מבצע "הבאת ביכורים" במרץ 2006 היה תכנית מגירה של צה"ל למעצר רוצחי השר רחבעם זאבי שנכלאו במצודת טגארט ביריחו מבנה מתקופת המנדט הבריטי שהוסב לכלא תחת אבטחתם של סוהרים מבריטניה וארצות הברית. עם עליית ארגון חמאס לשלטון ברצועת עזה, הצהיר ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הנייה, כי בכוונתו לשחרר את רוצחי השר זאבי, בראשם מזכ"ל החזית העממית, אחמד סעדאת אשר היה ממתכנני ההתנקשות. מנגד, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן שתק ולא הביע את דעתו על המהלך. נציגי קהילת המודיעין בישראל הציגו את המידע לאהוד אולמרט, שהחליף את ראש הממשלה דאז אריאל שרון כיוון שלקה בשבץ. ראש הממשלה הזמני נתן אור ירוק להבאת המחבלים.
מפקד חטיבת הבקעה באותם ימים היה תת-אלוף מוטי אלמוז, מי שמשמש כיום כראש המנהל האזרחי וצפוי להתמנות לדובר צה"ל הבא. תא"ל אלמוז הנחה את מפקד גדוד הסיור של חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה א' - שלימים פיקד על שייטת 13 באירועי המשט הטורקי לרצועת עזה, לכתר את המבנה בכוחות וכן בדחפורים ובטנקים, למקרה שיידרשו החיילים לפרוץ פנימה בסיוע לוחמי ימ"מ.
בכירי המשרד לתיאום פעולות הממשלה בשטחים וקציני המנהל האזרחי הכפוף לו, ניהלו מאחורי הקלעים משא ומתן כדי להרגיע את המהומות בגדה המערבית וברצועת עזה, על רקע הפרסומים בכלי תקשורת זרים לפיהם צה"ל עמד למוטט את המבצר שבו שהו 280 אסירים פלסטינים וסוהרים. הקצינים קראו למבוקשים להסגיר עצמם - או שייהרגו. המבוקשים עלו לשידור ברשת אל-ג'זירה והודיעו כי בכוונתם להילחם עד טיפת הדם האחרונה. מסוקי קרב של צה"ל שהוזנקו לאזור ירו טילים לעבר שטח פתוח, אך הדי הפיצוצים לא שכנעו את המחבלים להסגיר עצמם. תא"ל אלמוז הורה לדחפורים לפגוע בקירות המבצר, בעוד קציני המנהל האזרחי פעלו להסגרת המבוקשים.
לפני שניתנה לכוחות הפקודה לפרוץ למתחם, הוחלט לשבור את רוחם של השוטרים הפלסטינים שהסתגרו בכלא עם המחבלים, ולעצור את מפקד חטיבת יריחו ברשות הפלסטינית, נאסר יוסף, אשר שמר עם אנשיו על קשר טלפוני. ההחלטה, שהתקבלה בעצה אחת עם קציני המנהל האזרחי, הביאה לכך שהשוטרים הפלסטינים נכנעו והסגירו את כלל המבוקשים. במערכת הביטחון שיבחו את היוזמה של קציני המנהל האזרחי, שמנעה הרג מיותר של אסירים פלסטינים ומשבר בינלאומי. קציני המנהל ניצלו את הקשרים שרקמו עם בכירים ברשות הפלסטינית והביאו לסיום המבצע מבלי שנורתה ירייה אחת. הידע שצברו בא לידי ביטוי בפעילות אנשי מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון.
בשבוע שעבר התקיים תרגיל מסכם של צוערי מתפ"ש בבסיס האימונים שבפיקוד מרכז. צוות וואלה! חדשות התלווה לצוערים בתרגיל שנועד לתרגל מקרים ותגובות במהלך עבודתם כקצינים בשטח. כל צוער התמודד עם דילמות ובעיות שהועלו בפניו בתשע עמדות תרגול.
העמדה הראשונה הייתה "אלמנת קש". זהו הכינוי שניתן לפעולת פשיטה של לוחמי צה"ל על בית פלסטיני, ממנו מתבצעות פעילויות חשאיות של צלפים והוצאת מארבים. "בעמדה זו קצין המנהל נדרש לסייע בנימוס להעביר את בני הבית לחדר צדדי, תוך שמירה על כבודם, בזמן שהלוחמים מבצעים את משימתם ההכרחית", הסביר מפקד בית הספר לתיאום וקישור, סגן אלוף שרון ביטון.
איך מונעים משבר הומניטארי?
