בשעה שעוזריו עומלים על קיפול משרדו בבניין מחוז המרכז של המשטרה ברמלה, ניצב בנצי סאו, מפקד המחוז, מסופק מאוד אומנם מהקדנציה בת שלוש השנים שלו, אולם הוא מתעקש לא להסתנוור מההצלחה הרגעית הנראית לעין.
"כשמסכמים תקופה צריך לבחון אותה לאורך זמן", הוא אומר. "בכלל, המשטרה נבחנת לא בנקודות זמן מצומצמות, אלא ביכולת שלה לאתר בצורה נכונה תופעות פשיעה ואירועים חריגים. תפקידו של מפקד המחוז בפיקוד המחוז הוא לאתר את הבעיה ומולה להציב את הפתרון ולהתמיד בו לאורך זמן כדי להגיע לתוצאה. כך שאם אני מדבר על העקרונות האלה ומסכם שלוש שנים ובוחן את תפקוד המחוז תחת פיקודי, דרך העקרונות הללו, אז אני חושב שאני יכול לסכם תקופה עם סיפוק מאוד מאוד גדול".
ניצב סאו, בן 54, נחשב לקצין ומפקד מוערך. מכריו מתארים אדם מאוד ממוקד, שיודע לאתר את הבעיה ולהבדיל בין עיקר לטפל ולחתור לפתרון. ואכן, כפי שסאו עצמו טוען, איתור כמה בעיות מרכזיות הובילו את מחוז המרכז בתקופתו לבנות תוכניות עבודה ופעילות מבצעית כדי לצמצם את תופעות הפשע במחוז. לדבריו, היכולת למקד את הבעיה בכל מקום אפשרה לו ולפקודיו להתמודד עם המשימה ולצמצם את האירועים.
"כשנכנסתי לתפקיד, נתניה הוגדרה על ידי התקשורת בישראל כעיר הבירה של הפשיעה והמציאות כיום בנתניה שונה", הוא מספר. "לא שאין פשיעה בנתניה, יש פשיעה כמו בכל מקום במדינת ישראל אבל בוודאי לא כמו התופעות שהכרנו בעבר, כמו לדוגמא השלכת רימון רסס על מסעדות או ירי ברחובות נתניה בצהרי היום. המציאות בנתניה היום שונה".
לטענתו של סאו, גם בלוד, עיר נוספת שסבלה שנים ארוכות מהזנחה ומשגשוג של ארגוני פשיעה, הוא הצליח, בעזרת שוטרי וקציני המחוז, לייצר שינוי. "נקודת הפתיחה שלי בהתייחסות ללוד הייתה באוקטובר 2010, ממש עם כניסתי לתפקיד", הוא מספר. "תוך פחות משבוע ימים נרצחו שלושה אנשים בעיר, וכבר אז הבנו שלוד היא בעיה לאומית, שמחייבת קשב מסוג אחר ושיתוף פעולה מצד השר לביטחון פנים והמפכ"ל. יחד איתם ועם הרשות המקומית בנינו תוכנית, וייצרנו רציפה ונחושה לאורך זמן".
לדבריו, המאמץ כלל מספר תחומים: ממלחמה עיקשת ובלתי מתפשרת עם ארגוני פשיעה ועבריינים בודדים בתחום האלימות ואחזקת נשק באופן בלתי חוקי, דרך מלחמה בסחר בסמים ועד לפעילות קהילתית משטרתית עם השכבות המוחלשות בעיר. בסופו של דבר, הוא מספר בגאווה, הצליחו אנשי המחוז להגיע להישגים מרשימים.
החברה הישראלית לא אלימה
כמו כן, סאו מציין גם את פעילות המשטרה בערי המשולש. "גם שם ניהלנו מאבק עיקש ובלתי מתפשר בארגוני פשיעה ובעבריינים, שהוביל למעצרם של למעלה מ-25 עבריינים מסוכנים, שאני משוכנע שהם ירצו תקופות מאסר לא מבוטלות", הוא טוען. "ההרחקה שלהם מהאזור הפחיתה את אירועי האלימות הקשים אבל גם העבירה מסר לציבור שאנחנו כמשטרה שוויונית מתכוונים לאכוף את החוק בכל מקום. שהאזרח בטייבה זכאי לאותו שרות משטרתי כמו תושב כפר סבא".
