לפני כשנתיים, כאשר אלוף-משנה אודי בן-מוחה קיבל את הפיקוד על חטיבת כפיר, היו כאלה שרמזו לו שזו הולכת להיות משימה מורכבת, בעיקר בשל בעיות המשמעת של החיילים והסטיגמה השלילית שממנה סבלה חטיבת החי"ר הצעירה ביותר בצה"ל. אל"מ בן-מוחה, שמילא שורת תפקידים בחטיבת גולני ונודע כמפקד פלוגה קשוח בימים שבהם צה"ל פעל רבות בדרום לבנון, ראה בתפקיד החדש אתגר. בזכות אומץ לבו במהלך הקרבות נגד לוחמי חיזבאללה, הצליח אל"מ בן-מוחה לפקד על הגולנצ'יקים הכי מופרעים בגדוד 13. כשסיים את תפקידו כסגן מפקד יחידת אגוז, הוא מונה למפקד גדוד שמשון בתקופת האינתיפאדה השנייה - התקופה המורכבת ביותר שידע הגדוד בשנים האחרונות. הגדוד הגן על היישוב המבודד נצרים בצפון רצועת עזה בימים שקדמו לתהליך ההתנתקות. ההתנחלות סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של כלל ארגוני הטרור ברצועה. למרות הבעיות הלוגיסטיות הרבות, חדר האוכל של הגדוד היה הטוב ביותר באגדת עזה. "אם לא יהיה כאן אוכל ברמה גבוהה, אף חייל לא יישאר בנצרים", נהג אל"מ בן-מוחה להתלוצץ עם מפקדים בכירים.
פקודיו מימיו בגדוד שמשון סיפרו כי תחילה סבל הגדוד מבעיות משמעת רבות ומשיעור נשירה גבוה של לוחמים, בשל השחיקה ממשימות ביטחון שוטף (בט"ש) בנצרים והמתקפות הרבות על נצרים. במהלך אותה תקופה נהרגו שלושה חיילים מהגדוד. "הגדוד השתקם ויזם כמה מבצעים בגזרה. יום אחד הוא הסתער על חוליית מחבלים, לעיני הלוחמים הוותיקים של הגדוד מהפלוגה המבצעית, ומאז יצא לו שם של 'קילר', מפקד שאתו לא מתעסקים. התייחסו אליו כמו אל אבא", סיפרו חייליו של אל"מ בן-מוחה.
לאחר יותר משנתיים, בביקור חוזר בבסיס בקעות שבבקעת הירדן, הכולל את בסיס האימונים החטיבתי ואת מפקדת החטיבה, השינוי ניכר לעין. שדרת נגמ"שים מקדמת את פני האורחים ומבנים רבים נוספו בבסיס. "יש הרבה דברים חדשים בחטיבת כפיר, כיום אנחנו עוסקים בזהות של חטיבה", הסביר אל"מ בן-מוחה. "בעבר, כשעסקנו בשאלת הזהות היו דברים שפגעו בנו. חטיבת גולני נמצאת בשרגא, נח"ל בתל ערד, צנחנים בבית ליד ואילו אנחנו הקמנו רק לאחרונה את המפקדה. בעבר, כששאלנו למה אין לנו בסיס קבע, אמרו לנו 'תסתדרו לבד'. כיום יש גופים רבים שעובדים מסביב לשעון כדי לעזור בפעולות ההקמה של אגף מבצעים, מודיעין ופלוגת חיל קשר. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, נהג לומר שצדק צריך גם להיראות'".
חטיבת כפיר נאבקת על הזהות שלה גם כיום כיוון שהיא הצעירה ביותר
"לחטיבת הצנחנים יש מורשת קרב מימי חנה סנש ועד היום. אותו דבר בגולני, שנים של עשייה מבצעית. אבא של אשתי שירת בגדוד 51. כשבונים חטיבה לא מחליטים מראש מה יהיה האופי או התרבות שלה. אלה הם דברים שנבנים בדרך, בכל תקופה קורה משהו".
מה חשוב לך בזהות של החטיבה?
