הגעת דיוניה של הוועדה לשוויון בנטל לקו הסיום במועד הזה היא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לשר האוצר, יאיר לפיד. כבר חודש וחצי הוא חוטף, במידה לא מבוטלת של צדק, אש על התקציב שהביא. תקציב לא חברתי, שכולל העלאות מסים ישירים ועקיפים, קיצוץ בקצבאות, בצהרונים ובטיפולי השיניים. לא רק השכבות החלשות ירגישו אותו, גם - ובעיקר - מעמד הביניים. והנה, פתאום מתעסקים שוב בגיוס החרדים. במקום מכסים על ייבוא, מתעסקים במכסות גיוס.
עד כה, סירבו החרדים לתת ללפיד את התענוג לנגח אותם. לכן, לא ראינו הפגנות המוניות בשבוע שעבר עם פרסום טיוטת החוק של הוועדה. הם יודעים שתמונות כאלה ישרתו את שר האוצר. אז הם העדיפו לשבת בצד, ולשתוק. בכירים בליכוד האשימו היום כי הם שמעו על הסעיפים הנוגעים לסנקציות הפליליות בפעם הראשונה ביום חמישי, עם הפרסום של טיוטת החוק. "נכון", אמרו בליכוד, "היו דיונים על סנקציות, אבל מעולם לא הגענו להסכמה. לפיד הכניס לחוק עז שידע שתייצר מהומה ותסיט את האש מקרבות התקציב".
ואכן, בזמן שהשיחה אתמול בכנסת הייתה האם לפיד מתכוון לפרוש מהקואליציה כפי שהוא מאיים או שמא מדובר באיום סרק, וכמה חרדים בדיוק יגויסו ב-2017, אישרה ועדת הכספים בנונשלנטיות את העלאת המע"מ באחוז. החל מיום ראשון נשלם כולנו על כל מוצרי הצריכה, "קנס" שיכול להגיע למאות שקלים בחודש למשפחה. גם בהנחה שמדובר פה במשבר אמיתי מבחינת לפיד, קשה להתעלם מן התזמון. הוא נמצא עם היד על מד הווליום של המשבר הקואליציוני, שהשתיק דיון ציבורי על מס שיכניס למדינה ארבעה מיליארד שקלים בשנה מכיסי האזרחים.
לפיד טיפס אתמול בצהריים על עץ גבוה מאוד, כשהצהיר שללא סנקציות פליליות נגד חרדים שישתמטו משירות, מפלגתו תפרוש מן הממשלה. על הדרך, הוא גם העלה את גובה הלהבות עם הליכוד, כשאמר: "אם מישהו חושב שהלכתי לפוליטיקה רק כדי לפתור את הקטסטרופה הכלכלית של הממשלה הקודמת הוא מתבלבל".
בליכוד אמנם הבהירו בהתחלה כי אינם מתרגשים, ורמזו כי במקרה שיש עתיד יפרשו, יכניסו את החרדים, אולם בהמשך העדיפו לחתור לפשרה. מחר בצהריים אמורה להתקיים פגישה עם משפטנים משני הצדדים בכדי לנסות להגיע לניסוח שירצה את כל הצדדים. במקביל, גם שוחחו בנט ויעלון בניסיון למצוא את עמק השווה. הערב נפגש נתניהו עם יעלון, ואמר לו כי במקרה ולא תושג פשרה, עדיף שיתמוך בהצעת לפיד ולא יגיע לפיצוץ. הדרך לא אלגנטית וגם מביכה את יעלון. עם זאת, סביר להניח שנתניהו מעדיף לסיים את הפרשה כעת, ולא לתת ל"משבר המדומה" להתפתח למשבר אמיתי. לפיד ישיג את מבוקשו בתחום הסנקציות הפליליות, אבל בכך נושא השוויון בנטל ירד מהכותרות, והעיסוק יחזור לנושא הכלכלי, לשמחתו של ראש הממשלה, שיודע שעיסוק ארוך בסוגיית השוויון בנטל יזיק לו וישפר את מעמדו של שר האוצר שלו והאיש שמעוניין לרשת אותו בבוא היום. לפי שעה, סומכים בליכוד את ידיהם בבית היהודי. "בנט אתנו בסיפור הזה. עובדה שאורי אריאל גם הצביע נגד", אמר בכיר במפלגה.
ומה חשב לפיד בסוגיית הגיוס לפני שנה?
אגב, מעניין לשים לב שבסוגיות מסוימות דווקא גילו ביש עתיד גמישות מדהימה, כשזה התאים להם. במתווה שפרסמה הוועדה ביום חמישי נכתב כי השירות של תלמידי ההסדר יוארך בהדרגה ל-24 חודשים. אתמול, בהינף יד, הסעיף נפל. שירותם של ההסדרניקים יוארך בחודש אחד בלבד, מ-16 כיום ל-17 בהמשך. ביש עתיד הסבירו את ה"פליק-פלאק" המפואר הזה בכך שהם החליטו להיצמד למתווה שנקבע בהסכמים הקואליציוניים. מדוע אותה גמישות לא התגלתה לגבי סנקציות פליליות כלפי משתמטים חרדים? אם כבר מתייחסים להסכמים הקואליציוניים, הרי ששם לא הוזכרו סנקציות פליליות. בליכוד ובבית היהודי טוענים כי מדובר בגחמה של יש עתיד.
דוגמה נוספת, אפילו חדה יותר, ליכולתו של לפיד להתפשר כשנוח לו, קשורה בגיל הגיוס. לפני כשנה, ביוני 2012, פרשה קדימה מן הממשלה על רקע חוסר הסכמות סביב מתווה הגיוס. אז דובר על כך שהחרדים יקבלו דחייה עד גיל 23. לפיד המועמד לכנסת נעמד על שתי רגליים אחוריות: "העלאת גיל הגיוס הממשי לחרדים ל-23 מעקרת כל ניסיון לפתרון של ממש, אינה ישימה מעשית וכלכלית, ותמנע את גיוסם בפועל", אמר אז, והציע לקבוע את גיל הגיוס ל-18.
על המאמצים של יעלון להגיע אז לפשרה, אמר לפיד: "זהו ניסיון לרבע את המעגל, הנובע מלחציו של ראש הממשלה. אין פתרון בסוגיה הזו, אלא שירות שווה לכולם על כל השלכותיו, כולל הקמת מערך אמיתי של שירות אזרחי, ומתן תגמול ללוחמים". אלא שתראו איזה פלא, דווקא בטיוטת ההחלטה של הוועדה לשוויון בנטל, שהעומד בראשה הוא חבר סיעתו, נכתב כי לתלמידי הישיבות תינתן האפשרות לדחות את הגיוס עד גיל 21. בגיל זה, לרבים מבחורי הישיבות יהיו משפחות וגיוסם יהפוך קשה, מורכב ויקר עבור צה"ל - בדיוק כפי שהזהיר אז לפיד.
(עדכון ראשון: 20:35)