התחנה השנייה כוללת ניהול שיח עם נציגים של ארגוני סיוע בינלאומיים בשטחים (ארב"ל), כצלב האדום וארגוני או"ם. סא"ל ביטון, אמר כי הקצין הצעיר "צריך להתמודד עם שאלות כמו איך ללוות שיירות של אספקת מזון ומים למחנות פליטים, מבלי שחיילי צה"ל יחשדו בהם וירו עליהם, איך להתמודד עם כיתור מתמשך על כפר פלסטיני, איך מסבירים למפקד חטיבה שזה הכרחי להעביר לפלסטינים אוכל ומים כדי למנוע משבר הומניטארי או איך לדוגמה מעבירים משאית מלאה בבלוני גז מעיר לעיר מבלי שתהפוך ליעד תקיפה? במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה פגעו מטוסי חיל האוויר במשאית כזו כיוון שהבלונים נראו כמו טילים. חוסר תיאום בין הכוחות שפעלו בשטח יצר בעיה הומניטארית קשה".
העמדה הבאה היא עמדת "ביעור חמץ". צה"ל פועל להחלשת חמאס ברחבי אוגדת יהודה ושומרון. במסגרת הניסיונות לאתר אנשי חמאס הפועלים להקמת תשתית ארגונית, פושטים כוחות צה"ל בליווי גורמי מודיעין על משרדי הארגון ועורכים חיפושים גם במסגדים. המטרה היא ללכוד גורמים אזרחיים שמסווים את פעילות הטרור באמצעות חשיפה של מסמכים. "לפשוט על מסגד זו דילמה לא פשוטה, אבל אם צריך לעשות זאת בגלל מידע מודיעיני - זה יתבצע", הסביר סא"ל ביטון. "אנחנו צריכים לדאוג שזה יתבצע ברגישות גם אם צריך לתחקר את האימאם או את מוכתר הכפר. הכול מתועד במצלמה", הוסיף.
עמדה נוספת היא עמדת "הערכת מצב מח"ט". "נראה פשוט, אה?", פנה סא"ל ביטון לאחד הצוערים, ושאל אותו בקול סמכותי: "איך אתה משפיע על השיחה, כשמולך עומד קצין מודיעין דומיננטי שסותר את מה שאתה אומר? איך אתה לא מתבלבל בהנחיות שאתה מעביר למח"ט?".
העמדה הבאה - עמדת "מחסום". קבוצת חיילים מחופשים מונעת מיולדת פלסטינית לעבור אותם, ובמקום מתפתח דין ודברים. אלוף-משנה (במיל') ימיני כנען, מפקד יחידת ממשל ביהודה ושומרון עוד מראשית שנות ה-70, משוחח עם הצוערים לאחר התרגיל. "מחסומים ומעברי גבול הם נקודות חיכוך. עמידה נכונה של קציני המנהל מפיגה את המתח ומונעת הסלמה. אם אשה צורחת כי יש לה תור לרופא בישראל, אבל אין לה את האישורים לכך, לא יקרה כלום אם תגישו לה כוס מים. תסבירו לה בצורה מנומסת למי היא צריכה לפנות. קצין טוב של המנהל יכול להחליף פלוגת לוחמים. אם בשטח יש פרובוקציה שמובילה לאלימות, אז כבר למדנו שגם פלוגה לא בהכרח תוכל למנוע את הבלאגן. אם הגעתם לכפר ויש מהומה, דברו עם מוכתר הכפר בגובה העיניים, בכבוד. הוא אדם ולא אבן. מילה טובה יכולה לפלח ברזל". אל"מ ימיני עולה במעלה הגבעה ומתבונן על כלל העמדות, "מכאן הצוערים יוצאים מוכשרים למשימה ובפעם הבאה הם כבר יהיו בשטח. ההצלחה שלהם תימדד בשיקול דעת בריא ובהפעלת חושים כל הזמן".
לפשר בין מתנחל לפלסטיני
מאחורי המבנים שמדמים כפר פלסטיני הצוערת נומי משוחחת בטלפון עם אחד מקציני המנהל האזרחי בטלפון, שמדמה קצין במנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כדי שישחרר אזרחית ישראלית שנכנסה לשטחי הרשות הפלסטינית ונתפסה עם סמים - אירוע כמעט שגרתי ביהודה ושומרון. את הישראלית התועה מדמה חיילת. החשש הוא שגורמים מארגוני טרור יפעילו לחץ על קציני הרשות לעכב את הוצאתם של הישראלים משטחי הרשות. "הוא מחרטט אותנו", אמרה נומי למנחה המקצועי של התרגיל, "הוא לא נותן לי לדבר עם הבחורה. אני שומעת ברקע שהיא צורחת ושמרביצים לה". הקצין המנחה הסביר לצוערת שעליה לבנות אמון עם הקצין, לברר היכן הוא נמצא ולקדם את ההעברה שלה לפני שינסו להעביר אותה ל"ידיים לא נכונות".