"כשהייתי בלימודים בארצות הברית, היה לי הרבה זמן לחשוב מה אני רוצה, איך תראה החטיבה. הגעתי למסקנה שהדבר העיקרי שאני צריך לעסוק בו זה המפקדים. החיים זה לא 'רמי לוי', שאתה קונה מה שאתה רוצה במבצע 'אחד פלוס אחד'. אני צריך מפקדים חזקים, יש לנו כאלה ואנחנו צריכים לשמור אותם. גם מפקדי הטיבה הקודמים עסקו בזה".
נשמע כאילו יש משהו מהעבר שאתה מעדיף לשכוח
"בעבר, על כל חמישה לוחמים ששלחתי לקורס קצינים, בממוצע אחד היה מודח - זה המון, כמו מכת מוות. אני חושב שזה פגע בשם הטוב שלנו כחטיבה. בסוף מה שמנצח במלחמה זה מפקד מקצועי, אמיץ ומ"פ שהוא מנהיג. כשבאתי לכאן זה הדבר שחשבתי עליו. השינוי התחיל ממפקדי הפלוגות והגדודים. נכון להיום אנחנו עומדים על מודח אחד בכל קורס בממוצע והיו מקרים שבהם לא היה אפילו מודח אחד. זה יוצר תרבות של פיקוד מצליח".
גם מפקדי החטיבה הקודמים זיהו את הבעיה, מה בפועל השתנה?
"העובדה שהחליטו לכלול את חטיבת כפיר ביעדי המלחמה הבאה, סייעה לרתום את החיילים והמפקדים למאמץ החטיבתי. הדברים מוחשיים יותר, אנחנו מתאמנים למלחמה ולא רק לביטחון שוטף". אל"מ בן-מוחה מסביר כי בניגוד לעבר, כיום לחטיבת כפיר יש נציגות בולטת במכללה לפיקוד טקטי. "יש לנו 13 מפקדי פלוגות, אני נאלץ להגיד 'לא' בראיונות, כי אין מקום. יש גם 12 מפקדי צוות בבה"ד 1 (בית הספר לקצינים א.ב) כי הסברנו להם שזה תפקיד יוקרתי. יש גם ארבעה מפקדי פלוגות בדרגת רב-סרן. זו מהפכה, ככה מתחיל שינוי של מצוינות".
החטיבה עוסקת בעיקר בפעילות של ביטחון שוטף ביהודה ושומרון. איך נולד הרעיון להיות חלק מהמערך הלוחם במלחמה הבאה?
"תת-אלוף אורן אבמן (לשעבר מח"ט כפיר וכיום ראש חטיבת היבשה במפקדת זרוע היבשה - א.ב) דחף את החטיבה לפיקוד צפון. אך מה שבאמת פרץ את הדרך הייתה הסכמה של האלופים ורצון טוב של מפקד אוגדת עזה בעבר, תת-אלוף יוסי בכר, שהעניק מחמאות על תפקוד הלוחמים. הוא מכיר את החטיבה היטב עוד מהתקופה שבה שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי. ביקשו מאתנו לעמוד בסף כשירות נדרש - לחימה בשטח בנוי, נסיעה בנגמ"ש, הליכה לילית, הפעלת מפקדה שיודעת לפקד על קרב חטיבתי. כל זה מאחוריי כבר שנה".
כיבוש כפר בינת ג'בל בלבנון גדול על חטיבת כפיר?
"שום דבר לא גדול על החטיבה. אני לא יודע איפה אהיה במלחמה הבאה. התאמנו בכל המתווים האפשריים באש חיה בתרגיל החטיבתי האחרון ברמת הגולן. קיבלנו מתווה בלבנון, כמו שאר חטיבות החי"ר, ועשינו את זה טוב".
מה המגבלות של החטיבה?
"אני חושב שנושא הצי"ד (צבא יבשה דיגיטאלי כינוי למערכת המחשבים של צה"ל שמעבירה נתונים לכלל המפקדים והלוחמים בשדה הקרב בזמן אמת - א.ב), אך אני מקווה שהחלטה חיובית תתקבל בקרוב. עם שאר הדברים אנחנו יכולים להסתדר. עדיין אין לנו גדוד סיור, אבל זה לא תנאי לעמידה במשימות. אני לא מרגיש שחסר לי משהו".
