האיומים להפיל את אסד עלולים לעלות לישראל ביוקר

(מנהל אתר החרמון מספר על נפילת פצצות המרגמה, רביעי)

השקט בגזרת החרמון הופר אתמול (רביעי) ב-6 בבוקר עם מטח פצצות מרגמה. שבע שוגרו, רק שתיים נפלו בשטח הישראלי. בצה"ל מעריכים כי המשטר הסורי מעודד מהקרירות שהפגין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו. התחושה הזו הובילה את משטר אסד ליזום מהלך שנועד לאותת לישראל שסוריה לא תשלים עם סדרת התקיפות בשטחה ללא תגובה.

במערכת הביטחון הוחלט לאחר האירוע לסגור את אתר החרמון למטיילים, ולאחר מכן להתיר כניסה רק למפלס העליון. החשש שמכרסם בישראל, מפגיעה בענף הצימרים שעליו מבוססת כלכלת הצפון, גורם לכולנו להיזכר בתקופת "ההכלה", עת כיהן שר הביטחון משה יעלון כרמטכ"ל, והרמטכ"ל בני גנץ שימש אז אלוף פיקוד צפון. אז, בימים שאחרי הנסיגה מלבנון, צה"ל היה מגיב נקודתית לכל תקיפה של חיזבאללה כדי לא להביא להסלמה שתבריח את האזרחים מהצימרים ותותיר אותם שוממים. חיזבאללה שפירש את מדיניות ההכלה כחולשה, התעצם והתחזק עד מלחמת לבנון השנייה, שבה שונו כללי המשחק.

גורמים בצה"ל טוענים כי מקום שיגור הפצמ"רים אתמול לא היה ברור ולכן לא הגיבו באש חיה ונקודתית, בהתאם לרף שקבע גנץ ברמת הגולן. אחר הצהריים התבטא גורם מדיני ולא צבאי בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס" והעביר מסר כי אם אסד יעביר אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה - ישראל תתקוף. ואם אסד יגיב לכך, "נפיל את משטרו", אמר.

לא מדובר במסר שרקמה מערכת הביטחון אלא במסר מדיני, לאחר ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו ברוסיה. המסר היה מכוון לא רק לאסד ולרוסיה אלא גם לאזרחי ישראל, בעיקר בצפון, שצפו אתמול בצה"ל מבולבל ולא בהכרח יודע איך להגיב לאירוע מסוג זה בגזרת החרמון, שכבר זכתה לכינוי "העיניים של המדינה". נכון לעכשיו, מול החזית הסורית אין לישראל את שפע הטכנולוגיה שבו היא מתפארת ברצועת עזה או ברמת הגולן, כך שתדע לאכן את יציאת הפצמ"רים.

ועם זאת, ישראל לא רוצה להיות זו שתפיל את משטרו של אסד, ויודעת שבמידה מסוימת מסר כזה משחק לידי הסורים, שכן הוא מציין את כוונות ישראל. כותרת מהסוג הזה מאפשרת לו ללכד את השורות סביבו כדי להילחם במורדים. בתגובה לכך טוענים במערכת הביטחון כי בעבר ניתן היה לנתח את פעולותיו של אסד כאחד שלוקח בחשבון את תגובות מדינות האזור והמערב למהלכיו, אך כיום כל פעולה שהוא מבצע נועדה לשרת אך ורק את עצמו במטרה לשמר את שרידותו. כפי שהוא אותת בשבועיים האחרונים לאזרחי סוריה, כשרצה להוכיח שהוא עדיין השליט במדינה וניתק את האינטרנט כמה פעמים לסירוגין. כך גם הוא אותת לישראל, כדי להבהיר לה שלא תוכל להרשות לעצמה להניח שהוא פגיע.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכיר במעמדו, וכראש מעצמה יודע לגרום לסובבים אותו להזיע ולהתאמץ בכל בקשה שמפנים אליו. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בישראל, בת חסותה של ארה"ב, שמאתגרת את סוריה - אחת מבנות בריתה המתפוררות של רוסיה. נתניהו ביקש מפוטין לא להעביר את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת S-300 לידי אסד, ופוטין הביע תמיהה לכאורה על הבקשה, כי מדובר במערכת הגנתית. ישראל מבינה שהיא צריכה לשלם בתמורה לבקשתה, ויש לה איך. ממכירת טכנולוגיות-ביטחוניות מתקדמות, דרך פעולות מדיניות וכלה בסוגיות מורכבות שנדחות פעמים רבות.

לדוגמה, הרוסים היו רוצים מאוד לפתור את שאלת הבעלות על "מגרש הרוסים" בירושלים. הם רוצים אחיזה בירושלים לקראת הסדר עתידי בין ישראל לפלסטינים, טוענים לבעלות על המתחם ומנפנפים בהבטחה של אריק שרון למסור לידיהם את השטח. מנגד, ממשלות ישראל לדורותיהן משחקות את פני התם והאוויל שלא יודע במה מדובר ומבטיח לבחון את הנושא. קידום הנושא ברמה המדינית יכול להביא נקודות רבות לישראל בקרמלין, אך משמעותו ויתור על נכס משמעותי בירושלים.

בפועל, במערכת הביטחון מאמינים כי פוטין לא באמת מתכוון להעביר את מערכת ההגנה האווירית לידי הסורים, בטח לא לאחר שנכנע ללחץ ישראל והמערב לממש חוזה חתום עם האיראנים למכירת מערכת דומה. אם כך, מדוע מתאמצים בירושלים להסביר את העמדה הישראלית, ומה פשר המסרים המאיימים שיוצאים מישראל? מצד אחד, רוסיה נותרה אחת המדינות הבודדות שניתן להעביר באמצעותה מסרים לדמשק ולהפעיל לחץ על אסד, ומצד שני - ישראל סומכת היום רק על עצמה. בשל החשש שאסד לא יקרא את המפה באופן הרצוי מבחינת ישראל, יש מי שמבהיר בפניו את כללי המשחק. יציבות היא מצרך נדיר במזרח התיכון, אך אם יש דבר שלא משתנה באזור הוא ההבנה שאיומים בלי כיסוי עולים ביוקר.

הגזרה מתחממת - כותרות אחרונות בנושא
בכיר ישראלי: נפיל את שלטון אסד אם יגיב לתקיפה בשטחו
דיווח: עדויות חדשות לשימוש בנשק כימי בסוריה
"ארה"ב מתייחסת ברצינות לאיומי חיזבאללה לפתוח חזית בגולן"

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com