטים. הוא החל את לימודיו בפורט הייר, אולם לאחר שהשתתף בשביתת סטודנטים הושעה וסולק מהמוסד. ב?1940 השלים את לימודיו בהתכתבות, התמחה במשרד עורכי דין ביוהנסבורג ונרשם ללימודי תואר שני במשפטים. במהלך לימודיו עבד כשומר אבטחה במכרה זהב ואחר כך כסוכן נדל"ן.
לאחר תחילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ב-1948 הצטרף לשורות מפלגת השחורים, הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), והשתתף בהקמת הזרוע הצבאית של ה-ANC, שנקראה MK. הריגתם של 69 שחורים, בהם נשים וילדים, על ידי כוחות הביטחון של דרום אפריקה במהלך הפגנה נגד חוקי האפרטהייד ב-1960, היוותה עבורו את קו פרשת המים. הטבח הוביל לכך שה-ANC זנחה את מדיניות ההתנגדות לאלימות, ותחת הנהגתו של מנדלה, שירד למחתרת, החלה הזרוע הצבאית במסע חבלה וטרור נגד מתקני תשתית חיוניים של המדינה, שבמהלכו נעצרו 8,500 בני אדם.
הוא עזב את דרום אפריקה וסייר ביבשת השחורה ובאירופה כדי לגייס תמיכה ל-ANC ולעבור הכשרה באימונים צבאיים. לאחר חזרתו ב-1962 נתפס ונכלא לחמש שנים בגין הסתה ויציאה בלתי חוקית מהמדינה. ביוני 1964 הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם.
מנדלה היה כלוא במשך 27 שנים, מתוכן נשא 18 שנים בכלא הידוע לשמצה באי רובן, עד מרץ 1982. את יתרת המאסר ריצה בכלא פולסמור שבקייפטאון. בעודו כלוא, ה-ANC, שהוצאה אל מחוץ לחוק, לא התפרקה. אלפים מתו במהלך המאבק במשטר הלבן, אך ככל שהממשלה ניסתה למגר את המחאה ביד קשה יותר, כך התגייסו יותר ויותר צעירים לשורות הארגון. הארגון גייס תמיכה בתוך ומחוץ לדרום אפריקה, ולצד מסע האלימות שלו החל לנקוט גם פעולות כגון הטלת חרם על בתי ספר לשחורים בלבד ונגד בתי עסק של לבנים.
ביוני 1988 התקיים באיצטדיון "וומבלי" בלונדון מופע בשם "יומולדת 70 לנלסון מנדלה". מיטב כוכבי הרוק של התקופה הופיעו במופע מיוחד של תמיכה במנהיג השחור. המופע אורגן על ידי "אמנים נגד אפרטהייד" וכלל הופעות של פיטר גבריאל, סטינג, ג'ורג' מייקל, יוריתמיקס, יו.בי. 40, דייר סטרייטס, אריק קלפטון ורבים אחרים. הקונצרט שודר בשידור לוויני ל-63 מדינות ולקהל שנאמד ב-500 מליון בני אדם. מנדלה הפך לאסיר הפוליטי המפורסם בעולם, למרות שרק מעטים ידעו איך נראים פניו.
לאחר כמעט שלושה עשורים בכלא, יצא מנדלה ב-11 בפברואר 1990 את שערי הכלא כאיש חופשי, לאחר שסרב שינכו זמן ממאסרו על התנהגות טובה. לימים יכתוב על יום שחרורו: "בעודי יוצא משערי הכלא, חשתי שאפילו בגיל 71 חיי מתחילים מחדש. עשרות אלפי ימי מאסרי הסתיימו לבסוף". גישה אצילית ומאופקת זו אפיינה את מנדלה גם לאורך השנים שלאחר מכן. בביקור שערך באי הכליאה רובן ביום השנה הרביעי לשחרורו, אמר כי הוא וחבריו לתא המאסר חשו שהקורבן שהקריבו לא היה לשווא.
יומיים אחרי השחרור, שב מנדלה לביתו ולקבלת פנים נרגשת של למעלה מ-120 אלף בני אדם, שערכו לכבודו את העצרת הפוליטית הגדולה ביותר בהיסטוריה של דרום אפריקה. שלושה חודשים לאחר מכן, עמד בראש משלחת של ה-ANC במסגרת השיחות הישירות הראשונות עם נשיא דרום אפריקה דאז, פרדריק וילם דה קלרק, ועם בכירי הממשל. מנדלה ודה קלרק הובילו יחדיו את דרום אפריקה לפירוק משטר ההפרדה הגזעי ולעריכת בחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב?1994. לראשונה, הותר לאזרחים שחורים ולבני תערובת להצביע. על פעילותם זו, זכו מנדלה ודה קלרק בשנת 1993 בפרס נובל לשלום. מנדלה, שעדיין האשים את ממשלת דה קלרק בכך שלא עשתה מספיק על מנת לעצור את האלימות הפוליטית והגזענית, הסכים לקבל את הפרס המשותף כמחווה של פיוס.