העובדה שאין לחטיבה מורשת קרב מפוארת מקשה על רתימת הלוחמים למשימה?
"כשאין מור"ק (מורשת קרב א.ב) על החרמון כמו בגולני, ואין סיפורים על חווה סינית כמו של הצנחנים, נוצר משהו אחר - הרצון להוכיח. כאן אנשים שנלחמים בכל יום לצאת למבצעים. במקומות אחרים יש כומתה שסללה ללוחמים את הדרך. בכפיר אין מי שיסלול לך את הדרך, זה אתה ומה שעשית עד היום".
אל"מ בן-מוחה הוסיף כי ללוחמי החטיבה יש גם סיפורי גבורה שלא זכו עד כה לאזכור. "העיתונאי נסים משעל פרסם לאחרונה ספר על המבצעים הגדולים של צה"ל. אנחנו הצענו לו לכתוב על שני מבצעים שהחטיבה ביצעה, אך הוא לא הכניס אותם לספר. שלחתי לו מכתב אישי ובו הסברתי כמה זה חשוב להכניס את המבצעים 'דרך המלך', תחת פיקודו של מפקד אוגדת עזה באותה תקופה, שמואל זכאי, ו'צעד מזרחי', תחת פיקודו של אלוף אביב כוכבי. אלה שני מבצעים מאוד משמעותיים שהתרחשו בשכונת זייתון בעזה. הם נקודת תפנית עבור החטיבה ובכלל, נגד הטרור הפלסטיני".
לדברי אל"מ בן-מוחה, ההישג הגדול ביותר שלו בתור מפקד החטיבה הוא לא תרגיל החטיבה ברמת הגולן, אלא הישגי פקודיו בבה"ד 1. "זו התשובה האמיתית. לא השתתפנו במבצע מורכב ולא הייתה מלחמה בשנתיים האחרונות, אך במחזור האחרון בבה"ד 1 היו לנו שני מצטיינים, וכדי שיצמח מצטיין בבה"ד 1 הוא זקוק לדרך שתוביל אותו, למפקד מקצועי ולהכנה טובה. צריך שהוא ירצה להצטיין ושנבחר את האיש המתאים לכך. חניך מצטיין הוא לא מישהו שרק עשה יותר מאחרים, הוא כנראה צמח במקום שאפשר לו להגיע לשם".
חטיבת כפיר תפסה את הכותרות בעשור האחרון בעיקר בגלל אירועים שליליים. שאלת את עצמך למה זה קורה ביחידה שתחת פיקודך?
"בעבר הייתה התעסקות כזו. ההוא שלקח כסף וההוא שהרביץ לפלסטיני, כל מיני דברים שיצרו סטיגמה רעה לחטיבה אבל זה ירד באופן משמעותי עד כדי היעלמות. מה שהפריע לי באופן אישי היה זובור בגדוד 90 (לוחמים ותיקים היכו לוחמים צעירים עד שאחד מהם סבל מקרע בטחול. אל"מ בן מוחה פירק את המחלקה - א.ב). לא היו אירועים כמו שהתרחשו לפני שבע ושמונה שנים, היו לי אירועים קטנים". אל"מ בן מוחה מאמין שהסיכוי שאירוע דומה יקרה שוב בחטיבה, "הוא נמוך אבל קיים. עשינו דרך ארוכה עם המפקדים, הם טובים יותר בהשוואה לתקופה שלנו. יש משהו באווירה. יש זינוק בביקוש לשירות בחטיבת בכפיר - 2.2 מתמודדים על כל מקום פנוי. זה עדיין לא 10 מתמודדים על כל מקום פנוי כמו בגולני, אבל אנחנו בעלייה. המודעות לכפיר עלתה".
אל"מ בן-מוחה, שימונה בקרוב לתפקיד ראש מטה פיקוד דרום, הסביר כי אין בכוונתו לבקש ממפקד הפיקוד, אלוף סמי תורג'מן, לשבץ את לוחמי כפיר במשימות מסוימות, רק מכיוון שפיקד עליהם. "אני שונא את השיח ההשוואתי הזה. אני לא אמליץ למפקדים שלי משהו על חשבון מישהו אחר. יום אחרי שאעזוב את הפיקוד על החטיבה, מבחינתי כל הצבעים אותו דבר, אבל עם זאת, אני אדגיש שרמת הכשירות של חטיבת כפיר טובה כמו כל שאר חטיבות החי"ר של צה"ל. בדוק".