אולם, למרות הצלחות המחוז במלחמה נגד ארגוני פשיעה בערים כמו נתניה, לוד או ערי המשולש, נרשמת בשנים האחרונות עלייה בפשיעה בערים אחרות. ערים כמו ראשון לציון או רחובות עולות לכותרות פעמים רבות בנסיבות מצערות אלו. סאו רואה את הדברים בצורה אחרת. "הנחת העבודה, המצערת אומנם, שבחברה מודרנית כמו בחברה הישראלית יש גם עבריינים וארגוני פשיעה", הוא מנסה לגמד את גודלה של הבעיה.
"אני לא חושב שהחברה הישראלית היא חברה אלימה, אבל יש אלימות בחברה הישראלית. אותה נדידת עבריינים ממקום למקום ומעיר לעיר היא בין היתר פועל יוצא של ההצלחה של משטרת ישראל לפרק ארגוני פשיעה ולשים את מי שמוגדרים ראשי משפחות הפשע מאחורי סורג ובריח בארץ ובחו"ל. ברור שכאשר העבריינים המרכזיים נפגעים הדרג מתחתם מנסה למצב את עצמו במקום חדש או למצוא לעצמו מקום בארגון הבא ואנחנו נערכים בהתאם. ברחובות יש לנו הצלחות יפות מאוד, יש מספר אירועי רצח שפוענחו ובזמן הקרוב גם יוגשו כתבי אישום",
ככלל, אומר סאו, המלחמה בארגוני הפשיעה היא "מרדף מתמיד, מתמשך ובלתי פוסק. אם הצלחנו לפעול כנגד ארגון אבוטבול ועכשיו הוא לא קיים זה לא אומר שלא יהיו אחרים. אם הצלחנו לפגוע בצורה קשה בארגון אברג'יל זה לא אומר שמחר מישהו אחר לא יתפוס את מקומו. הציבור צריך להבין שהווקום שנוצר לאור הצלחת המשטרה יתמלא. המשטרה מחויבת לביטחון הציבור אבל זו מלחמה מתמשכת ובלתי פוסקת".
לצד המלחמה העיקשת בפשיעה, דואג סאו לציין בגאווה את הירידה בנתוני הרציחות במחוז. "אני חושב שיש לא מעט הישגים שאני גאה בהם אבל ערך החיים הוא הגדול בעיני", הוא אומר. "בעשור האחרון ממוצע אירועי הרצח באזור המרכז עמד על ארבעים אירועים בשנה והשינוי החל בשנה שעברה. סיימנו את שנה שעברה עם 31 אירועי רצח בתחום מחוז מרכז והמגמה הזו של צמצום אירועי הרצח נמשכת גם בשנה זו. אנחנו עוד מעט במחצית השנה ואנחנו עומדים על 12 אירועי רצח בלבד".
אחד האירועים שמעיבים על ההצלחות שנחל המחוז בשנות כהונתו של סאו הוא רצח הילד אנאס סרסור לפני כשנה בכפר קאסם. המשטרה עצרה לאחר יומיים את אבי הילד ומעצרו הוארך במשך 43 ימים ולבסוף שוחרר. לדברי סאו, המשטרה פעלה כראוי במקרה והוא עדיין מאמין שהרוצח ייתפס. "הרצח הזה הוא רצח נורא ומזעזע וכואב לכל בן אנוש. החקירה עדיין מתנהלת והיחידה המרכזית של המחוז בוחנת כל מידע שנכנס וכל כיוון חקירה אפשרי", אומר סאו. "האב נעצר ונחקר משום שהיו לא מעט חשדות באשר לגרסאות שהוא מסר וסתירות מאוד מהותיות בין הגרסאות שלו לבין גרסאות של עדים אחרים. בית המשפט האריך פעם אחר פעם את הבקשות שלנו למעצר גם הוא התרשם שיש בסיס מוצק לחשדות".
סאו מוסיף בצער כי "הצלחנו לחבר את הבסיס הזה לראיות שישכנעו את הפרקליטות להגיש כתב אישום. במשפט הפלילי בישראל זה לא מספיק שאתה יודע מי הרוצח אתה צריך להוכיח את זה. למשטרה יש מספר חשודים וגם האב עדיין חשוד. זה תיק קשה בין היתר בגלל שהמעגל הכי קרוב של הקורבן לא משתף פעולה עם משטרת ישראל ולא מספר את האמת למשטרה. למרות הקושי, המשטרה הוכיחה שאנחנו מצליחים להביא לפיענוח של מקרי רצח גם שנים לאחר שהם אירעו. האנשים השפלים שרצחו אנאס צריכים לדעת שאנחנו לא סגרנו את התיק הזה ונמשיך להפוך כל אבן עד שנגיע אליהם".