הנשיא השחור הראשון
בבחירות שנערכו ב-29-26 באפריל 1994 הצביעו 23 מיליון מתושבי דרום אפריקה. ה?ANC קיבל את רוב המושבים בפרלמנט, וב?9 במאי בחרו הצירים את מנדלה לנשיא השחור הראשון של המדינה. הנשיא היוצא דה קלרק נבחר לסגנו. טקס ההשבעה נערך למחרת בפרטוריה בהשתתפות מנהיגים רבים מהעולם, בהם סגן נשיא ארצות הברית אל גור, מזכ"ל האו"ם בוטרוס בוטרוס ראלי ומנהיג קובה פידל קסטרו. הנשיאות בראשות מנדלה, דבר עליו רק העזו לחלום מיליוני האזרחים השחורים של דרום אפריקה, הפכה בסופו של דבר למציאות.
מתוך ניסיון לאחות את פצעי האומה, אחת מפעולותיו הראשונות כנשיא היתה הקמת ועדת האמת והפיוס בראשות חתן פרס נובל לשלום דזמונד טוטו. הוועדה חקרה את עוולות תקופת האפרטהייד, הן מצד השלטון הלבן והן מצד ארגוני ההתנגדות השחורים, תוך מתן חנינה למי שהודה בפשעיו. תקופת נשיאותו הוקדשה להקמת חברה שוויונית וצודקת, ברוח של איחוד לאומי ופיוס בין בני הגזעים השונים במדינה.
הוא קנה את אהדתם של לבנים רבים כשלבש את חולצת נבחרת הרוגבי הלאומית הלבנה של דרום אפריקה במהלך אליפות העולם ב-1995. הוא שימש כמתווך במהלך השיחות הישירות הראשונות בין נשיא קונגו (שנקראה אז זאיר) מובוטו ססה סקו, למנהיג המורדים לורן קבילה, ועזר לרסן את האלימות כשקבילה עלה לשלטון.
באפריל 1992, התגרש מאשתו השניה וויני, וביום הולדתו ה-80 , ביולי 1998, התחתן בפעם השלישית עם גרסה מאשל, אלמנתו של נשיא מוזמביק לשעבר סמורה מאשל.
פורש בשיא
ביוני 1999, פרש מנדלה מהחיים הפוליטיים. החלטתו לפרוש באופן רצוני נתפסה אז כדוגמה ומופת למנהיגים אפריקאים אחרים שהחזיקו בכוח בכיסאם במשך שנים.
לאחר שעזב את הפוליטיקה, הביא מנדלה לחתימה על הסכם חלוקת כוח בין שבטי ההוטוס והטוטסי היריבים. בחייו האישיים ובשנותיו האחרונות, החל מנדלה לנצל את שמו ומעמדו כדי לעמוד בראש קמפיין למאבק באיידס. הוא מירכז את עיקר פעילותו להגברת המודעות למחלה באפריקה, שבה הגיעו ממדי המגיפה לקטסטרופה. כדי לקשר בין המאבק החדש למאבק הוותיק באפרטהייד, לו הקדיש את רוב חייו, תרם מנדלה ככותרת לפרוייקט את מספר האסיר שלו בכלא: 46664. "נפגעי האיידס הם אסירי עולם", הסביר. ב-2002, נכח מנדלה בעצרת האיידס הגדולה בעולם שנערכה בברצלונה. הוא הקים מנדלה שתי קרנות צדקה, "נלסון מנדלה פאונדיישן" ו"נלסון מנדלה צ'ילדרנ'ס פאנד". קרנות אלו תרמו מיליוני דולרים לבניית בתי ספר, מרפאות ומוסדות אחרים בדרום אפריקה.
ב-2004, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-86, פרש מנדלה מהחיים הציבוריים ואמר כי "הוא פורש מהפרישה" ומלוח הזמנים המתיש שלו, שכלל אינספור הופעות ציבוריות. בינואר 2005, הודיע מנדלה שבנו הבכור מגתו מת מאיידס בגיל 54.
את חגיגות יום הולדתו ה-90 פתח מנדלה בביקור בלונדון. שיא הביקור היה קונצרט בהייד פארק, בנוכחות המלכה אליזבת השניה, בו הופיעו הזמרות אנני לנוקס ושירלי באסי. מנדלה אף התארח בארוחת ערב חגיגית, אליה הגיעו ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון ומלכת תוכניות האירוח אופרה ווינפרי. לכבוד יום הולדתו, הנפיקה דרום אפריקה בול חדש הנושא את דמותו והטביעה מטבע בשווי 5 ראנד שעליו מוטבעת דמותו גם כן.
בשנים האחרונות הדרדר מצבו הרפואי והוא אושפז כמה פעמים לתקופות ממושכות, בין היתר בשל זיהום חמור בריאות ובעקבות ניתוח להסרת אבנים מכיס המרה. כמה ממקורביו אמרו כי הוא סבל מבעיות בזיכרון. אחד מהם, הפרקליט הנודע ג'ורג' ביזוס, סיפר כי מנדלה נטה לשכוח לעתים כי חבריו למאבק באפרטהייד כבר מתים. הופעתו הפומבית האחרונה של מנדלה הייתה בגמר המונדיאל בדרום אפריקה ביולי 2010. הוא הגיע לזמן קצר לאצטדיון הכדורגל וזכה לתשואות רמות מאלפי הצופים. מאז כמעט ולא נראה בציבור וחילק את זמנו בן יוהנסבורג לבין כפר אבותיו קונו, הנמצא באזור העני של הכף המזרחי.
(עדכון ראשון: 23:43)