מה היתרון היחסי של חטיבת כפיר?
"בעבר דיברו כאן על ביטחון שוטף ואילו כיום מדברים כאן על מלחמה. נכון, אנחנו עדיין מחויבים לבט"ש ביהודה ושומרון, אבל יש לזכור שמי שחי בסביבה מבצעית הוא כל הזמן במתח, בפעילות, בנוהלי קרב. יש בזה יתרון אבל גם חיסרון כי לאורך זמן זה עלול לשחוק".
המחסומים באיו"ש נעלמו ואיתם 'נשות ווטש', שנהגו לדווח על כל צעד של לוחמי החטיבה. אפשר לומר שהן השפיעו עליכם? עיצבו את הקוד שלכם?
"חלק מהמפקדים שצמח בחטיבה התנסה בכל כך הרבה אירועים, שכמה מהם פגעו בשמנו הטוב. כמות האירועים השליליים הם פחות מ-5% מהיקף הפעילות. יש עוד 95% של מניעת פיגועים ומעצרים. אזרחים ישנים בלילה כי יש מי שיביא את המחבלים במבצעים יזומים ומי שנותן שקט לאזרחי המדינה. זו כפיר ומה שעיצב את חטיבת כפיר זה רוח צה"ל". עם זאת, אל"מ בן-מוחה הסביר כי "יכול להיות שהיו דברים שלא ראינו ותועדו. אבל נשות ווטש זה לא מ"פ ולא מג"ד. הם אלה שנדרשים לטפל בערכים. היום יש הבנה עמוקה לנושא. יש צריבה מהאירועים מהעבר הרחוק וכמה הם הזיקו לצה"ל ופגעו בביטחון. כל מפקדי החטיבה עסקו בזה. האסימון נפל למפקדי הפלוגות והגדודים שגדלו כאן. איך להתנהג במחסום במעצר, מה זה כבוד האדם. חייל שמגיע היום לביטחון שוטף באיו"ש הוא חכם יותר ויודע ממה להיזהר. השינוי קרה מלמטה".
מהומות בשטחים יובילו לאינתיפאדה שלישית?
"אני לא רוצה לנבא שום דבר. אני יכול לומר לך את מה שאני אומר למג"דים. יש אצלנו המון אירועים - הפרות סדר, פה ושם יורים. בתחקירים של אותם אירועים אנחנו מבהירים מה נכון לעשות וכיצד לשפר בהתנהלות לפעם הבאה. מאיזו שגיאה כדאי להימנע כדי לא לתת שמן למדורה של הצד השני. יש מאמץ משמעותי למנוע הידרדרות במצב. גזרת איו"ש מורכבת מאוד. כרגע אין לאף אחד אינטרס להבעיר את השטחים ולגרום לעימות אלים ומשמעותי, זה יזיק לשגרת החיים וישבש הרבה דברים ובראשם הכלכלה. אני לא חושב שהרשות הפלסטינית רוצה לרסק את זה או לפרק את כל החבילה הזו".
הייעוד של לוחמי החטיבה הוא לפעול נגד ילדים שזורקים אבנים?
"איו"ש זה מקום למקצוענים, מקום שכולו אפור. אם זה היה שחור או לבן כמו במלחמה, היינו מביאים טנק. מ"פ היום צריך לגלות רגישות וחוכמה כמו של ראש הממשלה. הוא צריך לנתח את השלכות בכל אירוע. מג"דים שלנו לא ישנים אף לילה בשבוע, לכל מהם יש מעצרים בכל לילה. אם בחומת מגן יכולת לנסוע עם דחפור D-9, היום החיילים דופקים בדלת בזמן מעצר. אשכרה דופקים בדלת ולא שוברים אותה. גם אם זה ילד, זו משימה מבוססת מודיעין. ברגע שיש הפללה ונעברה עבירה - יבוצע מעצר. יש לנו ילדה במצב קשה כתוצאה מפגיעה של אבן. האבנים הללו הורגות, זה לא צחוק. ברגע שאתה נותן למ"פ משימה ראויה עם הכלים המתאימים זו משימה לכל דבר".