ניצב סאו התחיל את שירותו במשטרה במשמר הגבול, והתקדם בתפקידיו עד שוועדת אור עיכבה את קידומו בארבע שנים לאור אחריותו על פעילות המשטרה בוועדי ערה באירועי אוקטובר 2000. לאחר שעבר למשטרה הכחולה מונה לראש האגף לשיטור וביטחון ולאחר מכן מונה למפקד מחוז מרכז. לאחר שנים של תפקידי פיקוד ומטה הוא מתכוון לעשות ככל יכולתו להצליח גם בתפקידו הבא כמפקדו של מחוז תל אביב.
"אני הולך לתפקיד הזה בלי שעון, אני לא מתכוון לבדוק כמה זמן אהיה שם", אומר סאו. "אני יכול להבטיח דבר אחד, שכל זמן שיידרש ממני להיות שם אשתדל לעשות את התפקיד הכי טוב שאני יכול". עם כניסתו למחוז תל אביב הגיע המשטרה לפריצת דרך בחקירת הרצח בבר נוער של הקהילה הגאה בתל אביב. יום למחרת כניסתו בעקבות התפתחות בחקירה נעצרו שלושה חשודים בביצוע הרצח וחשוד רביעי מהקהילה הגאה שלא קשור באופן ישיר לרצח. מבחינת סאו זה ללא ספק פתיחה מעולה.
כל קצין נושא עיניו למשרה בכירה
בנוגע לשאלה האם הוא רואה את עצמו מועמד מתאים לכהן כמפכ"ל המשטרה,משתדל סאו להתרחק כמו מאש, ועונה בלקוניות כי הנושא ייבחן על ידי השר לביטחון פנים קרוב למועד סיום תפקידו של המפכ"ל המכהן. "כל קצין בכיר בארגון ובוודאי ניצב שביצע תפקידים מרכזיים, תפקידי מטה ופיקוד במחוזות מאוד משמעותיים באופן טבעי נושא עיניו למשרה בכירה", מנסה סאו להתחמק באלגנטיות מהשאלה, למרות שברור לגמרי שהנושא מעסיק אותו. "יחד עם זאת אני מכיר בערך של חברי ועמיתי ואני מעריך שהשר יידרש למנות מחליף למפכ"ל הנוכחי, ולא יהיה מועמד אחד, אלא מספר מועמדים, וסביבי יש מפקדים מצוינים וקצינים מאוד ראויים שיכולים להתמנות לתפקיד הזה".
בנוסף, הוא מבהיר כי בכל מקרה הוא מבהיר כי מסקנות ועדת אור בעניינו לא צריכות להיכנס למערכת השיקולים של הממונים עליו בבואם לבחור את המפכ"ל הבא. "אני לא חושב שוועדת אור צריכה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בעתיד", הוא טוען. "לראיה, חלפו מאז למעלה מתריסר שנים בפרק הזמן הזה התמודדתי עם אתגרים מאוד קשים ולא פשוטים והוכחתי שיש לי יכולת להתמודד איתם. בנוסף, וועדת אור הגבילה את קידומי לארבע שנים ובשום מקום לא מופיעה החלטה בוועדה שאני לא ראוי לקידום או לא ראוי לפיקוד על מסגרות גדולות או פיקוד בכיר בארגון".
למרות רצונו של סאו להתקדם , וחרף התדמית הקשוחה והרצינית שאימץ לעצמו לאורך שנות פעילותו במשטרה, הוא לא מצליח להסתיר את התרגשותו מהפרידה מפקודיו בשלוש השנים האחרונות. "סיום תפקיד והתחלת פיקוד בתל אביב הוא לא הליך טכני", הוא מבהיר. "הקושי המרכזי הוא הפרידה מהאנשים שפקידתה עליהם, שהיו שותפים שלך לדרך במשך שלוש שנים וחוו איתך את המצבים הקשים והיו לצדך גם ברגעים של הצלחה. מחוז מרכז מאופיין במרקם אנושי נדיר של שוטרים יוצאים מן הכלל, קצינים מקצועיים בצורה בלתי רגילה ומפקדים מאוד אחראיים. והקושי הוא להיפרד מאנשים כל כך טובים".