בתחנה הבאה, המדמה פעילות עם ארגוני סיוע בינלאומיים, סיכם רב-סרן אדם את התרגיל. "יש עוצר כבר ארבעה ימים על מחנה הפליטים. יש בתוכו פצועים שלא מקבלים טיפול. האו"ם והצלב האדום רוצים לסייע, אבל נהגי האמבולנס לא מוכנים להיבדק ביטחונית בניגוד לאמנה. איך אנחנו מבצעים את המשימה שלנו ושומרים מצד שני על הביטחון של חיילי צה"ל? לרוב הדברים יש פתרון ולכן בשטח מתנהל משא ומתן שבאחריות קצין הקישור. צריך לחפש כל הזמן את עמק השווה". תוך כדי שיחת הסיכום הצביע רס"ן אדם על אחת הצוערות ואמר לה: "המסגד עולה באש, אם לא תעצרי את הירי של כוחות צה"ל, הם עלולים למוטט אותו. ואת", הוא הצביע על צוערת נוספת, "אל תיכנעי ללחץ שינסו להפעיל עלייך נציגי הארב"ל. אף פעם לא להבטיח משהו שאת לא יכולה להתחייב עליו. תמיד תזכרי שהמשימה לא נגמרת עד שהסיוע לא הגיע לפצועים הפלסטינים. כוחות צה"ל עלולים שלא לזהות את השיירה ההומניטארית ולירות עליה".
בתחנה הבאה תורגלו הצוערים בהתמודדות עם סכסוך קרקעות באזור חברון - אירוע שכיח ביהודה ושומרון. שרית, חייל ממפקדת התיאום והקישור (מת"ק) בחברון, דימתה נציגת זכויות אדם כשהיא חובשת כובע של ארגון חמאס. "פלסטיני רוצה לעבד אדמות, ומתיישב מגיע לאזור על רקע מחלוקת על בעלות על הקרקע. הוא מפריע ומאיים לנקוט אלימות", תיאר סרן אלירן את התרחיש לצוערים. "רוב הזמן הבעיה לא נפתרת בשטח כי לא תמיד המסמכים ברורים. אתם צריכים למנוע פרובוקציה, אנרכיסטים יגיעו לאירוע, יצלמו אתכם ויפיצו משפט אחד משיחה של חצי שעה. אתה צריכים לתאם ולא לשפוט למי שייכת האדמה. אם אין פשרה תזמינו משטרה".
סרן אלירן, נשאל כיצד יש להתמודד עם הטענה שהחיילים נוטים בדרך כלל לצד של המתנחלים. "אנחנו צריכים להפגין תמיד אובייקטיביות כדי לא לאבד את האמון של הצדדים. קצין יודע שהוא צריך לנהוג בחוכמה. יש לא מעט פרובוקציות בשטח שנועדו להוציא אותו משיווי משקל. החשש הוא שהאירוע יגיע למצב של אלימות. אם הגעתם למצב הזה, 'תקפיאו' מצב. קצין שלא יעמוד בלחץ שמפעילים עליו ימצא את עצמו מהר מאוד עובד במשרד ולא בשטח".
בתום התרגיל, סיכם מפקד בית הספר את היום בעודו אוחז "חמגשית" ובה ארוחת הצהריים. "במשך 15 שבועות הם ילמדו את רוב מה שמצופה מהם לעשות בשטח. גם אם הקצינה שתגיע אלינו מאגף המודיעין מעולם לא יצרה קשר עם פלסטיני אצלנו היא תקבל את הכלים לקבלת החלטות נכונות".
מפקד מפקדת התיאום והקישור בחברון, סגן-אלוף אבי ביטון, שהשתתף בתרגיל כחונך, התערב בשיחה והסביר שמבחינתו "כל יום בחברון הוא 'יום הדין'. בכל יום יש סוגיות, שאם לא ממהרים לפתור אותן הן עלולות להצית את השטח שגם ככה טעון. הטעות שהייתה במבצע חומת מגן ב-2002, שבו נהרסו תשתיות ומבני שלטון ללא בקרה - לא תחזור. אם נידרש למבצע בהיקף דומה בכל נקודה קריטית יהיה קצין מנהל אזרחי שישפיע על הנעשה. בכל גדוד יהיה קצין שלי שילווה את הכוחות. האתגר שלנו זה לא רק למנוע פגיעה בתשתיות, אלא גם לפעול במקרים של הפרות הסדר. לא לאבד שליטה כמו שקרה לסגן-אלוף שלום אייזנר בבקעה (סגן מפקד חטיבת הבקעה שהודח בעקבות תקרית שבה תועד תוקף פעיל שמאל מדנמרק במהלך הפגנה א.ב). התחקיר שלו נלמד אצלנו היטב, זה אירוע שלא היה צריך לקרות. אסור לנו בשום מצב לאבד שליטה".
גורם ביטחוני מסר כי "התרחישים הללו מביאים לידי ביטוי את הבסיס הערכי שמפחית לחץ בינלאומי על מקבלי ההחלטות בישראל. אחרת, יצומצם חופש הפעולה של צה"ל - מה שעשוי למנוע עמידה במטרות המבצע או המלחמה אם תפרוץ. כמו כן, מדובר ביישום הלכה למעשה של דיני המלחמה. יש כללים בניהול הלחימה בשטח ויש משמעות מקצועית להבדיל בין לוחמי אויב לאוכלוסייה בלתי מעורבת בטרור. זה מה שמבדיל את צה"ל מהמחבלים".