כפיר היא החטיבה היחידה שיש לה גדוד חרדי. ראוי להקים חטיבה חרדית או עוד גדוד חרדי?
"התקבלה החלטה שלא תהיה חטיבה חרדית. גדודים נוספים? בהחלט שכן. אם גדלת בבית חרדי יש לך צרכים מיוחדים, למה לא להתחשב בהם? אני לא מתכוון לעצב את המדינה מחדש. אני מקווה שיהיו עוד גדודים חרדיים. זה גדוד טוב הוא מבצעי, לוחם ועושה הכול. נכון שיש רגישויות אבל זה נובע מהצרכים. יש דברים שמייחדים אותו. לא הצבא צריך לטפל בזה, אלא הרבנים, המדינה וההנהגה. את הרגישויות המיוחדות לא אמור לפתור מג"ד, אך זה לא פוטר את המג"ד".
העולם מתפתח. כמעט לכל לוחם יש סמראטפון. נדרשת לעסוק בנושא?
"יש תרבות סביב העניין הזה. אין לי פייסבוק. לימדו אותי דרך ביטחון השדה שעדיף שלא, אך זה הדור וזו התקופה. זו הטכנולוגיה ולא נתכחש לה. יש תרבות של לשתף את כולם ואנחנו עוסקים במה שמזיק, כמו חייל שצילם תמונה ורוצה לשתף עם חבריו. אנחנו מסבירים לו שהיא יכולה לפגוע בצה"ל. זה ממד חדש וקשה להילחם בזה. צריך ללמד את האנשים שערכים יש גם ברשת. זה לא עולם אחר". אל"מ בן-מוחה סיפר כי כבר נאלץ לשפוט חייל כיוון שהוא צילם "תמונה שלא ראויה לצה"ל" במהלך פעילות מבצעית. חייל צריך להבין שהוא יכול להיענש".
יש אירוע בתקופת שירותך כמפקד החטיבה שהיית מעדיף לשכוח?
"בוא נדבר על הטוב לפני הרע. גל ויינגרטן, לוחם שמחבל ניסה לשסף את גרונו. הוא כרע ברך וירה. האירוע נמשך ארבע שניות בלבד. גל פגע במחבל מבלי לפגוע בבלתי מעורבים - על זה הוא קיבל צל"ש אלוף. זה אירוע יפה מאוד. הכשירות שלו ללחימה והאומץ שלו לא גדלו על העץ, הם כנראה צמחו באימונים ובהכשרה. היה לנו אירוע שבו נהרג הרב מרצבך ז"ל מירי של לוחם כפיר. האירוע הזה לא מייצג את החטיבה, אסור שיקרה לנו שוב".
עם המעבר לתפקיד ראש מטה פיקוד דרום תחזור לכומתה החומה מגולני?
"גם אם אני אמות אני לא אחליף את הכומתה של חטיבת כפיר. חוץ מזה איך ירגישו החיילים אם יגלו שהחלפתי את הכומתה? זו גאווה עבורי. זה כמו אוכל של אמא. גם אם התרגלת לאוכל אתה מגלה שיש עוד מקומות טובים. אין סיכוי שאחליף אותה. יש כאן אנשים מעולים, רוח לחימה יוצאת דופן שאם תבוא לידי ביטוי במלחמה אתם תראו רמה גבוהה ומקצועית שמבוססת על שנים של לחימה בטרור. אני נזכר עכשיו שפגשתי ביום הזיכרון את ניר רגב (אחד ממפקדי העבר של גדוד 13 בגולני - א.ב). הוא היה המג"ד שלנו, גולנצ'יק אמיתי. הוא הסתכל עליי, נגע בכתף ואמר: 'מה זה? איפה הכומתה? טוב, עוד מעט אתה מסיים תפקיד ותחליף כומתה'. אמרתי לו בחיים לא. זה לתמיד".